תשובות הרשב"א/חלק ה/רלט
סימן רלט
עריכהעוד אמרת: שיש שם נער כהן, ונחשד בעבירה, ומנעת ממנו מתנות כהונה. ונשבע שלא ישוב לקלקולו, ועבר על קלקולו, ונתייחד עם העריות על פי עדות נשים, וברח. ואח"כ בא לפניך כמתנצל ואומר: כי עבר באחרות, ולא בזו. וקבל עליו כל מה שתפשור עליו. ומאותו היום והלאה, לא יצא קול באותם הרעות. ושאלתני: איך תתנהג עמו במתנותיו?
כבר אמרתי, שכל הדברים האלה, הולכין אחר עיני הב"ד. אם רואה אתה שחזר בו, נס נא אותו, ותן דעתך עליו, אם יתחרט וישוב מדרכו הרעה, יסרהו קצת על הקודם, ופשוט ידך אליו לקבלו בתשובה. שהרבה, דחיות הרשעים בשתי ידים עושה. וכבר ידעת, מה שאמרו (בסנהדרין דף קז:): לא כגחזי, שדחאו אלישע בשתי ידים והרבה אנשים וחטאים החטיאם היצר הרע, ולבבם הזונה, ואחר ישובו, ומהם תצא תורה. וכבר ידעת מ"ש (ברפ"ק דע"ז דף י"ז) באלעזר בן דורדיא: לא דיין לבעלי תשובה שמוחלין להם, אלא שקורין אותם רבי. ואמרו (בברכות ל"ד ע"ב): מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. וכבר ידעת, מה ששנו בברייתא בראשון של ע"ז (ז ע"א): וכולן שחזרו בהם, אין מקבלין אותם עולמית, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: חזרו בהם במטמוניות, אין מקבלין אותם. בפרהסיא, מקבלין אותם. איכא דאמרי: עשו דבריה' במטמוניו', מקבלין אותם. בפרהסיא, אין מקבלין אותם. ר' יהושע בן קרחה ור' שמעון אומרים: בין כך ובין כך, מקבלין אותם. שנאמר: שובו בנים שובבים. א"ר יצחק איש כפר עטיש שאמר משום ר' יוחנן: הלכה כאותו זוג. ולענין המתנות, מדין הגמרא, אפילו היה במקום ת"ח ועם הארץ, אין נותנים מתנות לעם הארץ, אלא לחכם שהמתנות דין, כמוזכר בחולין פ' הזרוע (דף קל:): אם יש לו מכירים שנהגו לתת לאבותיו ולו, נותנין לו. (הושמטה הערת בעל רחמים לחיים). אבל עכשיו נהגו לפי דעתי בארצכם, שנותנין מתנות, שאין משגיחין בכף מאזנים, להבדיל בין ת"ח לעם הארץ. ואם הנער הזה רואה אתה, שהוא מתחרט וחוזר מדרכו הרעה, הניחהו, ויתן לו מי שיתן. ואף על פי שיש לחוש שמא מחמת יראת המתנות חוזר, אין אני רואה כ"כ עכוב. ואם מפני אותה שאמרו בפ' זה בורר (כ"ה): ההוא טבחא דנפק טריפה מתחותי ידיה, פסליה ר"נ, ועבריה. אזל רביה מזייה, וטופריה סבר ר"נ לאכשוריה. א"ל רבא: דילמא אערומי קא מערים. אלא מאי תקנתיה? כדר' אידי בר אבין: אין לו תקנה, עד שילך למקום שאין מכירין אותו, ויחזור אבידה בדבר חשוב. התם הוא, כי מאחר דנחשד להאכיל טרפות, אין סומכין עליו לאכול, עד שיצא מהחשד, וכענין שאמרנו. אבל ליתן לו מתנותיו, אם כהן הוא, אחר שלקה על עברותיו, וחזר בו, אינו בענין זה. וכבר אמרו במכות (כ"ג ע"א): ונקלה אחיך. כיון שלקה, אחיך הוא. ואמנם יסוד כל זה, הוא שתכיר בו שהוא מתנהג כשורה.