תשובות הרשב"א/חלק ה/ריז
סימן ריז עריכה
שאלה: האשה שנדרה בנדרים שהבעל מפר, והקים לה בו ביום באחד מהלשונות של קיום, וכסבור דאינו מלשון הקמה, ובו ביום הפר לה, ואח"כ נודע לו דהוא לשון הקמה, אי הפרה זאת הויא הפרה מעליא? ודמיא האי מילתא ליודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שיש נדרים, דאיפליגו (בנדרים דף פז:), ר' מאיר אומר: לא יפר, וחכמים אומרים: יפר; וקי"ל כרבנן. או דילמא האי הויא הפרה מעלייא, דהתם שאני דהוא מוטעה בגוף הנדר ושתק, אין שתיקתו מעכבת בהפרה, דשב ואל תעשה הוא?
תשובה: מסתברא דהקמתו הקמה, ואין זה דומה כלל ל"איני יודע שיש נדרים". דהתם טעמא הוא, משום דכיון דזה שאינו יודע שזה מן הנדרים שהבעל מפר, אף על פי דשמע בנדר אין זו שמיעה, ולא קרינן ביה ביום שמעו. ור"מ סבר מכל מקום, כיון שהוא יודע שיש נדרין שהבעל מפר, אף על פי שלא ידע דנדר זה הוא מאותם דיכול להפר, ביום שמעו קרינן ביה. אבל הכא דהוא ידע שיש נדרים ויש מפירין, ויום שומעו איכא לכ"ע, ואם טעה בהקמתו אין בכך כלום. הגע עצמך! אם שמע וידע שיש נדרין ויש מפירין, אבל אינו יודע שצריך להפר ביום שומעו, מי אמרינן דיוכל להפר ביום שלאחריו? וכי תימא אין הכי נמי? אם כן ליתני הא דהויא רבותא טפי, דיודע שיש נדרים ויודע שיש מפירין, אלא דאינו יודע שצריך להפר ביום שמעו, ואפילו הכי יכול להפר. אלא דכל זה בכלל שותק שאמרו בשלהי פרק נערה המאורסה (דף עט), והיינו טעמא כדאמרן, דכל שהוא שומע בנדר וידע שיש נדרים ויש מפירים, אפילו דטעה בענינים אחרים אינו יכול להפר. וזה נראה לי ברור.