תשובות הרשב"א/חלק ה/לח


סימן לח עריכה

עוד כתבת: ק"ל מאי קאמר: מפני שאינו פרי? ומה בכך, והלא שביעית נוהגת בכל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה, אף על פי שאינו פרי. וכן בכל שהוא פרי, ואינו מאכל בהמה ומאכל אדם, שביעית נוהגת בו. והקטף אינו, לא מאכל אדם ולא מאכל בהמה, מדעריב ליה בהדי הוורד והכפור, דמאכל אדם נינהו. (ואי קיטפא לאו מאכל אדם נינהו) אי קיטפא לאו מאכל אדם ולא מאכל בהמה, היכי עריב ותני להו?

תשובה: כל שאינו לא מאכל אדם ובהמה, ולא מצובעין, אף על פי שהוא פרי, אינו אלא כעצים דעלמא, עד שיחשב. ועצים, אין שביעית נוהגת בהן. גם מה שאמרת: דאי לאו מאכל אדם, ולא מאכל בהמה, היכי עריב ותני ליה בהדי הנך דהוו אוכל אדם? הטבת לראות! וכן נ"ל הדברים: דאי לאו דקיטפא פרי, אפי' הוי מאכל אדם ומאכל בהמה, אין לו שביעית: לפי שאין שביעית נוהגת, אלא מן האילן, והוי כמו הגפנים. ואי אמרת דקיטפא פירא, שפיר. אלא אי אמרת דלאו פירא, אינו אלא כמים בעלמא, ואין לו שביעית. וסידורא דמתני' דכלל גדול (רפ"ז דמ' שביעית) אמרו בשביעית, הכין תני ברישא, מה שאינו מתקיים בארץ, כגון: עלה לוף שוטה, ועלה הדנדנא. ואח"כ תני, מה שהוא יוצא עם פירות האילן, ואינו מעיקר הפרי אלא טפילה לו, כגון פיטמא של רמון והנץ שלו, והגרעינן, כלומר של תמרה וזתים. ואח"כ תני מה שהוא יוצא מן האילן בעצמו, ושהוא בעצמו אחד מן העיקרין של יוצאי האילן, ואינו עיקר הפרי, כגון לולבי זרדין וחרובין. ואחר כך תני מה שהוא עיקר מפירות האילן, והן הוורד והכפור והלטם. ומיהא שמעינן, דפירא הוי. וזה נראה לי יותר נכון.