תשובות הרשב"א/חלק ו/סה
סימן סה עריכה
עוד בפרק הבא על יבמתו (ד' נ"ו ע"ב) הכל היו בכלל זונה ופי' רש"י ז"ל כל הנבעלת תחת בעליהן בין באונס בין ברצון בכלל זונה לא יקחו שהרי נבעלו בעילת זנות והוציא לך אשת ישראל אנוסה מן הכלל. ופלא לי על לשונו דא"כ מאי קאמר תלמודא כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל והלא אשת ישראל מעולם לא היתה בכלל זונה. ע"כ.
תשובה נ"ל דלשון רש"י ז"ל עיקר. דודאי בכלל זונה דכתיבא באורייתא קאמר. וזונה היכא כתיבה ודאי גבי כהן דכתיב זונה לא יקחו. ואי בכלל אסורה לבעליהן מפני שזינתה והוטמאה קאמר הכל היו בכלל אשר הוטמאה הו"ל למימר והיינו כלישנא בתרא. ומאי דקשיא ליה למר א"כ מאי קאמר תלמודא כשפרט לך הכתוב. גם אני מקשה למה ליה לרבא לאורוכי בלישנה בתשובת מאי דאקשי ר' זירא כולי האי לא היה צריך למימר. אלא כיון שנבעלה בעילת איסור עשאה זונה דמאי אמרת והיא לא נתפשה דה"ל לאו הבא מכלל עשה נ"מ לעבור עליה בשני לאוין ועשה. אלא נ"ל דרבא ס"ל דאשת כהן שנאנסה אינו עובר עליה בעשה כלל אלא בלאו דזונה ולאו דטומאה בלבד. דקרא דוהיא לא נתפשה לא אתא לאוסופי עלה חיוב עשה אלא לאוקימה אלאו דזונה דידה וכדמסיק רבא למילתיה אבל אשת כהן כדקיימא קיימא. וה"פ דהכל היו בכלל זונה כלומר כל הנבעלת בעילת איסור תחת בעלה ואפי' באונס נעשית בביאה זו זונה. ואי אשת כהן היא אסורה לבעלה משום זונה והרי היא בכלל זונה לא יקחו וכדפרש"י ז"ל. ואי אשת ישראל היא אף על פי שאינו עובר עליה משום זונה מ"מ כיון שנעשית זונה אסורה עליו משום שזנתה ונטמאה. אבל כשפרט לך הכתוב באשת ישראל שנאנסה שהיא מותרת לבעלה אי לא מיעט רחמנא והיא לא נתפשה היא ולא אחרת ולאפוקי אשת כהן הו"א דכל שבאונס לאו זונה היא. ואפי' אשת כהן מותרת מדגלי רחמנא באשת ישראל שאע"פ שנבעלה בעילה אסורה כזו א"ה (אפילו הכי) מותרת לבעלה וה"ה לאשת כהן. לפיכך הוצרך הכתוב למכתב והיא לא נתפשה לומר לך זו בלבד התרתי לך ולא אשת כהן. וכיון שלא הותרה ממילא באיסורא קיימא דהיינו איסור זונה. ויש לנו כיוצא בזה בעובר בפסולי המוקדשין ובגיעולי גוים. ובזה עלה לנו תירוץ לקושייתו של רבינו.