ראה התובע כי יש לכאורה ממש בתלונה, ימציא לנילון העתק מהתלונה, וייתן לו הזדמנות להשיב עליה בכתב בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך תקופה ארוכה ממנה שקבע התובע.

(ב)

משעברה התקופה האמורה רשאי התובע להגיש קובלנה לוועדת משמעת אף אם לא השיב הנילון על התלונה.

4.

פרטים נוספים

תובע רשאי לדרוש מהמתלונן או מהנילון להגיש, במועדים שיקבע, פרטים נוספים לתלונה או לתשובה, לפי הענין, ורשאי הוא לדרוש מהמתלונן או מהנילון ראיות לאימות פרטי התלונה או התשובה.

5.

ידיעה על עבירת משמעת שלא בדרך תלונה

הגיעה לתובע ידיעה על עבירת משמעת שלא בדרך תלונה, והוא סבור שיש בה לכאורה ממש, יודיע על כך לנילון, וייתן לו הזדמנות להשיב עליה.

6.

אי הגשת קובלנה

ראה התובע כי אין לכאורה ממש בתלונה או כי אין מקום להגיש קובלנה, יודיע על כך לנילון, נוסף על ההודעה המנומקת למתלונן לפי סעיף 23 לחוק.

7.

הגשת קובלנה

(א)

ראה התובע, על פי החומר שנאסף, כי יש מקום להגיש קובלנה נגד הנילון, יגישה לוועדת משמעת.

(ב)

קובלנה תוגש בארבעה עותקים ובעותקים נוספים כמספר הנקבלים בה.

(ג)

עותק מהקובלנה יומצא לנקבל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים לפני תחילת הדיון.

8.

עריכת קובלנה

(א)

קובלנה תיערך בכתב ותכיל פרטים אלה:

(1)

פרטי התובע;

(2)

שם הנקבל, מספר הזהות שלו, מספר רישומו בפנקס ומען מגוריו או מקום עבודתו;

(3)

העובדות המשמשות בסיס לקובלנה;

(4)

פירוט העבירות המיוחסות לנקבל;

(5)

ציון שמות העדים.

(ב)

לקובלנה יצורפו השומה נושא הקובלנה או כל מסמך אחר שיש בו כדי לבסס את הקובלנה.

9.

זכות עיון וסייג להבאת ראיות

(א)

הוגשה קובלנה, רשאי הנקבל, בכל זמן סביר, לעיין בחומר הבירור הנוגע לקובלנה נגדו שאסף התובע ולהעתיקו.

(ב)

אין בתקנה זו כדי לפגוע בהוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בתקנת משנה (א), שאי גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

(ג)

לא יגיש תובע לוועדת המשמעת חומר כאמור בתקנת משנה (א), אם לא ניתנה לנקבל הזדמנות סבירה לעיין בו או להעתיקו, זולת אם ויתר על כך, או חומר שאי גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, כאמור בתקנת משנה (ב).

10.

צירוף אישומים

מותר לצרף בקובלנה אחת אישומי משמעת אחדים המתייחסים לאותו נקבל, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.

11.

צירוף נקבלים

מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.

12.

הפרדת הדיון

(א)

ועדת משמעת רשאית, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נקבל פלוני שהואשם עם אחרים.

(ב)

הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל אישום שהדיון בו הופרד או נגד נקבל שדיונו הופרד.

13.

חזרה מקובלנה או תיקונה

(א)

תובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת; חזרה או תיקון אחרי תחילת הדיון יהיו ברשות ועדת המשמעת.

(ב)

חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מהקובלנה, כולה או מקצתה.

(ג)

הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה תומצא לנקבל.

סימן ב׳: הזמנת בעלי הדין והעדים

14.

הזמנה לדיון

(א)

יושב ראש ועדת משמעת יקבע את מועד הדיון ומקומו; התובע והנקבל יקבלו הזמנה בכתב שיצוינו בה המקום והמועד להתייצבותם; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות התובע והנקבל או בא כוחו, לא תהא חובה להזמינם כאמור.

(ב)

הוזמן הנקבל כאמור ולא התייצב לדיון, רשאית הוועדה לדון בקובלנה בהיעדרו.

15.

הזמנת עדים

(א)

יושב ראש ועדת משמעת יזמין לדיון את העדים אשר ועדת משמעת ראתה לנכון להזמין לשם מסירת מידע או הגשת מסמכים שברשותם, בין לבקשת התובע או הנקבל ובין מיזמתה.

(ב)

הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת המשמעת בשעת הדיון.

16.

צורת הזמנה ותוכנה

הזמנת עד בכתב תהיה חתומה ביד מי שמינה לכך יושב ראש ועדת המשמעת ותכיל פרטים אלה:

(1)

שם המוזמן ומענו;

(2)

שם התובע;

(3)

שם הנקבל;

(4)

המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה.

פרק שני: הליכי הדיון לפני ועדת המשמעת

סימן א׳: ניהול הדיון

17.

ניהול הדיון

יושב ראש ועדת משמעת ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.

18.

פרוטוקול

(א)

יושב ראש ועדת משמעת ינהל פרוטוקול של הדיון, אולם רשאי הוא להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או שינוהל בדרך אחרת.

(ב)

הקובלנה, הפרוטוקול וכל המסמכים שהוגשו לוועדת המשמעת בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון.

סימן ב׳: בירור האשמה

19.

