תרומת הדשן/ב/קנח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קנח והיכא דכבו הנרות בסוכה בשבת נראה דיכול לילך לביתו ולאכול סעודתו שם וראיה מהא דאמרינן פ' ע"פ רב הונא קדיש ובעי למטעם אתעקר שרגא עיילו לבי מאני כו' ע"ש דדרך הוא לילך מדירה לדירה היכא דשכיבו וכתב מרדכי פ' הישן מי שאינו בקי ישער הצער אם היה יוצא מביתו בשביל צער כזה וא"כ ש"מ דצער מקרי וה"ה לכבוי נרות דאיכא נמי צער והוי כמצער ופטור משמע נמי התם דאין דרך ורגילות בשבת לאכול בלא נר דקאמר התם טעמא מתעקר לכו שרגא כו' וכתבו התוס' התם ואשירי דמה שלא אמר כן שהקפיד על הקידוש ועל הסעודה כיון דיוכלו למחר לאכול ג' סעודות ולצאת י"ח בשבת בסעודתא לכך לא הקפיד וא"כ צ"ל דאין רגילות ודרך לאכול בלא נר דאל"כ למה לא יאכלו ויעשו קידוש בלא נר דלגבי קידוש לא צריך נר כדאיתא באשירי דיכול לקדש אלא ודאי צ"ל דאין סעודה בלא נר וא"כ מותר לילך לביתו כדי שיאכל סעודתו בנר וכ"נ מתוך פרשב"ם. ואע"ג דכתב המרדכי דהקפיד על הקידוש ולא על הסעודה כלל משום דיכול לאכול סעודתו בלא נר ומשמע דלא צריך נר לסעודה מ"מ כדי לקרב הדיעות מכל לומר דרצה לומר המרדכי כלומר לצאת י"ח בג' סעודות בלא נר יכול לצאת דלא מצינו בשום מקום מצטער לא יצא י"ח שבת אבל הקידוש לא תיקנו אלא בנר וע"כ לאו מצטער הוא דאפי' לאכילה לא בעינן נר כ"ש לשתייה לכן נראה קצת להתיר דאפי' חבירו אצלו בסוכה בשולחן א' דאינו חייב לילך אצלו דניחא לו לאדם בשלו ולא בשל חבירו מידי דהוה לצאת מביתו לדירה אחרת דהוי צער לפי שנוח לו לאדם להיות בשלו ומיהו דחק דהתם לעקור מביתו לדירה הוי טירחא אבל האי לפי שעה עד עבור סעודה לא דמי כלל: