תרומת הדשן/ב/יא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יא תכתב ותחתם בשנה טובה אתה וכל חברך יצ"ו אהובי גברא רבא מהר"ר משה יצ"ו על שאילתך אשר שאלתני מדבר הגט שסדרת אתה במעמד ועל פי חבירך ונשתלח הגט ממקומו למדינת מרק"א ונתן הגט שם לאשה על פי אדם חשוב ואחר הנתינה כמה ימים נמצא בגט ההוא שנכתב קיומו בטעות וכן כתוב שנת חמשת אלפים ושבע עשרה לבריאת עולם ודלג ומאתים והאשה עדיין לא נשאת וכתבת ובקשתני לדקדק בכל היכולת אם יש להתיר ולהכשיר גט זה. וכתבת כמה ראיות להתיר לכל הפחות אחרי שכבר נתן הגט ויצאה שם גרושה על האשה דע אהובי אף כי עתה ימים נוראים ימי תעניות מכל מקום פניתי לבי וחזרתי על כל צידי צדדים ואלי אפרין דאיתחזקו לן מידמן להחמיר ולא להקל כמו שאבאר בדרך קצרה ואהובי אל תכבד לבך ואל תחוש אם תהיה לשנינה בפה המון עם כי כל אשר בו מעט דעת ובינה לא יחשוב לך לשום פחיתות דלאו מלתא דתליא בטעות הדעת אלא שנזדקר שום שטן לפניכם שסתמו עיניכם גם עיני ההוא אדם חשוב שסדר נתינת הגט וקרא אותו פעמים ואפילו דבר שתלוי בקבלה ולא בסברא אמרינן בפ"ק דגיטין אטו כל מאן דלא ידע הא דרבי יצחק לאו גברא רבא מזה אין להאריך יותר שהרי אפילו אם היינו מתירין לך מ"מ לא תוכל להמלט מרננה דעלמא שלא דקדקתם כראוי. עיקר ראייתך אשר כתבת מתשובת הרא"ש שבטור אה"ע נ"ל דאין ראייה משם דהתם הוי דברי הגט סותרים אלו אלו אלו כדמסיים שם להדיא בתשובה ולכך הואיל ומוכח טעות סופר מיניה וביה מוקמינן הטעות שטועה בעיבור החדש אבל כל היכא שאין שום הוכחה מתוך הגט עצמו לא תלינן בטעות סופר הואיל ומה שכתוב לפנינו אין בו שום טעות ואי משום דידוע לנו מבחוץ לפי רוב השנים דע"כ דילוג טעות יש כאן נראה דלא דמי למוכח מיניה וביה. ותו נראה דאדרבה גרע מה"ט דטעמא דאין כותבין הכינויין בגיטין ושם הנקבות וכל שום וחניכה הכל להודיע שזה האיש ולא אחר גירש האשה הזאת והגט הזה של זאת האשה וגם ר"ת הנהיג שלא לכתוב וכל שום וחניכה משום דאיכא למיחש דלמא לית ליה שום חניכה ויסברו העולם שהוא איש אחר שגירש א"כ בנ"ד נמי יש לפסול מטעם שיסברו העולם גט זה נכתב קודם מאתים שנה ובא ליד האשה הזאת ולקחתו כדי להתגרש בו וההוא חשש ליתא כלל בההוא נדון דתשובות אשירי בלא טעות ברביעי וההיא דאם דילג לבריאת עולם או אם לא כתב כלל האלפים או גם המאות לא כתב ליתא להא חששא משום דרגילות היא למשבק כלל ולכתוב פרטא כדאמר בהדיא בגמרא וליכא למטעי אבל כה"ג אין רגילות למכתב כלל אלפים ולדלג מאות ולחזור ולכתוב פרטא יסברו בודאי קודם מאתים נכתב וההיא דדילג לבריאת עולם מוכח הטעות מיניה וביה. ותו נראה מדכתב אשירי בשם ר"י שאם דילג לבריאת עולם כשר משום דתלינן בדילוג הסופרים דמסתמא לא שינה וכתב אח"כ ואי לא כתב כלל רק הפרט נמי כשר ומייתי ראיה אחריתי ע"ז מתלמודא ולמאי אצטריך הראייה אמאי לא אמרינן בפשיטותא דתלינן בטעות סופר דמסתמא לא נכתב שטר זה לפני כמה אלפים לפי סברתך אלא ע"כ כל היכא שכתוב זמן לפנינו כהלכתו אלא יודעים מבחוץ שאינו מכוון לא תלינן בטעות הסופר אא"כ רגילות הוא למשבק כללי ולכתוב פרטי כדמייתי ראייה מתלמודא. ותו דבמרדכי [דבני] ריינו"ס דע"ז כתב על שדילג ארבע ולא כתב אלא אלפים ומסתמא ג"כ פרט המאות והשנים והכשירו א"ז בדיעבד וכתב דאע"ג דהיה לומר מיעוט אלפים שנים וא"כ היתה מוקדמת מ"מ מדלא כתב אלפיים בשני יודין אין לפרשו אלפיים הא קמן דאי היינו יכולין לפרש אלפיים לא הוה מכשיר אע"ג דע"כ ידעינן מבחוץ דלא לפני אלפיים נכתב וע"כ היינו טעמא דכל היכא דהזמן כתוב לפנינו כהלכתו לא תלינן בטעות כדלעיל. אשר כתבת מהגהות מיימוני לשון ספר התרומה הוא וראיתי בסה"ת ומבואר שם יפה דר"ל שלא כתב התשע מאות ולא האלפים כלל רק שנת ששים ואין לדקדק כלל מדשינה מלשון האשירי לאו גבי הדדי שנו וכתבו. וגם אשר כתבת להקל בגיטין משום עיגונא טפי מבשטרות חלילה לא אקילו רבנן אלא בעדים ושלוחים והיינו כדי שתוכל למצא בקל להתגרש דלא תתעגן אם ילך בעלה למדינת הים אבל בשאר פסולין ומקראות חלילה להקל שהרי כתב האשירי ממש בסוף הלכות גיטין שרבו הדקדוקים בגיטין ובקל לטעות אלמא מחמירינן ביה טובא. ואשר כתבת להקל בזמן הגט האידנא בזמן הזה לרבי יוחנן משום דהתוס' מיישבין אותו בשנוי דחיקי תמיהני דחשבת תלת שנוי דתוספתא דחיקי ותו לדידך מאי פריך תלמודא ר"ל מ"ט לא אמר כרבי יוחנן נימא משום דבעי לשנויי גם בזמן הזה כדמשמע בברייתא אי הוה דוחק לר' יוחנן אין צריך להאריך מזה דחלילה לן יתמי דיתמי לשוויי דברי התוס' דחוקים. בא"ז דסנהדרין מייתי דר"ת ועוד שני גאונים עמו פסלו שטר שנכתב בו בכ"ד והיה בכ"ב כההיא דתשובות אשירי מזה לא הבאת לאסור יש לך א"ז גדול ע"ש טעם הדברים ואין בידי אותו ספר: