תרומת הדשן/ב/קסז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קסז שואל ומשיב כענין. כמשפט עושה סתירה ובנין אהובי מהר"ר משה ס"ל מינ"ץ ל"ע חולה אני עתה את ידי בפודגר"א ע"כ אבוא בקצרה. אשר דרשתני על אחד שנולד לו ולד זכר מפרה שהיתה חולבת כבר אבל איני יודע אם בכרה אם לאו ומכר הוולד לנכרי בעודו במעי אמו בכסף ולא במשיכה אם יש לחושבו כספק בכור אם לאו. דע לך כי לא מלאני לבי להתיר מטעם חולבת אע"ג דרמב"ם ואשירי פ' בתרא דיבמות פסקו דקי"ל דחלב פוטר מ"מ הואיל ומהר"ם פסק וכתב דנהגו כר"ת דחלב אין פוטר וכן פסק בא"ז אין לנו להקל אע"ג שכתבתי כבר באחת מתשובתי צדדין להקל עתה בזמנינו ובארצותינו לפי שדרשתי וחקרתי מיודים וארמאים נשים ואנשים רבים אם ראו מימיהם פרה חולבת שלא ילדה כבר ולא שמעתי אחד מהם שראה דבר זה מעולם אך בעזים שמעתי ממקצת שלפעמים הם חולבות ד' או ה' שבועות לפני הלידה וא"כ אפי' אי אשכחן פרה אחת מני אלף הוי מיעוט דלא שכיח ומיעוט כה"ג לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה אפי' לר"ת כדאיתא בתוס' ובאשירי ובמרדכי פ' בתרא דיבמות אע"ג דתלמודא פ"ג דבכורות לא חשיב הך מיעוטא דחולבת אלא לחד מיעוטא ולא מיעוטא דמיעוטא י"ל דבהמות שלנו משונים הם מבהמות שלהם וכה"ג איתא להדיא בתוס' ובאשירי פ' אלו טריפות לענין פרה בת שלש ודאי לכהן ולענין עינוניתא דוורדי עינינו רואות דבהמות שלנו משונים הם משלהן. כל זה צדדתי להקל אך מ"מ לא מלאני לבי לסמוך על דרישתי וחקירתי נגד מה שפסק מהר"ם דמסתמא לארצותינו ולדורותינו פסק כן אא"כ היו לו אומדנות הוכחות אחרות מלבד החליבה שבכרה כבר הייתי מצרפן לטעמא דלעיל להתיר אבל בנ"ד אין נראה לי לצרף קנין הכסף לטעם דחולבת ולהתיר מבינייהו דשניהם לא שייכי אהדדי כלל דטעמא דחולבת מתיר משום דמוכח מילתא דכבר בכרה וקנין אדרבה מתיר מטעם דלא ביכרה אלא משום שותפות הנכרי. ותו נראה דכמה נרגא אית למשרי בקנין כסף דנ"ד חדא דרוב הגאונים פסקו דקנין לא מהני אלא דוקא במשיכה כדמסיק באשירי פ"ג דבכורות. ומה שכתבת לדברי הא"ז מהני קנין כשמקנין העובר אפי' לפר"ת כבר כתבתי בתשובתי דהא לא חש מהר"ם לדברי הא"ז ומצריך משיכה וכסף נ"ל טעמא משום דכל עצמו של א"ז אינו מתיר אלא משום דאי אפשר למשוך הוולד ומשיכת האם לא מהני להוולד משום דר"ת פסק דעובר לאו ירך אמו הוא כדאיתא במרדכי פ' הזהב והנה התוס' פ' שור שנגח את הפרה מסקי דקי"ל בכל דוכתא עובר ירך אמו הוא לבד לענין טריפה כיון דעובר ירך אמו הוא יש כאן מה למשוך ותו אין קנין כסף קונה לר' יוחנן. ועוד נראה דבנ"ד לפי דעתי כמו שכתבת שהקנה הוולד משמע דלא הקנה הבהמה לעוברה וא"כ אין הקנין כלום ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כה"ג לפי' ר"י כדאיתא בהגה"ה באשירי פ' מי שמת אע"ג דלפי' רשב"ם מהני מ"מ מי יכניס ראשו בפלוגתא דרבוותא כ"ש דרבו האוסרין: