תשובות הרשב"א/חלק ד/רפ
סימן רפ
עריכהשאלת: ראובן שנשבע לישא אשה לזמן, וכלל בשבועתו שלא ישא אשה עליה בחייה, וקודם זמן הנשואין מת אחיו, ונפלה אשת אחיו לפניו ליבום. הודיעני: אם הוא מוכרח מכח השבועה שלא ליבם, ונימא דחלה השבועה אף על היבמה באיסור כולל? או נאמר דהוא נשבע שלא ישא מעצמו, אבל זו מן השמים הקנוה לו?
תשובה: שאלה זו כבר נשאלתי עליה, והשבתי כפי מה שהראוני מן השמים. דלדעתי לא נשבע זה, אלא שלא ישא אשה אחרת עליה, כלומר לאחר שישאנה. ואפי' אם יגרשנה, לא ישא אשה אחרת בחייה, לפי שזו חששא שמא אחר שישאנה, ישא אותה אשה אחרת עליה, ותהיינ' שתיהן אצלו. או שמא בחייה, יתן עינו באחרת, ויגרשנה וישא האחרת. אבל שלא לישא אחרת קודם שישא אותה, בזה אינה חוששת, שהרי היא אינה אגודה אצלו עדיין. ואם ישא הוא אחרת, ולא יישר בעיניה, לא תנשא לו. והגע עצמך! אילו מיאנה היא בו, ולא רצתה היא בו, ונשאת לאחר, האם נשבע זה לבטל כל ימי חייה, ולא ישא אותה אחרת? זה לא עלה על דעתו! אלא ודאי, לא נשבע זה אלא שלא ישא עליה, וקודם שנשאה, אין זה עליה, אלא היא תנשא לו על האחרת. וזה נ"ל ברור. אבל מה שאתה מחזר לדעת, אם השבועה חלה, כיון שהוא מצווה ליבם, ואין זו שבועה חלה על שבועה. או שמא חלה עליו בכולל? כדי להתלמד במקומו אני אומר: שלא מן השם הוא זה, שאפי' נשבע שלא ייבם את אשת אחיו, שבוע' חלה עליו, שהרי אפשר לו לחלוץ. והיינו דבמקום איסור מצו' ואיסור קדושה, אינה מיבם, ואפילו במקום איסור לאו בלבד. ולא אמרי' אתי עשה ודחי ל"ת (לא תעשה),, כדאי בפ' כיצד אחיו (ד' כ' ע"ב) דאמרינן טעמא התם כדריש לקיש, דאמר ר"ל: כל מקום שאתה מוצא עשה ול"ת, אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב. ואם לאו, יבא עשה ודחי ל"ת. והכא אפשר בחליצה.