תרגום שני על אסתר/ח

(א) ביומא ההוא יהיב מלכא אחשורוש לאסתר מלכתא ית בייתא דהמן בעיל דבביהון דיהודאי ומרדכי על קדם מלכא דחויאת אסתר מה הוא לה.

(ב) ואעבר מלכא ית עזקתיה דאעבר מהמן ויהב יתיה למרדכי ושויאת אסתר ית מרדכי על בייתיה דהמן.

(ג) ואוסיפת אסתר ומלילת קדם מלכא ונפלת קדם רגלוהי ובכת ואיתחננת ליה למעברא ית בישתא דהמן בר המדתא אגגיא וית מחשבתיה דחשיב על יהודאי.

(ד) ואושיט מלכא לאסתר ית שרביטא דדהבא דהוה בידיה וקמת אסתר ועלת קדם מלכא.

(ה) ואמרת אסתר למלכא אין על מלכא שפר ואין אשכחית חסד ורחמין קדמך וכשר פתגמא קדם מלכא ותקנא אנא בעינוי יתכתב כתבא למבטל ית איגרתא מחשבתא דדמן בר המדתא אגגיא דכתיב למובדנא ית כל יהודאי דאית בכל מדינתא דמלכא.

(ו) מטול דהיך אנא יכלא למיחמי ית בישתא דאירע ית עמי והיך איכול ואיחזי באבדנא דתולדותי.

(ז) ואמר מלכא אחשורוש לאסתר מלכתא ולמרדכי יהודאה הא את סרחת מן שירוי דשאילתיך ואמרית ליך מהידין אומה איתיך איעבד מינך מלכין ושלטונין ומן הידיא זרעיתא את דאיעבד מינך הגמונין ופולימרכן. ואמרת לי לית אנא ידעא דאבא ואימא מיתו וטלייתא זעירתא שבקון יתי. הא ביתיה דהמן יהבית לאסתר ויתיה צליבו על צליבא על דפשיט ידיה ביהודאי.

(ח) ואתון כתבון על יהודאי היך דשפר בעיניכון בשום מלכא וחתמו בעזקתיה דמלכא מטול דכתבא דמכתב בשמיה דמלכא ומחתם בעזקתיה דמלכא לא בטיל.

(ט) ואיתקריאו ספרוי דמלכא בעידנא ההוא בירחא תליתאה דהוא ירח סיון בעשרין ותלתא יומין ביה ואכתב ית כל מה דפקיד מרדכי על יהודאי ועל יקירוי דמלכא ועל רברבנוי ועל שלטונוי דמדינתא דאית מהינדקי ועד כוש מאה ועשרין ושבע מדינן מדינתא ומדינתא היך כתבא ועמא ועמא היך לישניה ועל יהודאי היך כתבהון והיך לישנהון.

(י) ואיכתב בשמא דמלכא אחשורוש ואיחתום בעיזקתיה דמלכא ואשתדרון איגרתא ביד רהיטיא בסוסואתא רכבי ריכשא ערטילאי בני רמכאי.

(יא) דיהב מלכא ליהודאי די בכל קיריתא וקיריתא למתכנשא ולמיקם על נפשהון למשיציא ולמקטל ולמובדא ית כל חילוואתא עמא ומדינתא דמעיקין להון וטפליא ונשיא אוף עובדיהון מבזזין.

(יב) ביומא חד בכלהון מדינתא דמלכא אחשורוש בתלת עשרי לירחא דתרי עסר הוא ירח אדר.

(יג) פירש כתבא דדיטגמא איתפרסת מלכא אחשורוש שדר איגרתא על יתבי ימא ויבישתא ועל ארכוני מחוזאי ועל רברבני חילוותא דדיירין בכל ארעא וסגי כתבא כתבית למחויא לכון דבמטול דבעממין סגיאין שליטין ועל יתבי ימא ויבישתא אמליכית ובה במלכותא לא נתרברב אלא ברוחא ניחתא ובמכיכות רוחא נהלך כל יומא ובשלמא שגיאה למשוויא יתכון שלמא סגי וכל דדיירין תחות מלכות וכל דצבי דמיתגרא בימא וביבשתא למיתהפכא בין עמא לעמא ובין לישנא ללישנא חד אנא מן סופא דארעא ועד סופא כדין כתבית למחויא לכון על תמימותהון וקשיטותן דהוינן רחמין לכל עמא ומוקרין לכל מלכיא ועבדין טב עם שלטוניא דארעא ואית מנהון גברין בישין ואיתקרבן למלכותא ומלכותא איתמסרת בידיהון ובינכילותהון ובשקרותהון אטעיין ית מלכותא וכתבון ית איגרתא דלא תקנון קדם שמיא ואף בבני אנשא בישן. ועל מלכותא הינון קשיין והוא שאילתא דשאילו מן מלכא נקטלון גברין צדיקין ודמא זכיא סגיעתא נשפכון כד בישתא לא עבדו ודינא דקטלא לא הוו חייבין. ואיתיהון אינון גוברין צדיקין אסתר דמשבחא בכל הדרא ומרדכי דחכים בכל חכמתא ומומא בהון לא אשתכח ולא באומתהון ואנא חשיבית בגרמי דאומתא אחרנייתא שאיל מני אנא כדלא הויתי ידע דיהודאי שאיל מני דמתקריין בנוי דמרי כולא דהוא ברא שמיא וארעא ובמלכין רברבין ותקיפין מני דבר יתהון ולא בהתהון. מטול אף דהמן בר המדתא מהינדייה ומן זרעיה דבית עמלק הוה ואתא לוותן וחזא מינן טבתא רבתא ושבחא סגיאה ורבותא ורבינן יתיה ויקרינן יתיה וקרינן יתיה אבוי דמלכא ומן ימיניה דמלכא הוה יתיב והוא לא ידע למסוברא יקריה אוף לא למקבלא מלכותא אלא מהרהר הוה בליביה למקטל למלכא ולמסב מיניה ית מלכותא מטול דהמן בר המדתא צלבנן יתיה וכל דהוה שוי אסקינן ברישיה ומן דברא שמיא וארעא אסיקת מחשבתיה ברישיה.

(יד) רהטיא רכבי ריבשא ושלטוני נפקו טרידין ודחופין בגזירתיה דמלכא דיטגמא איתפרסת בשושן בירתא.

(טו) ומרדכי נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא כד חדי ושפיר ליביה ביקרא סגי וברבו יתירא לבוש לבושא דמלכותא מילתא כרפסא ותכלתא שיר בדהבא טבא דאופיר ומקבעין ביה מרגליין ואבנין טבין לגו מן סרבלא אבנין טבין לביש מינקא דכרום ימא מערבאה לגו מיניה לביש כיתונא דארגווגא דציירין עלה דמות כל ציפר גדפא ועופי שמיא והוו דמיה דכיתונא ארבע מאה ועשרין ככרי דהבא וחמיינא מחית בחרציה ומקבעין בארכוהי אבני בורלא מוקין פרתוון רמי ברגליה מחתן במוקרונן דדהבא ומחין בזמרגזין וספסירא מדאה תלי בחרציה מחתא בחולת חלית דדהבא וצייר עלוהי קרתא דירושלם ועל ידיה דספסירא צייר עלוי נדא דמחוזא הידיא מדאה מחית ברישיה וצעיר בצבעונין ועדיד למלכי לעילא מיניה כלילא דדהבא רבא מקרונא ולעילא מן כלילא טוטפן דמקבעין בדהבא דידעין כל עממיא אומיא ולישניא דהוה מרדכי יהודאה למקיימא קריא דכתיב ויחזון כל עממי ארעא ארום שמא דיי אתקרי עלך וידחלון מינך. ובמפקיה מרדכי מן תרעא דמלכא שוקיא באסא מכיכין ודרוותא בארגוונא נגיד טולא בחבלי בוצא עולמן מחתין ברישיהון כלילא דכהניא נקיטין בידיהון חצוצרוותא ומכריזין ואמרין כל דלא יתן שלמא למרדכי ושלמא ליהודאי הדמין יתעביד ובייתי נוולי ישתווה. ועשרה בני המן סרין ידיהון ואזלין קדם מרדכי צדיקא ואמרין מאן דיהב אגרא ליהודאי ומשלם אגרא דרשיעי ברישיהון והדין המן אבונן טפשא דהתרחיץ על עותריה ועל יקריה מרדכי ענוונא תבריה בצומא ובצלותא דאסתר צדיקתא מדיקא מן חרכא דלית אפשר למלכא דמהלכא עם בני אינשא בשוקא חזר מרדכי עינוי וחזא יתה ואמר ברוך יי שלא נתנני טרף לשניהם. מתיבא אסתר ואמרת עזרינו מעם י״י עושה שמים וארץ. סגיאין מן בני אינשא הוו חדיין על מפלתיה דהמן רשיעא ומודין ומשבחין על פורקנא דהוה להון ליהודאי ומשבחין על פורקנא ויקרא דהוה ליה למרדכי צדיקא בזמנא ההיא דהכין כתיב ומרדכי צדיקא נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא תיכלא ומילא וכלילא דדהבא רבא ומכרך בבוצא וארגונא וקרתא דשושן צהלה וחדייה.

(טז) וליהודאי הות נהורא וחדותא ודיצא ויקרא.

(יז) ובכל מדינתא ומדינתא ובכל קריתא וקריתא אתרא דפתגמוי דמלכא וגזירתיה מטיין חדותא ודיצא ליהודאי ומשקיא ויומא טבא סגיאי מן עממיא דארעא מתגיירין מטול דנפל דחלתא דיהודאי עליהון.