תשובות הרשב"א/חלק ה/עג
סימן עג
עריכהשאלת: אב ובנו שהיו דרין בתוך הבית, ואוכלין על שלחן אחד, והבן נשוי, ונושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו. ונפטרו שניהם, האב והבן. יורשי האב אומרים: כל הנכסים של אב, שכל מה שהיה עושה האב, היה כותב בשם בנו. ואלמנת הבן אומרת: שכל היוצא על שם בעלה, הוא מבעלה, ומעמל ידיו קמץ. הדין עם מי?
תשובה: הדין עם יורשי הבן ואלמנתו. ואם היו לבן נכסים ידועים כלל, כגון שהכניסה לו האשה נדונייא, או שנפלו לו נכסים ממקום אחר, אין צריך לומר שכל מה שיוצא על שמו, הוא שלו. ואפי' היה הוא קיים, היה נאמן לומר: שמשם, סגולה עשה. אלא אפי' לא חילק עם האב, ועם אחיו אחר פטירת האב, ולא היו לו נכסים ידועים כלל, והיה נושא ונותן בתוך הבית, אפ"ה טוענין ליורשיו ולאלמנתו, שמא נכסים היו לו, ומהם עשה שטרות אלו. והנה כיון דנכסים אלו יוצאין על שמו, אף על פי שאם היה הוא קיים בענין זה, היה צריך להביא ראיה שהן שלו. דגרסי' בפ' חזקת הבתים (צב"ן (נ"ב) ע"א): אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית, ואונות ושטרות יוצאות על שמו, ואמר: שלי הם, שנפלו מבית אבי אמא. אמר רב: עליו להביא ראיה. ושמואל אמר: על האחים להביא ראיה. וקי"ל כרב, דתניא כוותיה, דאיהו צריך להביא ראיה. אבל מת, על האחים להביא ראיה. וכ"ש אם היה לבן נכסים משל עצמו כלום, כמו שאמרנו, ואפילו היו האונות והשטרות סך גדול. ומה שהיה לו מועט: לפי שהברכה, אין לה שיעור, ומן המיעוט יעשה חיל גדול, כברכת השי"ת. והיינו דאמר רב חסדא, עלה דההיא (לש'): [ל"ש] אלא דאין חלוקין בעיסתן אבל חלוקים בעיסתן, אימור מעיסתו קומץ