תרומת הדשן/ב/קמב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קמב שלומך יסגא לחדא אהובי מהר' יעקב אנשט"ט. אשר שלחת אלי ודרשתני היאך כותבין גיטין במקום מושבך רוטנ"בורק ונסתפקת בשמות האיש והאשה ובשם העיר והנהר ואיזה נהרות כותבין או לא וכתבת שדרשת וחקרת בכל סביבותיך האיך נהגו שם מנהיגים הראשונים ולא מצאת בקשתיך זולתי זקן אחד המעיד לך גם ממענ"ץ שלח לך הרב הכהן טופס אחד מועתק מטופס גט ישן שנכתב על שם רוטנבור"ק וכתוב על הטופס ההוא שהוא מסודר מפי מור"ם מרי דאתרא הדיין ומאותו טופס עלו לך ספיקות במקצת דברים הנ"ל גם נפשטו לך מקצת ספיקות בדברים הנ"ל ועתה הנני משיבך על הסדר ובלשון קצר כי הציר נחוץ לדרכו. אשר נסתפקת אי צריכין לכתוב שם הלידה באיש ובאשה כאשר מצאת בטופס הנ"ל שכך כתב מור"ם מרוטנבור"ק נראה דמש"ה לא כתבינן כלל דבספר מצות קטן כתב דנמנעו לכתוב מקום הלידה מפני הטועים לשון נמנעו משמע בפשיטות דנהגו כבר לכתוב ואח"כ נמנעו מפני מיעוט ידיעות הדור ושכלו וממור"ם אין להביא ראיה שהיה מופלג ובקי לא היה בדורו כמותו ואף כי בהגה"ה במיימוני כתב להדיא שאין לכותבו מפני הטעות וכתב שאם נצטריך לכותבו יותר יהא העוות מן התיקון מפני הטועים ע"ש. גדולה מזאת מקום הדירה שנהגו לכתוב כל הקדמונים אפי' אותם שלא הנהיגו לכתוב מקום הלידה כדאיתא להדיא במרדכי אע"פ כן אנו בכל גבולינו ובדורותינו אין נוהגין כך לכותבו כדכתיב בהגה"ה במיימוני לעיל בשם ספר המקצעות שאם אין ברור לו לא יכתוב כלום והאידנא אנו גולין ומטולטלין ומקום דירתינו מרופה בידינו ולכך אין כותבין אותו. ואשר נסתפקת אם יש לכתוב ברוטנבור"ק וכל שום וחניכה וכו' כאשר מצאת בטופס הנ"ל או נימא ניזול בתר מנהג מדינת ורנק"ן דהאי אתתא יתבא ביה זו אינה צריכה לפנים כ"כ דפשיטא דבהך מילתא סמכינן על הטופס דכתב בהגהות המיימון תרי זימני דנוהגין באשכנז לכתוב וכל שום וחניכה וכן כתב באשירי פ' השולח ונתן טעם יפה לדבר מפני שהנכרים קורין ליהודים כינויים קרובין לשם עברי שאין ראוי לכתוב עליהם דמתקרי ולכך כותבין וכל שום וחניכה על פי הקדמונים שבזה נכלל הכל ואף כי באתרין פה נויאשט"ט אנו נוהגין לכתוב וכל שום וחניכה על פי הגדולים הקדמונים פה אע"פ שבכל אושטרייך ובכל ארץ הגר לא היו כותבים כל שכן ברוטנבור"ק דגזירת רינו"ס איהו וכל מדינת ורנ"ק דיש לנהוג אחריהם גם זה כמה שנים ששלח מהרר"י וויי"ל ז"ל לגבולי שסדרו באוישפור"ק וכתב בו וכל שום וחניכה ואע"ג דאוישפור"ק סמוכה לורנק"ן יותר מלרינו"ס. ואשר נסתפקת אם יש לכתוב רוטנבור"ק בחד נון בין ט' לבי"ת זו אינה צריכה אפילו לפרוזדור דהא כולי עלמא קרי ליה הכי ואי משום פס כתוב רוטנבור"ק דוק מרישא איפכא וממה נפשך חד טעות סופר הוא ולא ידעינן הי מינייהו ומעתה זיל בתר לישנא דכ"ע וע"כ סיפא טעות הוא. גם אשר נסתפקת אם יש לכתוב רוטנבור"ג בגימ"ל משום דבכתב גלחות שבחותם העיר כתוב כך בגימ"ל נראה דאין להסתפק גם בזה דיגידו עליהם ריעיהם ווירצפור"ג אוישפור"ג שטרושפור"ג הכתובה בטופס וכן נורבער"ג רעגנשפור"ג מרפור"ג כל הני קוראין ומזכירין בסוף המלה בגימ"ל וקרוב בעיני שגם בכתב גלחות נכתבין בגימ"ל ואעפ"כ אנו כותבין לפי דעתי כולן בקוף לפי