תשובות הגאונים/סימן ה
ראובן ושמעון נשתתפו שניהם הטיל ראובן ק' זהובים והטיל שמעון (ג') [נ'] זהובים וכתבו ביניהם שטר שותפות ולא נתן ראובן לשמעון שכירות והיה הכל ביד שמעון כדי לעשות בהן סחורה ורוח שמעון ק"ן זהובים והקרן היה ק"ן כשבאו לחלוק אותו הריוח אמר לו שמעון אטול אני ריוח המגיע לי באותן נ' זהובים ואחר כך נחלוק אותו הריוח שעלה לי באותם הזהובים שלך מפני שלא היה לי עליהם שכירות האיך הדין כך הוא שאין לזה יותר מזה בשכר ולא לזה יותר מזה אע"פ שממונו של ראובן הרי רבותי' אומרין שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר באמצע ואע"פ ששמעון טרח בפרקמטיא כיון שיש לו קרן בין מעט בין הרבה הרי הן שותפין ואין לו שכר דכי אמור רבנן לא יתן לו מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר אלא אם כן נתן לו שכרו בד"א בזמן שהקרן של אחד ואין לשני כלום ועקר דבר זה הוא שאחז"ל האי עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון אבל בהיות הממון לשניהם לא גזרו רבנן בכי הא מילתא כי נחשבו שותפין שכך אחז"ל ר' אליעזר מהרגוניא זבין בהמה יהבה לאריסיה מפטם לה יהב ליה ריש באגריה ויהב ליה פלגא ברוחא א"ל דביתהו מי משתתפת בהדי' יהב לך נמי אליתא זביני בהדי דהוי פלגו לאליתא ואמרה ליה תא נפליגיה לרישא אמר ליה השתא במעקרא נמי לא אמרי' ליה האדנא זוזי דיליה הוו אי לא הוה יהיבנא לך טפי פורתא מחזי כריבית השתא שותפין אנן מאי אמרת קא טריחנא טפי אמרי אינשי אריסא למרא ארעא משתעבד. (ש"צ ש"ח מח"ה סי' ב' בשם ר' שרירא גאון ז"ל):