תשובות הרשב"א/חלק ד/מט
סימן מט עריכה
עיראט לחכם רבי שמואל בר מרדכי.
כתבת: אם הבעל מסר מודע' בשליח קבלה, ואמר: כל גט שאתן ביד שליח קבלה, יהא בטל. אלא כל שאתננו מידי לאשתי. וכשצוה לכתוב את הגט, ביטל כל מודעי בסתם, וכל הדברים הגורמים לבטל, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל. ואח"כ נתן הגט ליד שליח קבלה. אם יועיל לאותו הביטול למסירת המודעא על השליח, או לא?
תשובה: אילו מסר זה מודעה על השליחות, ואמר: כל שאמסור ליד שליח קבלה, הריני מבטל אותו שליחות, או אותה נתינה, בבירור לא יועיל ביטול מודעא זו. שהרי הוא מודעא על השליחות, ולא על הגט וכשביטל, לא ביטל אלא מודעא שמסר לביטולו של גט, לא על השליחות. אבל זה שמסר מודעה לבטל את הגט, כל שימסרנו ליד השליח, כל שמבטל כל מודע' שמסר לבטל את הגט, הכל בטל. שהרי ביטל כל מודעה שמסר בביטולו של גט, ביטול הגט תלה בשליחות. ומה שכתב הר"ם ז"ל: שצריך שיבטל כל הדברים שיגרמו ביטול לגט, לא אמר הרב ז"ל כן אלא משום: מסירת מודעא על ביטול המודעא. ואני אומר: כל שאנו חוששין למסירת מודעא על ביטול המודעא, אף תקנתו של זה לא תקן קלקלתה של מודעא. לפי שיש לחוש: שמא מסר מודעא על לשון זה שאמר. ואני איני מוצא דרך להוציאנו מספקת מסירת המודעא, אלא כשמבטל כל מודעא שמסר, ושיפסול כל עד שיאמר: שהוא מסר מודעא. דכיון שפסל את עדיו, גומר הוא בלבו לבטל את הכל. וא"ת: פסול שהוא פוסל את עדיו, לגבי איסורא מאי מהני ליה? ואין פיסולו ונאמנותו אלא לגבי ממון. לא היא. דהיינו פלוגתא דרב הונא ור"ח (גיטין ס"ד ע"א) בבעל או*מר: לפקדון, ושליש או*מר: לגירושין. דאמ' ר"ח: שליש נאמן. ומותי' ר"א לר"ה: שליש נאמן משניהם. ודחי: שאני ממונא, דהוא מתיהייב למחילה. וקי"ל בההיא כר"ח ורבי אבא. ואמרינן בפ' הגט (צ"ל: כל הגט) (שם כ"ט ע"ב): וליחוש שמא פייס. מי לא תנן: מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש, ה"ז גט. והוינן בה: וליחוש שמא בא. ואמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי משמיה דרב: באומרת (צ"ל: באומר): נאמנת עלי לומר: שלא באתי. ולומר: דכל שהאמינ', גם הוא אינו בא. שאינו עשוי לקלקלה בידי שמים. וכדאמרינן בירושלמי בריש פ"ק דגיטין.