תשובות הרשב"א/חלק ה/קמג
סימן קמג
עריכהעוד שאלת: כתיב בתיקוני המס, בתקנה הנזכרת: מי שהקדיש מנכסיו סך ידוע עד יום פלוני וכו', יבא. לפני הברורים או רובם; ויודיע להם אותו הקדש קודם מסירת הודאתו להם, ויעשה שטר הוא ואשתו באחריות עליהן, שהוא מקדיש אותו סך עולמית. וישבע שבועה חמורה לפני הברורים, שיכתוב כל מה שיהיה מאותו הקדש במקום מיוחד, וישתדל להשביח ההקדש כפי ראות עיניו. ויכתוב אחד מהברורים, או אחר במקומו, בספר מיוחד לקהל, שהקדיש פלוני סך פלוני. וראובן הקדיש מנה בתוך הזמן הנז'. והודיע הדבר לברורים; קודם מסירת הודאתו, ועשה השטר הוא ואשתו, כפי התיקונין, ושכח ולא נשבע, ומסר הודאתו. הודיעני: אם מחויב לישבע קודם הודאתו להם? וכיון שלא עשה כן, אין אותו הקדש פטור מהמס. ויש אומרים: שאין מחיוב התיקונין לישבע קודם מסירת הודאתו, רק להודיע לברורים סך ההקדש, כדי שיתברר להם איזה דבר מחויב למס, ואיזה פטור. אבל לענין השבועה, יכול הוא לישבע אחר מסירת הודאתו, כי כח השבועה גדול אחר מסירת הודאתו, כמו קודם לכן. לכן יודיענו רבינו, תוך כמה זמן יכול הוא לישבע? וכן הברורים, עד מתי חייבין לכתוב בספר המיוחד לכך, כפי התיקונין?
תשובה: באמת יש לדון להקל ולהחמיר בזה. דאפשר שהכל הולך אחר לשון: קודם מסירת הודאתו להם. ואפשר דאינו קשור עם אותו הלשון, אלא ההודעה לברורים, ושיעשה שטר הוא ואשתו, מפני שהוא עיקר תנאי התקנה. אבל השבועה, אינה נגררת אחריו. אלא כאומר לקיום התנאי והענין, שישבע עוד. וכל זמן שנשבע קודם שיפסקו לגבות את המס, די בכך. ואף על פי ששני ענינים אלו אפשר כן ואפשר כן, לפי שהלשון, דין אמת יראה: שאין ההקפדה בשבועה עד הזמן שיצאו לפסוק עליו. שאין אנו מקפידין בתנאי, אלא לפי הצורך. ואין הצורך, אלא עד זמן גביית המס. ודומה קצת, לאתרוג זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי, שאין אומרים מיד, כמעשה דר"ג (דרבן גמליאל) והזקנים. וכן, אין אומרים שיחזירהו לאחר שנה. אלא שיחזירהו תוך הזמן, שהוא צריך לצאת בו ידי חובתו. אבל הברורים, אינן חייבין לכתוב לו, אלא עד אותו זמן שישבע, לפי שלא נגמר הכל, כי אם עד אחר השבועה. ושמא לא ישבע, ונמצא בטל הכל. ובכדי, אין מטריחין אותם לכתוב. ועוד, שאין ענייני הקהל באין בדרך עקיפין, שנאמר בלא שום תועלת, ובלא שום פקפוק על האמת. לא נשבע בשעתו, כענייני ישירות ודיני הקנסות, וכל דברי הקהלות על דברי אמת הם בנויים.