תרומת הדשן/א/מ
שאלה מ
עריכהתלמיד רוצה לצאת ממדינתו ללמוד תורה לפני רב אחד, שהוא בוטח שיראה סימן ברכה לפניו ויזכה בתלמוד ללמוד הימנו. ואביו מוחה בו בתוקף, ואמר לו: בני, אם תלך לאותה מדינה שהרב שם – תצערני עד מאוד, כי אדאג עליך תמיד חס ושלום, פן תהא נתפש או יעלילו עליך, כמו שרגילים באותו מדינה. מה יעשה תלמיד? ישמע לאביו, או ילך כחפצו ללמוד תורה?
תשובה
עריכהייראה דאין צריך לשמוע כהאי גוונא לאביו. וראייה, מהא דאמרינן פרק מי שהוציאוהו: כשם שמטמא בחוץ לארץ כך מטמא בבית הקברות, ומוקי ליה התם בבית הפרס דרבנן, ומטמא לישא אשה וללמוד תורה. אמר ר' יודא: אימתי? בזמן שאינו מוצא בארץ ללמוד, אבל מוצא בארץ ישראל ללמוד – לא. ר' יוסי אומר: אפילו מוצא ללמוד – הולך לחוץ לארץ, לפי שלא מן כל אדם זוכה ללמוד, ומעשה כו'. ופסק התם רבי יוחנן כרבי יוסי, ומוכח באשירי פרק ב' דכתובות, דלאו דווקא לטמאות בחוץ לארץ, אלא הוא הדין בבית הפרס דרבנן נמי שרי בשביל תלמוד תורה. ואלו בפרק קמא דקדושין אמרינן: רב אסי הוה בעי לצאת לקראת אביו מארץ ישראל לחוצה לארץ, ושאל לרבי יוחנן אי שרי אי אסור, אמר ליה רבי יוחנן: לא ידענא. אלמא לצאת לתלמוד תורה, אף על פי שמוצא ללמוד תורה במקומו, עדיף מכיבוד אב ואם; שהרי יעקב אבינו לא נענש על כיבוד אב ואם כל אותם שנים שלמד תורה בבית עבר. וכיון דקיימא לן כר' יוסי, דלא מן הכל אדם זוכה ללמוד, אם כן הכל בכלל תלמוד תורה הוא. ואין נראה לחלק בין כיבוד אב ואם בין מה שאביו מיחה בידו, ושמצערו במה שעובר על צוואתיו. דהא תרווייהו מצות עשה שוה נינהו, כבודו ומוראו. ועוד, דאמרינן בפרק קמא דיבמות: יכול אמר לו אבא: היטמא, או שאמר לו: אל תחזיר, יכול ישמע לו? תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו. ונראה דלאו דווקא טומאה דאורייתא, אלא אפילו טומאה בבית הפרס דרבנן, דאיכא נמי לאו דלא תסור, כי היכי דלא מפליג תלמודא התם בין לאווין דשבת דחמירי ובין שאר לאווין דלא חמירי. והיינו טעמא, הואיל ואמרה תורה: כולכם חייבין בכבודי, כלומר: מוראי למעלה ממוראיכם, אם כן כל האי סוגיא, אפילו קלים הם, דוחים כיבוד אב ואם ומוראו, דבכל איסורים אפילו דרבנן, איכא מורא שמים אם פורש מהן. ולענין לצאת לתלמוד תורה לפני רב שזוכה ממנו ללמוד תורה, שרינן לעיל טומאה דרבנן; אלמא עדיף ממורא דאב ואם.