תקנות תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת
תקנות תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת מתוך
תקנות תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ח–1968
תקנות בדבר פעולות הצלה
ק״ת תשכ״ח, 962.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פעולת הצלה
פעולת חייל שהקריב חייו או נעשה נכה עקב הצלת אדם מסכנת קיפוח חייו הינה פעולת הצלה לענין סעיף 2 לחוק אם נעשתה בנסיבות אלה:
(1)
בהתנדבות;
(2)
שלא כדי למנוע סיכון שהחייל בעצמו ובמתכוון גרם או ניסה לגרום;
(3)
בשעה שלא נעדר במשך עשרים ימים רצופים ללא רשות מיחידתו או מהמקום שבו חייב היה להימצא.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום ג׳ באב תשכ״ה (1 באוגוסט 1965).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ח–1968“.
כ״ו בשבט תשכ״ח (25 בפברואר 1968)
- משה דיין
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.