תרומת הדשן/א/ז
שאלה ז עריכה
שאלה:
האוכלים בסעודת חתן וכלה, בשבת קודם המנחה, שהיא עיקר שמחת סעודות חתן וכלה באלו הארצות, והשעה עוברת לתפילת המנחה, פטורין הן מן התפילה בשביל שמחת חתן וכלה או לאו?
תשובה: יראה, דהך מילתא תליא בפלוגתא דרברבתא. בפ"ב דסוכה (דף כה:) תניא: חתן ושושביניו וכל בני החופה, פטורין מן התפילה ומן התפילין וחייבין בק"ש. משום רבי שילא אמרינן: חתן פטור, וכולן חייבין. ופירש רש"י: פטורין מן התפלה, דבעי כוונה; ומן התפילין, משום דשכיח שכרות וקלות ראש; וחייבין בק"ש, דמצות כוונה אינו אלא בפסוק ראשון. משום רבי שילא אמרו: חתן פטור מק"ש דטריד, ושאר בני החופה חייבין, ולית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה, ע"כ. ואשירי כתב התם: דאית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה, ואפילו הכי חייבין בק"ש, משום דבקל יכול לכוין בפסוק אחד; לרבנן אפילו החתן, ולרבי שילא החתן אי אפשר לו לכוין דעתו כלל. ומודה רבי שילא דבני החופה אין חייבין רק בק"ש, אבל לא בתפילין ותפילה; ולאו משום דעוסקי במצוה הן, דאם כן גם מק"ש יפטרו, אלא ודאי לא עוסקין במצות מיקרי, ואפילו הכי פטורין מתפילה ותפילין, מטעם דפירש רש"י דלעיל אדרבנן. ופסק אשירי כר' שילא, דלאו עוסקים במצוות אינון, כדמוכח בספר אשירי. והשתא נראה לדברי אשירי, האידנא דבלאו הכי אנן לא מכוונין בתפלה כולי האי, היו בני החופה חייבין בתפילה, דלאו עוסקין במצוה אינון. אבל לרש"י, דתלי טעמא דהני תנאי משום דסברי דעוסק במצוה אינו פטור מן המצוה, (ו)לעולם עוסקין במצוות אינון. אבל לא קיימא לן הכי, כדמוכח בכמה דוכתין בתלמוד, בההיא דשומר אבידה בפרוטה דרב יוסף (בבא מציעא פרק ב). ואם כן לדידן היו פטורין, כעין שאילתינו אתפילת המנחה. וכן זכורני בימי חורפי בחתונה אחת, בת תלמיד חכם מופלג וזקן, והוא וכמה תלמידי חכמים אחרים היו מסובין באותה סעודה, והגיע שעת המנחה בסוף זמנה, ואכלו וסעדו לפניהם ולא התפללו, רק אחד עמד להתפלל על השולחן, והאחרים תמהו עליו קצת. וכשהגיע הדברים לפני אחד מהגדולים שלא היה שם, אמר: אלו הייתי שם הייתי סומך בפשיטות אהא דתניא פרק הישן דלעיל (דף כה:) דשושבינין ובני החופה פטורין מן התפילה. ודומה לי שלא ירד לחלק כמו שדקדקתי לעיל. הנלע"ד כתבתי.