תרומת הדשן/ב/רס
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רס
אין שואלין בשלום אשה כלל, כ"ש אשה כמותך אינה שרויה בשלום את מרת הענדל אלמנת הר' פלטיאל כ"ץ ז"ל. קול ענות אנכי שומע עלייך. זממת את עקלקלות, און ומזמה תחשובי, לגזול ולכחש הון עתק של ת"ח מהר"ר יוחנן יצ"ו. תשים פנייך כחלמיש לכפור דברים הידועים ומפורסמים לרבים ובפרט לקרובך דודך וגואלך ודוד בעליך ה"ה המוחזק לאיש מהימן והלך מישרים הר' יחיאל כ"ץ. ואף כתב יד של בעלך החכם וההגון ז"ל מעיד ומוכיח על שקרך, מלבד שאר עדיות שיתבררו על הדבר שבעליך ז"ל הודה ונשבע סמוך לפטירתו שסכום מחייתו מועטת היתה מעט מעט מאשר נמצא סכום נכסיו, ואף כי למי הנראה והנשמע לא הוי אמיד אפי' לאחד משכיניו שהיה לו משלו כ"כ סכום הנמצא ברשותו אחרי פטירתו. ובכל זאת לא תתני לבך ותעיז פניך ותשמעי לעצת רשעים ללכת בדרך חטאים ופושעים לגזול ולכחש ולכזוב להפר ברית.
ואלמלא שלא שמעתי ג"כ תשובתיך היה הדין נותן לי לפסוק עליך כדין תורה קרוב בעיני שהייתי מחייבך מהאי טעמא משום דבעליך לאו אמיד הוא כדאשכחן פרק הכותב גבי ר' מיישא דקאמר תלמודא חדא דידענא ביה בר' מיישא דלא אמיד ועוד הא קיהיב סימנים ופי' שם רשב"א בתוס' ובמרדכי איתא נמי לההוא פירושא דטעמא דלא אמיד לחוד הוי מספיק דאמרינן דלאו דר' מיישא הוה ולא איצטריך ועוד דקיהיב סימנים אלא דלא נימא דילמא דאיניש אחריני הוא. ובנדון זה דאת תובעת את כתובתך ממה נפשך אי לאו דשל בעליך הוא לית ליך עליה ולא מידי ולאידך פירושא נמי דמצריכין שני הטעמים דלא אמיד ודקיהיב סימנים להוציא מחזקת היתומים איכא דכל הני עדיות ואומדנות דלעיל אפי' אי לא נחשבינהו לעדות כשר להוציא ממון מ"מ מכלל אומדנא והוכחה למלתא לא נפקי וי"ל דעדיפי מסימנא להצטרף לטעמא דלא אמיד. ואם נפשך לומר שמ"מ כתובתך קודמת לבעלי החוב גם על זה יש תשובות ישרות נכוחות מפורשות בפסקי הגאונים אין צריך עתה לבא לבארם כי ביען אשר לא שמעתי תשובתך לא רמזתי מכל דבר רק ראשי פרקים.
אכן דואג אנכי על תקלת אחרת ח"ו למהר"י יצ"ו הנה פן תתנדבי בלבבך ותשיאך רוחך לעשות גדר מחיצה לשקרך ועוותתך ותנשא לאחד מבעלי זרוע או למציק ואנס ותמסור לו ממונך לנדן או באיזה זכות שיהא לו בו כדי שיצילך באלמותו ובחוזק ידו. ונמצא בדרך זה בעלי דינך לקוי בכפלים. שהרחקת שעבודו ותביעותו מצורף לאשר יקשה לו מאז להוציא את שלו בדין.
ע"כ ראיתי לגזור בגזירה חמורה ובעונש נח"ש על כל בני ברית, הן מיושבי מדינותיך הן מיושבי מדינה וארצות אחרות, שאל יעלה על לב איש לישאך ולקחת מנכסייך אפי' דבר מועט -- לא לנדן ולא לתורת נכסי מלוג ולא בשום זכייה -- עד אשר תבררי לי תשובתך על כל אשר שרמזתי לך מהן הרבי יחיאל כ"ץ דודך יפרש לך יפה כל צדדי זכיות וברורי עדיותיו של מהר"י בעבור כי בתוונא דליבא דהך עניינא קא יתיב ותשיבי עליהן מה שתרצי. והיה אם אראה בדבריך תשובות שראוין להסתפק בהן לפי דין תורה לא אכריחך שתבררוני לדיין ביניכם אך אקבע לכם ב"ד השוה לשניכם. אבל אם ימצאו דבריך דברי עקלקלות ותואנה -- אדע מאז מה לעשות. ואם תתני כסף סוררת ולא תשמעי לי ולא תענני דבר תשובה או התנצלות תוך שני חדשים אחרי ראותך כתבי זה
-- מ"מ תהא גזירתי קיימת על הבאים לישא אותך כמבואר לעיל.
ונראה לי ראיה דמן דינא הכי הוה לן למגזר דתנן בסוף ב"ק אין לוקחין מן הרועים עזים כו' ואין לוקחין מן השומרים פירות ועצים כו' ומפרש התם הטעם משום דסתמא גזולים הם. כ"ש רוב נכסיך דאיכא אומדנות טובא דבגזילה קאתית להחזיק בהו. ואע"ג דקי"ל כשמואל דאמר גזלן אפי' כשהוא מיעוט משלו לוקחים הימנו -- היינו טעמא דתלינן דמאותו מיעוט שהוא שלו קמזבן, אבל נדון דידן מה שהיתה מוסרת ונותנת לאיש מוכח מילתא הוי דממון הגוזל הוא כדי להרחיקו מבעל דינך.
עוד מזכיר אנכי לכל רואי כתבי זה ושומעי קריאתו שאם ישנם אנשי און ומרמה יסיתוך ויפתוך לעשות עושר בלא משפט ולתפוש ולהחזיק בשל אחרים, ויאלפוך למיטען שקרא ולהשיב דברי ערמה -- הרי הן בכלל מחזיקי ידי רשעים ומסייעים לעוברי עבירה ונותנים יד לפושעים וראויין לקללם קללה נמרצת.
וא?ו?מר אני כי מהר"ש לא ידע כשהשביעך על כתובתך שהיה דעתך לעקלקלות ולעוות ולשקר דאל"כ היה הרבה לתמוה עליו למה נתן לך יד לקלקולך.
נאם הקטן והצעיר שבישראל: