תרומת הדשן/א/ד
שאלה ד
עריכהשאלה:
מי ששהה להתפלל מנחה בערב שבת עד לאחר שענו הקהל "ברכו", אבל עדיין הוא זמן מנחה, היאך יתפלל תפלת מנחה זו?
תשובה: יראה דיש חילוק בדבר, כמו שאבאר. אחד מגדולים מצא בתשובות ישנות, דמי ששהה להתפלל מנחה בערב שבת בדרך זה, שאל יתפלל מנחה באותו בית הכנסת שבו הציבור ושלוחם מתפללים, הואיל והציבור קידשו היום, לא יעשנה חול אצלם, אלא ילך חוץ לבית הכנסת ויתפלל שם מנחה של חול, עכ"ל. וכן היה רגיל להורות, וכן הורו גם כן תלמידיו, שנים מהגדולים אחריו. ונראה שצריך להתיישב בהאי דכתב במרדכי בפרק ב דשבת, וזה לשונו: מי ששהה להתפלל, וכבר ענה עם הקהל "ברכו", הואיל ועשהו קודש – לא יעשנה חול, אלא יתפלל שתים של שבת, עד כאן. משמע דלית ליה תקנה, מדמצריך להתפלל שתים של שבת. ויש לומר דלא פליגי, דיפה דקדק בלשונו וכתב שכבר ענה עם הקהל "ברכו", דדווקא בכהאי גוונא דהוא עצמו עשהו קודש בעניית "ברכו", תו לית ליה תקנה. אבל אם לא ענה עמהם, כגון שלא היה בבית הכנסת, יכול לעשותו חול שלא בפניהם, וקל להבין. ונראה לי, שאם יבוא אחד לבית הכנסת סמוך ל"ברכו", לא ימתין להתפלל מנחה עד לאחר "ברכו" בשביל עניית "ברכו", כמו שצריך לעשות בשאר ימים; דכיון דשעה עוברת היא לתפילת המנחה אם יענה "ברכו", כדפירשתי, אין להקפיד בכהאי גוונא אם לא יענה "ברכו". והכי איתא להדיא בסמ"ק במצות תפילה אעניית "מודים" עם הציבור, ונראה דהוא הדין דעניית "ברכו". ואף על פי שלא יוכל לגמור חצי תפילת המנחה קודם "ברכו", ונמצא מתפלל מקצת תפילת חול באותו בית הכנסת שבו הציבור ושלוחם שענו כבר "ברכו" וקידשו היום, מכל מקום, הואיל והתחיל בהיתר, אין נראה דיש קפידא כולי האי. ואף על גב דבפרק ערבי פסחים (דף קז:) גבי ההיא דאגריפס פריך: סוף סוף מאי רבותא, דהא מטא זמן איסור? פירש רשב"ם, דהיכא דידוע שאינו יכול לגמור בהיתר, הוי כהתחיל באיסור? ונידון דידן נראה דאין לדמות להתם, דלאו איסור והיתר שייך ביה: