תרומת הדשן/ב/רל
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רל וההוא דטרח אחר שטר חוב של חבירו עד שהביאו לידי פרעון והורד לו מן הבעלים רביעית ונתקבל קנין ע"ז וכתב דהורה אחד מדייני דשפילי דלא קנה השכיר משום דאין אותיות נקנית אלא בכתיבה ומסירה. נראה דמשום הא אין מזניחין לההוא דיינא ודאי לאו שפיר עביד למיגמר טענתא לאינשי דשוויוה נפשייהו הדרנין אבל מ"מ לא ברירה כל כך דזכה השכיר ברביעית שלו וליכא למימר דכיון דשכר פעולה לאו בעי קנין א"כ קנה בפעולתו בכל אשר התנה ופסקו עמו והוי כאלו כתב ומסר לו לכאורה לא משמע הכי מפרק בתרא דע"ז דאמרינן התם לא קשיא הא דקאמר הבעלי לי בטלה זה הא דקאמר הבעלי לי בטלה סתם ופריך עלה טלה זה נמי הא לא משך כו' ומקשה שם אשירי מנ"מ שלא משך הא שכר פעולה לא בעי קנין וביאה דבר שנותנין עליה שכר הוא בפעולתן קנה שכרו ומסיק דיש לדקדק משם דהשוכר הפועל בחפץ פלוני אינו חייב לתת לו החפץ אלא נותן לו דמיו אם ירצה אלא א"כ שמשך החפץ או שהיה החפץ ברשות השכיר עכ"ל מהכא מוכח דאינו קונה בפעולתו ממש דמה שהותנה לו אלא שכרו בדמים א"כ נ"ד נמי לא קנה בגוף הכתב שהרי לא נכתב ונמסר לו כי היכי דהשכיר לא קנה בגוף החפץ כיון דלא משך ונמצא דלא קנה אלא שכרו בדמים כפי מה שהיה שוה רביעית הכתב כשהתחיל לטרוח בו אבל מה שנפרע ממנו אח"כ מהיכן יזכה בו דבר שלא היה בעולם הוא כיון דלא זכה בגוף הכתב. ומה שדמיתו לאריס ולשם בהמה מחבירו כדי לסלקו בוולדות שנוטלים בדשלב"ל ולא לסלקינהו בזוזי לא דמי כלל דהאריס זכה בגוף הקרקע ע"י חזקה שמשביח בה על תנאי זה וכן השם בהמה מתחילת משיכתו זכה בה על תנאים הללו כמו השוכר בית לדור בו וקי"ל דשכירות קרקע נקנה בכסף ושטר וחזקה אע"ג דדירה דבר שאינו נקנה כדאיתא פ' מ"ש ידור פלוני בבית זה לא אמר כלום משום דליתא בבריא אפי' נקנה בכסף שטר חזקה אלא א"כ השוכר זכה בבית כדי לדור בו ולא לענין אחר כלל ה"נ האריס זכה בחזקה בשדה כדי ליטול ממנו מחצה שליש ורביע ואשכחן נמי קנין לחצאין כזה בריש המפקיד דקנה בהמה לכפילה ולא לענין אחר כלל ודוקא ע"י משיכה דמעיקרא כדמוכח התם מדקאמר איכא בינייהו דקיימא באגם אבל נ"ד אין כאן קנין בכלום דלמא זכה בו בשט"ח זה. ומאי דהוכחת דאם איתא דאריס קנה בגוף הקרקע א"כ ליפלוג ביה ר"י ור"ל לא הוכחת מידי דבלא"ה קעביד צריכתא התם פ' השולח דאי איתמר בהא ה"א משום דאדעתא דארעא נחית אבל הא דאדעתא דפירי נחית כו' וא"כ אריס דלאו אדעתא דמכירה נחית כלל אלא כדי שיחול לו התנאי כ"ע מודו דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. ומאי דקשה לך גבי שם בהמה מחב?י?רו האחריות על המקבל הא ליתא דאין לשון קנין כן אלא כדי לחול לו התנאי כמו השוכר בית וקונה שכירתו בכסף שטר חזקה דודאי אינו חייב כלום באונסי הבית וק"ל אמנם נראה דיש לחלק בההיא דאשירי פ' בתרא דע"ז דהתם כיון שלעולם צריך לתת לו החפץ הרי נתקיים לשכיר תנאו כדאיתא פ' מי שאחזו היכא דליכא לצעורי קמכוין אמרינן מ"ל אצטלית מ"ל דמיה א"כ נ"ד אי לא יקנה בגוף הכתב א"כ לא נתקיים לו תנאו והשוכר שיעבד א"ע לתת לו שכרו כך ובריש אע"פ כתבו בתוס' בשם רבי' אליהו דיכול אדם לשעבד א"ע על דבר שלב"ל והכי דחקינן למצא טעם וראיה כדי לקיים מנהג הפשוט גם בארצינו שטורחין עבור חובות למחצה שליש ורביע אין פוצה פה לחזור בדבר. ומה שכתבת שקבלו קנין סודר שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר וחלקת כיון דע"ה הוא דלא בקיאי בדיני ועבדי כולי מילי בקנין לא מחוור לי חלוק זה דא"כ פלוגתא דרב ושמואל איירי דוקא בת"ח וכן כמה כללות שמסרו לנו חכמים בתלמוד בדרך זה פ' המדיר בכתובות לר"מ אין אדם מוציא דבריו לבטלה דאדם יודע דאין מקדיש דשלב"ל ונעשה כאומר יקדשו ידי לעושיהם וכהנה רבות צ"ל דכולהו איירי בת"ח אלא נ"ל לחלק דהתם גבי מתנת שכ"מ דלאפוקי ממונא מיניה קאתי אמרינן שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ונמצא נשאר לו הממון אבל בנ"ד נראים הדברים דהשכיר בקש לקבל קנין ולא בעל הכתב דלדידיה למה ליה קנין וכיון דקנין זה לעיולי ליה ממון קאתי לא אמרינן שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ובכל מאי דנקנה לו ניחא ליה אי בפעולתו אי בקנין וכה"ג מחלק פ"ב דקדושין גבי מהיום ולאחר מיתה לענין גירושין וקדושין דאי איתמר בגירושין ה"א משום דלרחוקי קאתי ולכך מספקינן אי תנאי אי חזרה אבל קדושין דלקרובי קאתי ודאי תנאי הוא ולא חזרה: