תשובות הרשב"א/חלק ו/קעו
שאלת בתלמוד בפ"ק דסנהדרין (ד' ג' ע"א) מוכח דלרבא תרתי קתני ומדאורייתא בעינן מומחים אף בהודאות והלואות אלא משום נעילת דלת אוקמיה אהדיוטות. ומינה דב' שדנו אין דיניהם דין ולרב אחא חד מהם שרי מדאורייתא אלא מדרבנן אוקמיה אתלת משום יושבי קרנות. ומינה דשנים שדנו דיניהם דין. וחזינן גברא דפליג ואמר דקי"ל דיניהם דין מדאמרינן בפ' ת"ה (ד' נ') ולסתלקו בתרי מנייהו ולדיינו. ונ"ל לפרש בזה לסתלקו בתרי מינייהו להעיד וידונו אחרים נכרים ע"פ עדותם. דאי בדיינים היאך אמרוה בלשון לכתחילה דאף שמואל ב"ד חצוף קרי להו זהו תורף הדברים.
תשובה ואני אומר דודאי קי"ל דאין דיניהם דין וראיות רבות יש. חדא דאמרינן בפ' האשה שנתארמלה (ד' כ"ב) שלשה שישבו לקיים את השטר ומת א' מהן צריכין למכתב במותב תלתא כחדא הוינא וחד ליתוהי. אמר רב נחמן בר יצחק ואי כתיב בי דינא לא צריך ודילמא ב"ד חצוף הוא וכשמואל דכתוב ביה בי דינא דרבנא אשי ודילמא בי דינא דרבנא אשי כשמואל ס"ל דכתיב ביה אמר לן רבנא אשי שמעינן דלית הלכתא כשמואל. וכ"כ שם בהלכות הרב אלפסי ז"ל מהני שמעתתא שמעינן דלית הילכתא כשמואל דאמר שנים שדנו דיניהם דין ועוד דרבא דהוא בתראה אית ליה הכי. ועוד דגרסינן בפ' החולץ (ד' מ"ו:) א"ר יוחנן גר צריך ג' משפט כתיב ביה. ובירושלמי פ"ק דסנהדרין אפליגו ר' יוחנן ור"ל עליה דשמואל דגרסי' התם שמואל אמר שנים שדנו דיניה' דין אלא שנק' ב"ד חצוף ר' יוחנן ור"ל תרווייהו אמרי שנים שדנו אין דיניהם דין ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכ"ש כי פליגי עליה ר' יוחנן ור"ל, ומה שדחית אותה דלסלקו בתרי מינייהו ראוי אמרת דכל כי האי שמעתתא על מעידין זה לזה אמינא אלא דקשיא לן קצת מדאתי' למפשט מהאומר תנו מנה לעניי עירי ואמרי' ותסברא עניין שקלי ודיינין מפסלי דאלמא כולא בדיינין קא אמרי דלסתלקו אעפ"י שיש לך לדחות דהכא הוא דנקיט לה לרוחא דמילתא אבל בכולהו אינך לאו בדיינים אלא בעדים. ומיהו לא צריכין לכולי האי וראיה מעיקרא ליתא ומאן דאתי' מינה ראיה לא חש לקמחיה דהנהו למאן איצטריכו לשמואל דאמר השותפים מחזיקין זה על זה ומעידין זה לזה ועלה היא דאקשינן אמאי והא נוגעים בעדותן הוו ואוקי' בכותב לו דין ודברים אין לי על שדה זו ועלה אקשי' וכי מסלק נפשיה מאי הוי והתניא וכולא שמעתתא. ואלא מיהו ראיה דעדיפא מינה הו"ל לאתויי מדאפליגו רב נחמן ורב ששת בפ' השולח (ד' ל"ב:) המבטל את הגט בפני כמה מבטלו ר"נ אמר בפני שנים ורב ששת אמר בפני ג' רב ששת אמר בפני ג' ב"ד קתני ורב נחמן אמר בפני שנים שנים נמי ב"ד קרו להו והתם (ד' ל"ג ע"א) איפליגו בה ר' יוחנן ור"ל ר' יוחנן אמר מאי מפני התקנה מפני תקנת ממזרים סבר לה כר"ן דאמר בפני שנים ור"ל אמר מפני תקנת עגונות סבר לה כרב ששת דאמר בפני ג' אלמא לר' יוחנן דיניהם דין כר"ן ושמואל. וליתא דהאי לא שייכא בההיא דשמואל ורב נחמן דאמרה לההיא לא אזיל לטעמיה דא"כ קשיא דר' יוחנן דאית ליה בפ' החולץ (ד' מ"ו:) גבי גר דבעי ג' משום דמשפט כתיב ביה וכן בירושלמי דפליג בהדיא אדשמואל וכמ"ש. ועוד דאלת"ה קשיא דרבא אדרבא דרבא אית ליה התם בפ"ק דסנהדרין אין דיניהם דין ואיהו גופיה פסיק (יבמות ל"ו) כר' יוחנן לגבי ר"ל בר מתלת וההיא דבפני כמה מבטלי' לא הויא מהנך תלת אלמא בההיא כר' יוחנן פסיק ואי בדשמואל תליא קשיא דרבא אדרבא. אלא התם ה"ק רב נחמן וכן ר' יוחנן מדאשכחן דאיקרו ב"ד לגביה הם הכי נמי הוי ב"ד לגבי בטול וטעמא דהנהו משום דלא דמו לדין דאין צריכים משא ומתן אלא דבור בעלמא זה מבטל וזה מוסר לב"ד דבריו.