תרומת הדשן/א/ר
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה ר
עריכהנכרי רצה למשכן לישראל כותלי חזירים וללוות עליהם בריבית שרי להלוות בדרך זה או לאו:
תשובה יראה דאסור לישראל להלוות בענין זה כדתנן במס' שביעית זה הכלל כל דבר שאיסורו מדברי תורה אסור לעשות בו סחורה ותנן נמי התם ופ' כל שעה מייתי לה הצייד שנזדמן לו עופות או דגים טמאים מותר למוכרן אבל לכתחלה אסור ודרש התם מקרא דאסור לכתחילה הא קמן דאסור להרויח בדבר שהוא אסור מן התורה דבר שעומד לאכילה ואת"ל דיש לחלק מאחר דההיא דרשה דפ' כל שעה אינה אלא אסמכתא כדאיתא התם בגיליון דתוספות. י"ל דווקא סחורה אסמכוה אקרא משום דהאסור בא בקניין לרשותו של ישראל אבל במשכון דקי"ל ישראל מנכרי לא קני משכון איכא למימר דלא אסרו אמנם בהגה"ה במיימון משמע דאסור דכתב שאם גבה ישראל בחובו דברים האסורים מותרים למוכרן משום דדמו לצייד שנזדמן לו משמע דווקא היכא דגבה כבר ושהיה צריך לגבות כדי להציל מידם אבל לכתחילה אסור להלוות אמנם איכא למימר דאין לחלק הכי משום דשמא להלוות עליו לכתחילה שרי טפי דילמא לא אתי ברשותו בידי מכירה ובהא סברא פליגי ר"ת ורשב"ם בפ"ק דבכורות באשירי לענין לעשות שותפות עם הנכרי דלר"ת דדווקא לכתחילה אסור לעשות עמו שותפות שמא יתחייב לו שבועה ויעבור ישראל באזהרה לא ישמע על פיך אבל אם כבר נתחייב לו שבועה מותר לקבלו ממנו מפני שהיא כמציל מידם ורשב"ם סבר דאסור לקבלם ממנו וכתב במרדכי ר"פ הניזקין דסבר רשב"ם מדאסר תלמודא שותפות לכתחלה משום שמא יתחייב לו שבועה מכש"כ הוא דאסור לקבלה ומהשתא לנ"ד לדעת רשב"ם אין ראיה מההיא דהגה"ה במיימון דאיכא למימר אדרבה להלוות עליו בתחלה שרי טפי כדפרישנא אבל לדעת ר"ת הסברא הוא איפכא ובפי' משניות דרבינו שמשון במס' שביעית מצאתי דמפרש בירושלמי דחכמים סברי התם בברייתא דווקא בצייד שאומנתן בכך והמלכים נוטלים מהן מס בשביל אומנתו שרו להו רבנן אם נזדמנו להו דברים טמאים למוכרן אבל למי שאינו צייד לא התירו ונראה דאף לפי סברא זו שרי בנ"ד דהמלכים נוטלין עיקר המסים בשביל הלוואות בריבית אך מ"מ נראה דמכוער הדבר הוא לישראל להלוות אכתלי דחזירי אבל חלב משמע בהדיא מדברי מהר"ם דמותר לקנותן ולמוכרן לכתחילה אפי' אם עומד לאכילה ולא לתקן ממנו נרות להדלקה אבל בתוס' פ' מרובה לא שרי אם עומד לאכילם וע"ש. הנראה לעניות דעתי כתבתי: