תרומת הדשן/א/יט
שאלה יט
עריכהשאלה: ראש חדש אב שחל להיות בשבת, היאך המנהג? להפטיר "שמעו", או "השמים כסאי"?
תשובה: יראה דבכל מקום שיש מנהג ידוע היאך שהוא, אין לשנותו כלל. דבהך מילתא איכא פלוגתא דרבוותא קמאי ובתראי, ואם כן, נהרא ונהרא ופשטיה. אבל במקום שאין מנהג ידוע, נראה דיש להפטיר "השמים כסאי", כמו שאבאר.
דבפרק בני העיר גרסינן: ראש חודש אב שחל להיות בשבת, מפטירין: "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי", דהיינו הפטרה ד"חזון ישעיה". וכתבו התוספות פרק כל שעה, דאנו מניחין תלמוד שלנו וסומכין על הפסיקתא, ומפטירין "השמים כסאי". וצריכינן אנו לבאר דברי התוספות; דהפסיקתא לא כתב להפטיר "השמים", אלא שכתב דאנו מפטירין סימן דש"ח[1] אלא כך רוצים לומר התוספות, כיון דלפי הפסיקתא צריכינן להפטיר לעולם "חזון ישעיה" בשבת הסמוך לתשעה באב, — לכך בראש חודש אב שחל להיות בשבת, הואיל ולא נוכל להפטיר "חזון", שיש בה מעניין ראש חודש — "חדשיכם ומועדיכם", צריכים להפטיר "השמים" כדי להזכיר דראש חודש. וכעניין זה הזכיר מהר"ם, ומסיק שם נמי: "ומפטירין השמים".
אמנם בסמ"ג, וכן באשירי ומרדכי פרק בני העיר, כתוב בלשון זה: "שאנו סומכין על הפסיקתא ומפטירין שמעו", בסימן דש"ח. ובאור זרוע נמי משמע דאין מפטירין "השמים כסאי", מדאיצטריך למכתב תרי או תלת טעמים על ראש חודש אלול שחל להיות בשבת, שאנו מפטירין "השמים"; והנהו טעמי לא שייכי הכא.
והנה אחד מהגדולים כתב במנהגים שלו, שיש לו להפטיר "שמעו", כדברי סמ"ג ואשירי ומרדכי וכדמשמע באור זרוע. אמנם נחלק עליו אחד מהגדולים חבירו, והעיד שכבר היה מעשה בוי"נא ששאלו לגדול אחד, שהיה מנהיג שם בפרק ההוא, מה להפטיר? ואמר בתחילה להפטיר "שמעו", כדאיתא בפסקי הגאונים דלעיל. ואמר לו אחד מתלמידיו, שהתוס' פרק כל שעה, שכתבו להפטיר "השמים". וחזר בו ואמר: הואיל ומימי התוס' אנו שותים, יש לנו לנהוג אחריהם. ועל פי הך עובדא הנהיג אחד מהגדולים דלעיל להפטיר "השמים" כדברי התוספות, ונראה דהכי עיקר.
ואף על גב דשמעתי דבתוספת "בני העיר" נמצא דיש להפטיר "שמעו", לא ידענא אי תוספות דש"נץ הן או תוספות דשאר גאונים, ומימי דתוספות מש"נץ שקצרם מהר"א מט"וך אנו שותים. ותו, דחזינן דמהר"ם דמבתראי הוי כתב נמי הכי, וכן מסיק בהגה"ה במיימון, דנוהגין להפטיר השמים. ועוד נראה, כיון דפליגי בהך מילתא רבוותא קמאי ובתראי, שיש להכריע מטעם אחר; ואית לן למנקט כלל אחרינא, דאמרינן בכל דוכתא: "תדיר ושאינה תדיר, תדיר קודם", והזכרה דראש חודש תדיר טפי מהזכרת פורענות דתשעה באב.
והכי נמצא ברוב פסקי הגאונים, דאי לאו דסבירא לן פרסומי ניסא עדיף, היינו מפטירין בשל ראש חודש בראש חודש טבת שחל להיות בשבת דחנוכה, משום דתדיר קודם. הנראה לעניות דעתי כתבתי:
- ^ דברי ירמיהו, שמעו, חזון ישעיהו. ויקיעורך.