תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה)
תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) מתוך 
תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס״ו–2006
ק״ת תשס״ו, 774; תשס״ט, 2; תשע״ג, 742; תשע״ז, 682; תשפ״ב, 3186; תשפ״ד, 984.
עדכון סכומים: ק״ת תשס״ח, 521; תשס״ט, 1114; תש״ע, 772; תשע״א, 1534; תשע״ב, 1726; תשע״ג, 609; תשע״ד, 925; תשע״ז, 749; תשע״ט, 648; תשע״ט, 1952; תש״ף, 770; תשפ״א, 2006; תשפ״ב, 1930; תשפ״ג, 1086; תשפ״ד, 1369.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 69ה ו־69ז(1) לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]
בתקנות אלה –
”התקשרות בין־לאומית“ – התקשרות בין־לאומית שישראל צד לה בעניין תיווך לעבודה של עובד זר;
”מע״מ“ – (הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”תשלום חוזי“ – כמשמעותו בסעיף 69ז(1) לחוק;
”שכר מינימום“ – כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987.
התשלום החוזי המרבי [תיקון: [הודעות]]
התשלום החוזי המרבי הוא סכום השווה ל־3,050 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2006; בשנת 2024, 4,146.34 ש״ח).
התשלום המותר לגביה או לקבלה בידי לשכה פרטית [תיקון: תשס״ט, תשע״ג, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד, [הודעות]]
(א)
(תקנת משנה זו פקעה לפי תקנה 9; הנוסח הקבוע): לשכה פרטית רשאית לגבות או לקבל, במישרין או בעקיפין, בישראל או בחוץ לארץ, כל תשלום מעובד זר שהיא מטפלת בעניינו, ובלבד שסך כל התשלומים כאמור, לא יעלה על סכום השווה לתשלום החוזי המרבי כאמור בתקנה 2, בניכוי הסכומים שלהלן:
(1)
התשלום החוזי;
(2)
סכום שלשכה זרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, העולה על התשלום החוזי;
(3)
סכום שלשלכה פרטית אחרת גבתה או קיבלה, במישרין או בעקיפין, מהעובד הזר.
(א)
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022):
(1)
לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף הסיעוד עם כניסתו לישראל לראשונה, רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל לראשונה, תשלום שלא יעלה על הסכום החד־פעמי המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה כאמור או כל לשכה פרטית אחרת מהעובד הזר כל סכום מעבר לכך, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, למעט התשלום המותר האמור בפסקה (2);
לעניין תקנה זו –
”הסכום החד־פעמי המרבי לגבייה“ – סכום השווה ל־3,248 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 3,533.78 ש״ח) שנוסף עליהם מע״מ; ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהעברה בנקאית במטבע זר שבוצעה בתוך 21 ימים לפני מועד כניסתו לישראל או עד שלושה ימי עסקים שלאחר מועד הכניסה לישראל, או בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני כניסתו לישראל כאמור – בסכום השווה ל־3,248 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 3,533.78 ש״ח) שנוסף עליהם מע״מ, לפי השער שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ביום ה־21 לפני כניסתו לישראל;
”עובד זר בענף הסיעוד“ – עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הסיעוד למתן שירותי סיעוד ביתי למי שקיבל היתר, לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסק או משלח יד;
(2)
לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף הסיעוד במועדים שלהלן רשאית לגבות או לקבל, במישרין, מהעובד הזר בלבד, באותם מועדים, סכומים שלא יעלו על התשלומים המרביים שמצוינים לצידם, ובלבד שהלשכה הפרטית מסרה לעובד הזר דרישה לתשלום חודש לפחות לפני כל אחד מהמועדים האמורים; לא תגבה או תקבל לשכה כאמור או כל לשכה פרטית אחרת מהעובד הזר כל סכום מעבר לכך, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, למעט התשלום המותר בפסקה (1):
(א)
תשלום מרבי של 855 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 930.23 ש״ח) שנוסף עליהם מע״מ – בתום 26 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה;
(ב)
תשלום מרבי של 855 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 930.23 ש״ח) שנוסף עליהם מע״מ – בתום 38 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה.
(א1)
לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל ושהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין־לאומית (להלן – לשכה פרטית ראשונה) –
(1)
רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, עם כניסתו לישראל לראשונה, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל; לעניין זה –
”הסכום המרבי לגבייה“ – (הנוסח הקבוע): סך השווה ל־2,673 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 3,062.09 ש״ח) שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל – סך במטבע הזר שהיה שווה ל־2,673 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 3,062.09 ש״ח) שנוסף עליהם מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לפני מועד הוצאת ההמחאה הבנקאית;
”הסכום המרבי לגבייה“ – (הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): סך השווה ל־2,673 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 3,062.09 ש״ח) שנוסף עליהם מע״מ, ואולם אם התשלום שולם בידי העובד בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני הגעתו לישראל או בהעברה בנקאית במטבע זר שבוצעה בתוך 21 ימים לפני מועד הגעתו לישראל או בתוך שלושה ימי עסקים שלאחר כניסתו כאמור – סך במטבע הזר שהיה שווה ל־2,673 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 3,062.09 ש״ח) שנוסף עליהם מע״מ, לפי השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ביום ה־21 שלפני כניסתו לישראל;
”עובד זר בענף החקלאות“ – למעט עובד כאמור שהבאתו לישראל נעשתה מראש לתקופה פחותה מ־12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות;
(2)
שקיבלה תשלום מעובד זר בענף החקלאות כאמור בפסקה (1), ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, חייבת הלשכה הפרטית הראשונה להעביר ללשכה האחרת, לפי בקשתה בכתב, מתוך הסכום המרבי לגבייה את הסך העולה על חלקה היחסי בטיפול בעובד הזר; לעניין זה, ”החלק היחסי“ – מכפלת הסכום המרבי לגבייה ביחס שבין מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר לבין 63; הוראות פסקה זו לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין לשכות פרטיות נוספות שהחלו לטפל בעניינו של העובד הזר.
(א1א)
(הוראת שעה מיום 24.12.2023 עד יום 4.8.2024): לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף החקלאות עם כניסתו לישראל לראשונה למטרת עבודה בישראל ושהבאתו לישראל נעשתה בתקופה הקובעת שלא במסגרת התקשרות בין־לאומית (בתקנת משנה זו – לשכה פרטית ראשונה) –
(1)
רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, לאחר כניסתו לישראל, תשלום שלא יעלה על הסכום המרבי לגבייה, אם התקיימו כל התנאים כאמור בפסקה (2), ולא תגבה או תקבל לשכה פרטית זו או כל לשכה פרטית אחרת מעובד זר כל סכום מעבר לכך בין במישרין ובין בעקיפין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל;
(2)
לא תגבה תשלום כאמור בפסקה (1), אלא אם כן התקיימו כל אלה, ובלי לגרוע מהוראות תקנה 5:
(א)
היא ערכה במועד גביית התשלום רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכומים שהעובד נדרש לשלם והסכומים ששילם לה בפועל, מועד תשלום הסכומים ואופן תשלומם, ומסרה לעובד הזר העתק מרישום זה, וכן מסרה לממונה דיווח על תשלומם; בדיווח כאמור תכלול הלשכה הפרטית תצהיר מטעמה ולפיו:
(1)
היא לא גבתה מאותו עובד כל סכום מעבר לסכום המרבי לגבייה וכן סיכמה עם הלשכה הזרה שלא תגבה כל סכום מעבר לתשלום החוזי המרבי כמשמעותו בתקנה 2;
(2)
היא מסרה לעובד בטרם הגעתו לישראל מידע לגבי זכויותיו לפי סעיף 69ט לחוק בשפה המובנת לו;
(3)
היא מתחייבת לפעול לפי סעיף 69ח(ב) לחוק;
(ב)
היא כללה בהסכם שנערך בינה לבין הלשכה הזרה תניות בהתאם להוראות סעיף 69ז לחוק ומסרה אותו לממונה;
(3)
שקיבלה תשלום מעובד זר, ולאחר מכן החלה לשכה פרטית אחרת לטפל בעניינו של העובד הזר, רשאית הלשכה הפרטית האחרת לדרוש מהלשכה הפרטית הראשונה את התשלומים ששילם לה העובד הזר בניכוי סכום השווה לחלקה היחסי; לעניין זה, ”החלק היחסי“ – מכפלת הסכום המרבי לגבייה ביחס שבין מספר החודשים שהלשכה הפרטית הראשונה טיפלה בעניינו של העובד הזר לבין 63; הוראות פסקה זו לעניין לשכה פרטית ראשונה ולשכה פרטית אחרת יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין לשכות פרטיות נוספות שהחלו לטפל בעניינו של העובד הזר;
(4)
תגבה את הסכום המרבי לגבייה כאמור בפסקה (1), בשלושה תשלומים שווים, חודשיים או דו־חודשיים, בתקופה שלא תעלה על חצי שנה מיום כניסתו לישראל של העובד הזר;
(5)
בתקנת משנה זו –
”לשכה זרה“ – כהגדרתה בסעיף 69ב לחוק;
”הממונה“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
”הסכום המרבי לגבייה“ – הסכום הנקוב ברישה להגדרה ”הסכום המרבי לגבייה“ שבתקנת משנה (א1)(1), שנוסף עליו מע״מ;
”עובד זר בענף החקלאות“ – כהגדרתו בתקנת משנה (א1)(1);
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום תחילתן של תקנות אלה ועד יום כ״ה בשבט התשפ״ד (4 בפברואר 2024).
(א2)
נודע ללשכה פרטית שטיפלה בעניינו של עובד זר ושקיבלה אחרונה כספים לפי תקנת משנה (א1), על עזיבתו של העובד הזר את ישראל ביציאה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה הפרטית בתוך 30 ימים מיום שנודע לה כאמור, להחזיר לעובד הזר שיעורים כלהלן מהסכום שנגבה ממנו לפי תקנת משנה (א1)(1), בהתאם לחלוף הזמן ממועד כניסתו עד עזיבתו את ישראל:
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): נודע ללשכה פרטית שטיפלה בעניינו של עובד זר ושקיבלה אחרונה כספים לפי תקנת משנה (א)(1) או (א1), על עזיבתו של העובד הזר את ישראל ביציאה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה הפרטית בתוך 30 ימים מיום שנודע לה כאמור, להחזיר לעובד הזר שיעורים כלהלן מהסכום שנגבה ממנו לפי תקנת משנה (א)(1) או (א1)(1), בהתאם לחלוף הזמן ממועד כניסתו עד עזיבתו את ישראל:
(הוראת שעה מיום 24.12.2023 עד יום 4.8.2024): נודע ללשכה פרטית שטיפלה בעניינו של עובד זר ושקיבלה אחרונה כספים לפי תקנת משנה (א)(1), (א1) או (א1א), על עזיבתו של העובד הזר את ישראל ביציאה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה הפרטית בתוך 30 ימים מיום שנודע לה כאמור, להחזיר לעובד הזר שיעורים כלהלן מהסכום שנגבה ממנו לפי תקנת משנה (א)(1), (א1)(1) או (א1א), בהתאם לחלוף הזמן ממועד כניסתו עד עזיבתו את ישראל:
(1)
אם עזב כאמור בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל – 60%;
(2)
אם עזב כאמור אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל – 33%.
(א3)
(פקעה).
(א4)
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): עבר עובד זר בענף הסיעוד לטיפולה של לשכה פרטית אחרת וטרם חלפו 63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה, רשאית הלשכה הפרטית האחרת לדרוש מהלשכה הפרטית הקודמת את התשלומים ששילם לה העובד הזר בניכוי סכום השווה לחלקה היחסי; לעניין זה, ”החלק היחסי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
אם הלשכה הקודמת היא הלשכה הפרטית שטיפלה בעניינו של העובד הזר עם כניסתו לישראל לראשונה – 1,472 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 1,601.51 ש״ח) בתוספת מע״מ, ובצירוף הסכום המתקבל ממכפלת המנה של 3,504 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 3,812.30 ש״ח) בתוספת מע״מ חלקי 63, במספר החודשים שחלפו מיום כניסת העובד לישראל ועד יום המעבר ללשכה הפרטית האחרת;
(2)
אם הלשכה הקודמת אינה הלשכה הפרטית שטיפלה בעניינו של העובד הזר עם כניסתו לישראל לראשונה – הסכום המתקבל ממכפלת המנה של 3,504 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 3,812.30 ש״ח) בתוספת מע״מ חלקי 63, במספר החודשים שחלפו מיום המעבר של העובד ללשכה הפרטית הקודמת ועד יום המעבר ללשכה הפרטית האחרת.
(ב)
נוסף על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א1), רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): נוסף על הסכומים לפי תקנת משנה (א) או על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א1), רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.
(הוראת שעה מיום 24.12.2023 עד יום 4.8.2024): נוסף על הסכומים לפי תקנת משנה (א) או על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א1) או (א1א), רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א1), לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל כל תשלום בעד תיווך לעבודתו של עובד זר הנמצא בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל; אין בתקנת משנה זאת כדי למנוע העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(2).
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): על אף האמור בתקנת משנה (א) או (א1), לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל כל תשלום בעד תיווך לעבודתו של עובד זר הנמצא בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל; אין בתקנת משנה זאת כדי למנוע תשלום לפי תקנת משנה (א)(2) או העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(2) או (א4).
(הוראת שעה מיום 24.12.2023 עד יום 4.8.2024): על אף האמור בתקנת משנה (א), (א1) או (א1א), לא תגבה לשכה פרטית ולא תקבל כל תשלום בעד תיווך לעבודתו של עובד זר הנמצא בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל; אין בתקנת משנה זאת כדי למנוע תשלום לפי תקנת משנה (א)(2) או העברת כספים לפי תקנת משנה (א1)(2), (א1א)(3) או (א4).
(ד)
(פקעה).
(ה)
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): על אף האמור בתקנת משנה (א) ובלי לגרוע מתקנה 5, לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף הסיעוד לא תגבה ולא תקבל סכומים כאמור באותה תקנת משנה אלא אם כן ערכה במועד גביית התשלום רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכומים שהעובד נדרש לשלם והסכומים ששילם לה בפועל, מועד תשלום הסכומים ואופן תשלומם, ומסרה לעובד הזר העתק מרישום זה וכן מסרה לממונה דיווח על תשלומם.
הצמדה למדד [תיקון: תשס״ט, תשע״ג, תשפ״ב]
(הנוסח הקבוע): הסכומים האמורים בתקנות 2 ו־3(א1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם את הסכום המעודכן ברשומות.
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): הסכומים האמורים בתקנות 2, 3(א), (א1) ו־(א4) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם את הסכום המעודכן ברשומות.
תנאים לקבלת או לגביית תשלומים בידי לשכה פרטית [תיקון: תשע״ג, תשפ״ב, תשפ״ד]
לשכה פרטית, לא תגבה ולא תקבל מעובד זר כל תשלום מן התשלומים שהותרו לגביה כאמור בתקנה 3 ולא יועברו אליה כספים כאמור בתקנה 3(א1)(2), אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): לשכה פרטית, לא תגבה ולא תקבל מעובד זר כל תשלום מן התשלומים שהותרו לגביה כאמור בתקנה 3 ולא יועברו אליה כספים כאמור בתקנה 3(א1)(2) או 3(א4), אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(הוראת שעה מיום 24.12.2023 עד יום 4.8.2024): לשכה פרטית, לא תגבה ולא תקבל מעובד זר כל תשלום מן התשלומים שהותרו לגביה כאמור בתקנה 3 ולא יועברו אליה כספים כאמור בתקנה 3(א1)(2), (א1א)(3) או (א4), אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1)
הלשכה הפרטית היא בעלת היתר מיוחד לתיווך עבודה לעובדים זרים, לפי סעיף 65 לחוק;
(2)
הלשכה הפרטית התקשרה עם העובד הזר בחוזה תיווך עבודה בכתב או חתמה על כתב התחייבות במסגרת התקשרות בין־לאומית, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו; בחוזה או בכתב ההתחייבות יפורטו תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, בכפוף להוראות כל דין, וכן מידע לפי הוראות סעיף 69ט לחוק;
(3)
לענין החזר הוצאות כאמור בתקנה 3(ב) – הלשכה הפרטית מחזיקה בקבלות או במסמכים אחרים אשר מאמתים את ההוצאות.
נסיבות שבהן יוחזרו תשלומים לעובר הזר
(א)
לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה תשלומים מעובד זר, במישרין או בעקיפין, תחזיר לעובד הזר את כל התשלומים שקיבלה או גבתה ממנו, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
העובד הזר לא הגיע לישראל כדין בתוך זמן סביר ממועד התשלום;
(2)
העובד הזר הגיע לישראל כדין, ואולם בתקופה של שנה מיום הגעתו לא קיבל שכר עבודה או ששכר העבודה שקיבל היה פחות מסכום השווה לשתים עשרה פעמים שכר המינימום לחודש.
(ב)
תשלום שלא הוחזר לעובד הזר, בניגוד לתקנת משנה (א), עד תום 30 ימים מן היום שבו קמה העילה להחזר התשלומים לפי אותה תקנת משנה, יראו אותו כשכר מולן כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
התשלום המותר לגבייה או לקבלה בידי אדם שאינו לשכה פרטית
אדם שאינו לשכה פרטית רשאי לגבות או לקבל מעובד זר החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל, ובלבד שהאדם מחזיק בקבלות או במסמכים אחרים אשר מאמתים את ההוצאות.
תחילה [תיקון: תשס״ט]
תחילתן של תקנות אלה ביום ה׳ בתמוז התשס״ו (1 ביולי 2006).
תוקף [תיקון: תשס״ט, תשפ״ב]
(בוטלה כהוראת שעה לשלוש שנים מיום 14.10.2022): תוקפה של תקנה 3(א) עד יום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010).
כ״ז באדר התשס״ו (27 במרס 2006)
- אהוד אולמרט
שר התעשייה המסחר והתעסוקה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.