תקנות שירות המדינה (משמעת) (עבירות משמעת לענין סעיף 19 לחוק) מתוך

תקנות שירות המדינה (משמעת) (עבירות משמעת לענין סעיף 19 לחוק), תשכ״ד–1963

עבירות משמעת לענין סעיף 19

ק״ת תשכ״ד, 115.

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 19 ו־78 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”נכס“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נכסי המדינה, תשי״א–1951.

2.

עבירות משמעת

העבירות המפורטות בתוספת הן עבירות משמעת לענין סעיף 19 לחוק.

3.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (משמעת) (עבירות משמעת לענין סעיף 19 לחוק), תשכ״ד–1963“.

תוספת

א.

עשיית מעשה או התנהגות באופן הפוגע במשמעת שירות המדינה על ידי אחד מאלה:

(1)

רשלנות במילוי תפקיד או התחמקות ממילויו;

(2)

העדר מהעבודה ללא קבלת רשות מאדם המוסמך לכך;

(3)

איחור לעבודה;

(4)

הפרעת העבודה, הקמת רעש, גרימת קטטה או הפרה אחרת של הסדר במקום העבודה או בשעת ביצוע העבודה;

(5)

השמדה, איבוד או גרימת נזק אחר, ביודעין או ברשלנות, של נכס המדינה שערכו אינו עולה על 100 לירות;

(6)

שימוש בנכס של המדינה שלא כדין;

(7)

שימוש בלשון גסה או התנהגות בלתי אדיבה או בלתי מנומסת, במקום העבודה או בשעת ביצוע העבודה, כלפי הציבור או כלפי עובד מדינה אחר.

ב.

מעשה או מחדל, שיש בהם משום אי קיום דבר המוטל על העובד כעובד המדינה, על פי נוהג או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, למעט –

(1)

תעמולת בחירות לכנסת ולרשויות מקומיות בין כתלי מוסדות המדינה;

(2)

הצגת מודעות, כרוזים ופרסומים אחרים בעלי אופי מפלגתי, או עריכת תעמולה מפלגתית בדרך אחרת בין כתלי מוסדות המדינה;

(3)

עבירה על הוראות בדבר סייגים והגבלות לפעילות עסקית, לחברות בתאגידים ולמתן רישוי.

בפסקה זו, ”רישוי“ – סמכות למתן היתר, רשיון, פטור או שחרור מכל סייג, תנאי או הגבלה המוטלים על פי דין, או סמכות להעניק טובת הנאה שאינה ניתנת כדין לכל דורש.

כ״ה בתשרי תשכ״ד (13 באוקטובר 1963)

פנחס ספיר
שר האוצר

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.