תשובות הרשב"א/חלק ד/קמד
סימן קמד
עריכהלסרקוסטה.
שאלת: ראובן צוה מחמת מיתה, וחלק כל נכסיו. מהם להקדש ומהם ליורשיו ומהם לאחרים. ובסוף הצואה כתוב: וכמו כן, צוה ראובן, ונתן שני מקומות אשר לו בבית הכנסת לבני שמעון יורשו הנז*כרים אם יהיה לו. ואם לאו, שיהיו לזכרים ממשפחות לוי. וכל הכתוב לעיל. נתנו רחל ובעלה לאנשים הנז"ל (הנזכרים לעיל) מזה לאחר מיתת רחל. וכדי ליפות כח הצוואות הנז*כרות, העידונו על עצמ' בקנין גמור רחל ובעלה ראובן, שרצו ברצון נפשם. ונתנו לאנשים הנז*כרים כל הכתו' למעלה מזה, אחר מיתתם. ובזמן הצואה לא היו לשמעון בנים, אבל נולדו לו אחר פטירת ראובן. ועכשיו בני שמעון תובעים המקומות מבני לוי. ובני לוי טוענים: שלנו הם לפי שבשעת הצואה, היו מצויין בעולם, ואתם לא הייתם בעולם. ואין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם. ובני שמעון טועני': אף על פי שלא היינו בעול' באותה שעה, כשבאו לעולם זכינו בהם. ומ"מ אנו זוכים בהם, או מכח הצואה או מכח ירוש'. שאנו יורשי ראובן. ובני לוי טוענים: מאחר שראובן צוה ונתן בקנין גמור, נסתלק מכם זכות הירושה. הודיעני: הדין עם מי?
תשובה: הדין עם בני שמעון, ולא מחמת2 דאין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם, בין במתנת בירא בין במתנת שכיב מרע. ואפי' היתה אשת שמעון מעוברת בשעת הצואה. דמזכה לעובר שאינו שלו, לא קנה. כדאיתא בר"פ מי שמת (קמ"ב ע"ב): א"ל שמואל לרב חנא בגדתאה: זיל אייתי לי ביה עשרה, ואימא לך באפייהו: המזכה לעובר קנה. והלכתא: המזכה לעובר לא קנה. אלא אם בני שמעון יורשי ראובן הם, כמו שאמרו, הרי קונים מדין ירושתם. דנהי דאינהו לא קנו מדין המתנה, מ"מ לא נתן ראובן לבני לוי אלא א"כ לא יהיו לשמעון בנים זכרים. והרי יש לו. שהוא לא תלה מתנת בני לוי בזכיית בני שמעון. שהרי לא אמר: ואם לא יזכו בני שמעון, יתננו לבני לוי, שהם הרי זכו בני שמעון (אולי צ"ל: שאז הרי זכו בני לוי) אבל עכשיו שאמר: שאם יולדו בני' זכרים לשמעון, ינתנו להם, ואם לאו, שיהיו לבני לוי, הרי שתלה מתנת בני לוי בהיות לשמעון זכרי', ושלא יהיו לו. וכיון שנולדו, לא יזכו בני לוי. ואף על פי שטענת: ראובן סבור שיזכו בני שמעון, ולא זכו, אין אומרים: כל שלא זכו מכח מתנתו לא יזכו עוד בהם, ואפי' מכח ירושה, וכל שלא יהיו לו, ואפי' נתנן בכענין זה לבני יהודה הנכרי, ר"ל: שציוה ואמר: אם יולדו בנים זכרים ליהודה, לא זכה אותו פלוני. אלא ישארו הנכסים ליורשי נותן. ולא שנא מתנת ש"מ (שכיב מרע), ול"ש מתנת בריא בכענין זה. וכ"ש בתולה בבני שמעון יורשיו. שהרי גלה בדעתו: שרצונו להיותן לזכרי יורשיו, שהרי גלה. ואם לא זכו מכח מתנתו, הרי הן זוכין מדין ירושתן.