שמוצא הלשון שנון וצח הוא יותר כך היא מבגימ"ל ובמדינה שמזכירין לשון אשכנז צח ושנון מדברים כך ואחר שנון לשון אשכנז אנו כותבין בגיטין כדבעינן למימר קמן. ושם הנהר שכתבת אתה לכתוב טויב"ר ובטופס כתב טובר"א נראה דהטופס מדוקדק בזה כמו שהעיד ג"כ הזקן דנראה דבכל המדינות שמדברים לשון אשכנז צח ושנון אין שם הנהר זה אלא טובר"א ולא בפתח או בקמץ תחת הבי"ת רק אותם שאין מדברים בשנון וקורעין את פיהם לדבר כן טוב"ר על דרך בית נקרא בלשון אשכנז הוי"ז בכמה מדינות והמדברים בשנון לא יאמרו רק הוז"א וכן נוכל לומר בחילוף פתח או קמץ בחטף שמתוך קריעת הפה נקרא בחטף כמו בפתח אבל בדבר שנון אינו נקרא אלא בחטף וכיון דהוא בחטף יתכן לכתוב אל"ף בסוף שכך רגילין לכתוב בשמות הקצרים של העיירות הגר"א בזל"א הכתוב בטופס ולפי דעתי ג"כ אולמ"א וכן עיר ווינ"א כותבין כך. ועל שלשה נהרות הקטנים שכתבת לי מהן בזה יש לדקדק יפה והנה אשיבך את הנראה בעיני בתשובת המיימוני השייכים לספר נשים כתב רבינו שמשון בעל התוספות שנדרש על הנהר שהולך חוץ לעיבורו של עיר ותוך התחום אם יש לכותבו על שם העיר והשיב שמן הדין אין צריך להזכיר כלל שם הנהר בגט אלא שנהגו לסימנא בעלמא לאפוקי משני שוורים והביא ראיה על זה והכי נמי איתא במרדכי פ' השולח ופרק המגרש ושוב כתב רשב"א דנהר אפילו הוא חוץ לעיבורה של עיר הואיל והוא בתוך התחום של עיר ובני העיר מסתפקין ממנו לכל תשמישין למשרה ולכביסה ולטחון בריחים נחשב הוא עם העיר והביא ראיה על זה והוסיף שאפילו הוא חוץ לתחום אם היה נראה עם העיר נחשב כעיר ולא חשב כה"ג שינה שם העיר אם כותבין דיתבה על נהר פלוני וסיום דבריו שהראיות שהביא לא הביאו לראייה גמורה רק לדמיון בעלמא אלא הסברא היתה נראה לו כך ע"כ דבריו. והשתא הא קמן דהא צריך ראיה שלא יהא שינוי שם העיר כשכותבים הנהר שהוא חוץ לעיבורה אע"ג שהוא בתוך התחום שמעינן ודייקי' מדבריו שיש לנו לצדד ולדקדק לכותבו כל עיקר ולפי משמעות כתבך כל אלו שלשה הנהרות חוץ לעיבורה של עיר הם וכתבת שיש שם זולתה נהר גדול ששם העיר נקרא על שמו. ועתה אבאר לך בקצרה נהר וארב"ך דלא מסתפקי ממנו כל עיקר ודאי אין לכותבו כדמוכח מתשובת רשב"א דלעיל והנהר שטיינכ"ן הואיל והוא רחוק יותר ואפשר חוץ לתחום מכ"ש דאין לכתבו דמה שמסתפקין ממנו לצורך כרמים לא מיקרי מש"ה תשמיש העיר דאין בני העיר יוצאים לשם בשביל הנהר אלא בשביל הכרמים ואם אגב זה שותים ממנו לא מקרי בשביל כך תשמיש העיר דלא דמי לטחינה וכביסה ומשרה שבני העיר הולכין אל הנהר בשביל תשמישין הללו וק"ל. והנהר טובר"א אע"פ שיש בו ריחים אחת י"ל אין לכותבו ונסמוך על הטופס ומשמעות דברי הזקן ומכ"ש תשובת רשב"א דלעיל דמשמע בפשיטות דסבר דכל שהוא חוץ לעיבורה של עיר בעינן כל תשמיש העיר ממנו ותו דכיון דעיר הזאת רוטנבור"ק נקרא בפי רובא דעלמא שסביבותיה רחוק משם עשר או חמש עשר פרסאות רוטנבור"ק מנהר טויב"ר כדי להפריד מן רוטנבור"ק מן נעק"ר מוכח מילתא דליכא שום רוטנבור"ק בנהר טויב"ר זה כי אם הוא דאל"כ לא תימא הכי מה היה מועיל ההפרש דמרגלא בפומא מאינשי וכיון דכתבו הגאונים דאין כותבין הנהר רק לסימן א"כ די לנו הכא להכשיר בסימן אחד ולא בעינן להזכיר שתי נהרות: