תשובות הרשב"א/חלק ד/קלב
סימן קלב
עריכהפירפיניאן.
כתבת: שהר"ם במז"ל כתב (בפ"ג מה' נחלות) שהספינה בים ראוי הוא. ואין הבכור נוטל בה פי שנים. ואף הראב"ד ז"ל (הלכות נחלות פרק ג') נראה שהודה לו בה. ותמהת עליהם: דמסוגיא דפרק השג יד (י"ח ע"א) משמע בהיפך, דהקשו: ותיפוק ליה משום ספינה גופא? ותירץ: הא מני: רבי אליעזר היא דאמר: אם היה ספן, נותנים לו את ספינתו. הא מכל מקום, לרבנן שהלכה כמות': שלא לסדר אלא בכלי אומנות, שהרי הוא עשיר מצד הספינה. אלמלא: מוחזקת היא. באמת הדין עמך. שזו קשה מאד. ויותר הוקשה בעיני מה שכתב הראב"ד ז"ל: (שכתב) ממתני' דפ' השג יד למדה. ואני איני רואה משם (מתני' פרק השג יד) ראיה. דאף כשתמצא לו*מר: שפסק כרבי אליעזר, משום דסתם מתני' בהשג יד כותיה, הא לא אפשר. משום דהו"ל: סתם ואח"כ מחלוקת. סתם בפרק השג יד, ומחלוקת בפרק שום היתומים (כ"ד ע"א). וקי"ל כמחלוקת. והרב ז"ל (הרמב"ם/ בעצמו פסק בהלכות עירוכין )נראה שצ"ל ערכין/ כרבנן: דחמור וספינה ממונא כרבנן, ואין מסדרין. ועוד: דאף כשתמצא לומר כרבי אליעזר, איך ילמוד ממנה לענין ראוי? דמה ענין (סבור) [סדור] לענין ראוי ומוחזק? ולא שייך בהא כלל. וספינה בין לרבנן בין לר"א מוחזקת היא, וממונא היא. דע"כ לא קאמר ר"א אלא משום דעביד חמור וספינה ככלי אומנות. ומשום (סבור) [סדור] הוא שמניחן לו. ולא פטר משום ראוי. וספינה שביבשה נמי לר"א מסדרין ונותנין לו לספן, כחמור (לחמר וצמר לאדרת ובכל) [לחמר וצמד לאיכר וכלי] אומנות, לרבנן ולא אמרו (ערכין י"ז:): ספינה שבים, אלא מפני ששנו: אף על פי שבאה לו בריבואת (צ"ל ריבואות) אלא בין בים בין ביבשה מניחין לו, דכאן וכאן מוחזקת היא2 פי שנים. ומאי שנא שבים? ולא מצאתי לרבותי בזה שום דרך שיסמכו בו. ונר*אה היה לי: ובכור נוטל פי שנים.