תרומת הדשן/א/קסא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קסאעריכה

הלעיטו יונים עד שנעשו שמנים מאד ומחמת רוב שומנם השליכו נוצותיהם כולם עד שנעשו ערומים בכל גופם לגמרי יש לחוש לטרפות משום הכי או לאו:

תשובה יראה דאין כאן בית מיחוש דהא דתנן פ' אלו טריפות ר' יודא אומר נטילת הנוצה פסול נראה דלאו אליבא דהילכתא סלקא דתלמודא מייתי עובדא דרשב"ח שעשה מעשה והוכיח לעינים להוציא מדבריו של רבי יודא וכן בכל פסקי הגאונים לא כתבו ולא מנו טרפות זה כלל אך בא"ז כתב וז"ל נמרטו כנפיה דהיינו נוצה גדולה שעל גופה כשירה ר' יודא אומר אם נטלה הנוצה הדקה היא הסמוכה לבשר שאין לה קנים פסול עכ"ל. והשתא מדאייתי דברי ר' יודא ומפרש מה היא הנוצה משמע דס"ל כותיה ותו משמע קצת הכי מדכתב נמרטו כנפיה כשירה הא בנוצה פסולה. מ"מ נראה דאפילו לדברי רבי יודא בנ"ד כשר הוא כיון דהך נטילת הנוצה מחמת רוב שומנו אירע אית לן למימר דבמידי דמשתבחה בה לא מיטרפא וכעין זה אומר תלמודא אההיא עובדא דרבי שמעון בן חלפתא דאפי' למ"ד טריפה יולדת ומשבחת במידי דמטרפה בה לא משבחה וה"ה איפכא ונוכל לומר דרבי יודא לא פסל אלא כשנמרטה הנוצה דווקא דומיא דנמרטו כנפיה דמכשיר ת"ק והא דנקט איהו נטלה הנוצה ולא נקט נמרטה משום דאין דרכו למרוט מפני שאין לה קנים ומפני קוטנה ור"ל נטלה דומיא דנמרטה כגון ע"י נשיכת עופות אחרים או בידי אדם או כה"ג או מחמת חולי אבל בכה"ג מחמת שומנו לא. הנה חלקתי באיסור טריפות דאורייתא בלי ראייה ברורה משום דסמכינן אהא דלא אשכחן להאי טרפות בכל פסקי הגאונים ואף בא"ז דלעיל ליתא נמי בהדיא: