תרומת הדשן/א/רצא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רצא
עריכהמנהג הוא שגם קרובי המת אותן שאין חייבין להתאבל עליו ממש מכל מקום מראים קצת סימני אבילות במה מראים והאיך נוהגין וכמה יהיו קרוביו וינהגו כך:
תשובה יראה דמנהג זה חלוק במדינות וגם בעלי הוראות היו חולקין בו ומעט נמצא בה על ספר בשמחות דמהר"ם כתב דנהגו דגם שאר קרובים משנים את מקומם משום כבוד המת עכ"ל. והנה היו גדולי דאושטרייך שהורו שכל אותן שהיו פסולין לעדות למת צריכין לשנות את מקומם וגם לא יחליפו בגדיהם ואף לא לחוף ראשם ולרחוץ פניהם כי אם בפושרין גמורים מיום הקבורה עד מוצאי שבת ראשונה הן סמוך הן מופלג והיו נוהגין כמו בשלשים של אבל אבל לא לגמרי וכל דין זה נוהג ביום שמועה תוך שלשים אבל לא לאחר שלשים והיו גדולים אחרים שם שהורו בכל דינים הללו אפילו לאותן שהן שלישי עם המת ועוד יותר מעט ונראין דברים הראשונים דכיון דכתב מהר"ם בסתם דגם בשאר קרובים משנין את מקומם משום כבוד המת ולא פי' איזה קרובים סמוכים או מופלגים מסתמא סמך אהא דלא אשכחן בתלמודא דרגיל למיקרי קרוב סתם אלא הפסול לעדות כי הא דאמרינן נמצא אחד מהן קרוב או פסול וכן הא דקאמר שחתם עליו קרוב או פסול וכה"ג טובא דכולהו לא איירי אלא בפסולין לעדות שאם אתה אומר דמהר"ם רוצה לומר אפילו שלישיים חשיבי קרובים א"כ נימא אפי' שבעיים ואפי' עשיריים ואין שיעור לדבר ובמדינות אחרות נוהגין עניני אבילות זה בסיגנון אחר לא ידענא לגמרי בטוב אותן מנהגים ומאין רגליהם: