תשובות הרשב"א/חלק ו/ז
סימן ז
עריכהעוד אמרת ששמעון הנז' מכר שני מקומות ישיבה שהיו לו בבית הכנסת לראובן אחיו הנז'. וזכו ב"ד הנז' הא' לאלמנת ראובן והשני היה בבית הכנסת של הנשים. ואלמנת ראובן הלכה והחזיקה בו מכח אותו ב"ד שכתבו לה שבכל מקום שתמצא מנכסי ראובן הנז' תגבה מהם מותר כתובתה וישבה באותו מקום ישיבה ימים רבים. ועכשיו באה אלמנת שמעון לגבות מהם כתובתה שהיא קדמה לקנייתו של ראובן. שהמנהג במדינה ובהסכמת הקהל שכל מכר או גביה שיעשה במדינה מכריזין בבית הכנסת כל מי שיש לו זכות על אותו קרקע או שום שעבוד שיביא בב"ד ראיותיו עד ט"ו ימים וכל שאינו מביא תוך אותו זמן בטלים זכיותיו. וכשהגבו לאלמנת ראובן מה שהגבו הכריזו בב"ד כראוי כפי התקנה. ואלמנת שמעון לא ערערה ולא הביאה ראיותיה תוך אותו זמן. וטוענת אלמנת שמעון כי אותה תקנה לא נעשית על הנשים כי האשה יושבת בביתה ואינה יודעת בהכרזה. ואלמנת ראובן טוענת דבין לאנשים בין לנשים נעשית הודיעני הדין עם מי.
תשובה שורת הדין עם אלמנת שמעון שהיא קודמת ותטרוף מן הלקוחות. אבל הסכמת הקהל מבטלת ההלכה דרשאין בני העיר להתנות ביניהם כל מה שירצו. ומה אני יכול לדון על הסכמתכם אתם המסכימים ואתם היודעים בטיב ההסכמה אם היא נוהגת בין באנשים בין בנשים או באנשים ולא בנשים. או באותם שהיו בעיר בשעת ההכרזה או אפי' באותם שאינם בתוך העיר בשעת ההכרזה. לפי שאנו (כשצ"ל שאני) רואה שאלמנת שמעון לא היתה בשעת הגוביינא שכבר יצאו היא ובתה לדור במקום אחר. גם אני מסופק בהסכמתכם אם היא נוהגת בכל ענין. שהרי כל מה שעשו אותו ב"ד בטל מפני שהיו קרובים זה לזה. וא"כ כיון שהגוביינא בטלה היאך תועיל ההכרזה? אתם דונו על פי מה שידעתם שמתפשטת ההסכמה. גם מה שאמרה שהסכימו הקהל לדון אפי' שני קרובים ובלבד שלא יהא שם שלישי שלא יהא קרוב לא לזה ולא לזה. יוכל אדם לערער בזה אחר הסכמת הקהל או לא?
גם זה פשוט שאין לאחר הסכמת הקהל כלום. וכן נהגו כל הקהילות בעניני המסים שדנין באנשי העיר ומביאין ראיה מאנשי העיר אף על פי שהם קרובים לדיינים ולנדונין. ולא עוד אלא שהב"ד והעדים נוגעים בעדותן ובדינן ומעידין לעצמם. וכל זה מדין הסכמת הקהל.