תשובת הנקבל לקובלנה

(א)

בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת משמעת את הנקבל, יקרא לפניו את הקובלנה וישאל אותו לתשובתו לקובלנה.

(ב)

הנקבל רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; לא כפר הנקבל בעובדה, יראוה כאילו הודה בה, זולת אם החליטה ועדת המשמעת שלא לראותה כך.

20.

ראיות מטעם התובע והנקבל

כפר הנקבל בפני ועדת משמעת בעובדות הנטענות בקובלנה, כולן או מקצתן או טען עובדות נוספות, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות.

21.

ראיות מטעם ועדת משמעת וראיות נוספות

סיימו התובע והנקבל להביא את ראיותיהם, רשאית ועדת משמעת להזמין עד מטעמה, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לתובע ולנקבל, לבקשתם, להביא ראיות נוספות, והכל אם ראתה צורך בכך.

22.

סדר חקירת עדים והגשת ראיות

סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי.

23.

סיכומים

(א)

בתום הבאת הראיות או במקומה – אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר – רשאים התובע ואחריו הנקבל להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.

(ב)

בהסכמת התובע והנקבל רשאית ועדת משמעת להורות שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, במועדים שתקבע.

סימן ג׳: פסק דין

24.

הכרעת הדין

לאחר בירור האשמה ולא יאוחר מ־60 ימים מיום סיום הדיון, ואם נסתיים הדיון בסיכומים בכתב – מיום שנשלמה קבלת סיכומי התובע והנקבל, תכריע ועדת משמעת את דינו של הנקבל; הכרעת הדין תיקרא לפני הנקבל והתובע או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתקבע ועדת המשמעת.

25.

הרשעה בעבירות אחדות

ועדת משמעת רשאית להרשיע נקבע בשל כל אחת מן העבירות שיוחסו לו בקובלנה, אך לא תטיל עליו אלא אמצעי משמעת אחד בשל אותו מעשה.

26.

טענות וראיות לאמצעי משמעת

הרשיעה ועדת משמעת את הנקבל, רשאים התובע ואחריו הנקבל לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם לענין אמצעי המשמעת במועד שתקבע.

27.

נקיטת אמצעי משמעת

(א)

לאחר הטענות והראיות לענין אמצעי המשמעת כאמור בתקנה 26, ולא יאוחר מ־21 ימים מיום סיום הדיון, תקבע ועדת משמעת את החלטתה לענין אמצעי המשמעת; ההחלטה תיקרא בפני הנקבל והתובע או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתקבע ועדת משמעת.

28.

המצאת

העתק מהכרעת דין והחלטה על נקיטת אמצעי משמעת שהוקראו, יומצא לתובע ולנקבל.

29.

חריגה מהמועד

הכרעת דין והחלטה על נקיטת אמצעי משמעת שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.

30.

דיון בהעדר הנקבל

(א)

הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת משמעת, לבקשת נקבל, לבטל את הכרעת הדין וההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהעדרו, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנקבל ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, ואולם רשאית ועדת משמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה.

(ב)

אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת משמעת לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנקבל, אף אם לא הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

פרק שלישי: התליה עד סיום דיון

31.

צורת בקשה להתליה

(א)

בקשה להתליה עד סיום דיון לפי סעיף 37(א) לחוק תכיל פרטים אלה:

(1)

פרטי התובע;

(2)

שם שמאי המקרקעין שהבקשה מתייחסת אליו, מספר הזהות שלו, מספר רישומו בפנקס ומען מגוריו או מקום עבודתו.

(ב)

היתה עילת הבקשה הגשת קובלנה – יצורף כתב הקובלנה; היתה עילת הבקשה הגשת כתב אישום כאמור בסעיף 37(א) לחוק – יצורף לה כתב האישום.

32.

סדרי דין בבקשה להתליה

על הדיון בבקשה להתליה עד סיום דיון יחולו הוראות תקנות 14, 17, 18, 27 ו־29 לפי הענין.

33.

ראיות בעלי הדין

אם ראתה ועדת המשמעת צורך בכך, תיתן לבעלי הדין רשות הביא את ראיותיהם; סדר הבאתן יהיה בהתאם לאמור בתקנה 20.

פרק רביעי: הוראות שונות

34.

ערעור

ערעור לפי סעיף 36 לחוק יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים.

35.

המצאת מסמכים

(א)

מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח מכתב בדואר רשום עם אישור מסירה, לפי מען מגוריו או מקום עבודתו, ובאין למצאו במקום כאמור – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים.

(ב)

היתה ההמצאה במכתב רשום כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ג)

מסירת מסמך לידי בא כוחו של הנקבל או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, יראו כהמצאה לנקבל, זולת אם הודיע בא כוחו או פקידו של הנקבל לוועדת משמעת, בתוך חמישה ימים מקבלת המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנקבל.

36.

תחליף המצאה

לא בוצעה המצאת מסמך עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין, אם הומצא לפי הוראות ועדת המשמעת באחת מדרכים אלה:

(1)

בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד;

(2)

בפרסום מודעה בעיתון יומי;

(3)

בכל דרך סבירה אחרת שתיראה לה.

37.

פגמים שאינם פוגמים בדיון

ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; אולם אם נראה לוועדת משמעת, כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנקבל, תורה כל הוראה הדרושה כדי להסיר את החשש.

38.

הנוסח שולב בתקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963.

39.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

כ״ז בשבט התשס״ה (6 בפברואר 2005)

ציפי לבני
שרת המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.