תרומת הדשן/א/קעז

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קעזעריכה

בהמה שנשחטה ונמצאו לה שתים עשרה צלעות גדולות שיש בהן מוח מצד אחד. ובמנין זה נמצאו גם כן מצד השני חשיבא הוא טריפה בכך או לאו:

תשובה יראה דהא בהמה כשירה היא ואע"ג דסתם בהמות אין להם רק י"א צלעות גדולים שיש בהן מוח מצד אחד וכן מצד השני כדבעי למימר לקמן. מ"מ טבחים בקיאים הגידו לי שלפעמים נמצאו להם בהמות מקצתם היה להם צלע אחת יתירה בכל צד ולא שמעו פוצה פה ומצפצף לאסור הבהמה כולה רק מקצת בני אדם נמנעים מלאכול צלע היתרה מפני שקרובה היא לחלב הכליות. אמנם צריך דקדוק בתלמוד על זה דתנן פ' אילו טריפות נשתבר רוב צלעותיהן ומייתי עלה בגמרא ת"ר אילו הן רוב צלעותיהן שש מכאן ושש מכאן או אחת עשרה מכאן ואחת מכאן וא"ר יוחנן ובצלעות גדולים שיש בהן מוח אלמא דאורתא דבהמה דמהויא להם כמנין הזה ואמרינן נמי התם שאם נתעקר צלע אחת מעיקר בוכנא ואסיתא טריפה ולעניין חוליא מייתי נמי התם כמה חסרות בשדרה פי' שלא תטמא באהל ב"ש אומר שתי חוליות וב"ה אומר חוליא אחת ובגולגולת ב"ש אומר כמלא מקדח וב"ה אומר כדי שינטל מן החי וימות ואמר שמואל וכן לטריפה ולב"ה אם נחסר חוליא אחת ואפילו בחוליות קטנות טריפה דבשילהי אילו טריפות הכי מסיק בהדיא התם בתלמוד. וא"כ הואיל וטריפה היא בחסרון חוליא ואפי' בצלע אחת היכא דנמצא ב' צלעות וחוליא אחת יתירה כל יתר כנטול דמי והוי כאלו נטול ב' צלעות וחוליא אחת והכי פרש"י גבי בעלת ה' רגלים דכל יתור כנטול דמי והוי כאילו חסר לה רגל אחד ואין לה אלא ג' רגלים וכ"כ במרדכי דקבלה כך הוא לפרש כל יתור כנטול דמי בכה"ג ובחוליא נמי יש מניין קצב שהן לעולם י"ח גדולים וקטנים כדתנן במס' אהלות. אמנם נראה כי דייקינן שפיר אשכחן דהאי טריפות דחסרות צלעים וחוליות לא פסלי אלא כשהיה לה צלע ונתעקרה או חוליא ונתעקרה וכה"ג מיירי לעניין אהלות דלאחר שמת נחסר החוליא מן השדרה ואין נראה כלל שאם היה אדם שנברא רק בי"ז חוליות שלא תטמאה שדרתו באהל אם לא נחסר ממנו כלום אלא ודאי לא איירי אלא כשהיה שם מניין החוליות ונחסרו ואהא קאמר שמואל וכן לטריפה וה"ה לענין עקירה לא מיירי אלא בנעקרה מברייתה אבל אם חסרים בתחילת ברייתה לאו טריפה היא וכ"ש יתיר דלא פסול והכי מוכח בהדיא מדברי הרמב"ם שכתב ומנה במנין כל אבר ואבר והטריפות שבו ומנה רק ב' איברים שאם נחסרו בתחלת ברייתה שהן טריפה והן אונות הריאה והרגלים אבל הכבד וצומת הגידים ולחי העליון אפי' שאם נטלו ביד או ע"י חולי טריפה אם [לא] נבראו בתחילתם לא פסלו וכתב שזה החילוק יש בין חסירה לנטילה שכל אבר שנאמר בו אם חסר טריפה אפילו אם נבראו מתחילתם חסירה טריפה וכל אבר שנאמר בו נטולה טריפה היינו דווקא שהיה אבר כאן וניטל אבל אם היה חסר מתחילת ברייתה לא ואח"כ כשמנה ע' מיני טריפות פרט את כל אבר ואבר שניקב במשהו פוסל בו וכתב עלה שאם אותו אבר נברא בבהמה חסר או שנברא בשנים טריפה ומנה הנקב והחסר והיתור באבר אחד לג' טריפות בכל אחד ואחד ובצלע ובחוליא לא מנה אלא נעקרה צלע ונעקרה חוליא כל אחת רק לטרפות אחד ותו לא כדמנה בכבד ובצומת הגידין ובלחי העליון דלא מנה נמי בכל אחד רק באחת הא קמן דחסיר ויתיר בתחילת ברייתו לא פסלי בחסרון צלע או בחוליא ואי תקשה לן כיון דנקט הרמב"ם כללא דכל אבר שנאמר בו חסירה טריפה היינו אפי' אם חסירה מתחילה וא"כ גבי חוליא נמי תנן כמה חסירה לטריפה וכן בשדרה ועלה קאמר שמואל לא קשה מידי חדא דהא הוכחנו לעיל מתוך סברא דההיא חסרון התם היינו שנחסרה השדרה לאחר מיתה ולא מתחילת ברייתו וכדמשמע בחסרון גולגולת דכייל בהדיא דקתני בה כדי שינטל מן החי וימות ותו דמסיק פ' אילו טריפות דההוא דב"ש וב"ה לעניין טומאה איתשול אלא דשמואל הוי גמיר דלענין טריפה נמי הכי סבירא להו ואיכא למימר דכללא דרמב"ם לא קאי אלא במה שנאמר בו חסר או נטול לענין טריפה גופא. הנלע"כ: