תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)
תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי) מתוך 
תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978
תקנות בדבר פטור נשים מטעמים שבמצפון או הווי משפחתי דתי
ק״ת תשל״ח, 2173.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 30 ו־45 לחוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
מינוי ועדות פטור וועדות ערר
(א)
שר הבטחון ימנה ועדת פטור שתהיה רשות לענין סעיף 30(ג) לחוק, וכן ועדת ערר.
(ב)
מינוי ועדת פטור או ועדת ערר יכול שיהיה לכל הארץ או לאיזור מסוים.
מספר החברים בועדת הפטור ובועדת הערר
(א)
ועדת פטור או ועדת ערר תהיה של שלושה או חמישה חברים ובכללם יושב ראש הועדה.
(ב)
רוב חברי ועדת הפטור או ועדת הערר יהווה מנין חוקי לכל דבר שהועדה מוסמכת לעשותו לפי תקנות אלה, ובלבד שלדיון באותו דבר הזמין יושב ראש הועדה את כל חבריה.
(ג)
ועדת הפטור או ועדת הערר תחליט פה אחד או ברוב קולות; היו קולות חברי הועדה הנוכחים בדיון שקולים – תכריע דעת היושב־ראש.
פרסום ברשומות
הודעה על מינוי ועדת פטור וועדת ערר, מענה ואזורה תפורסם ברשומות.
בקשה לפטור
המבקשת להוכיח כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון (להלן – המבקשת) תגיש בקשה בכתב לועדת הפטור שמקום מגוריה הקבוע של המבקשת הוא באזורה, או למי שהסמיכה אותה ועדת פטור לקבלת בקשות; לבקשה יצורף תצהיר של המבקשת בהתאם לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, לפי הטופס שבתוספת; הבקשה תפרט שמותיהם של שני עדים לפחות, שיש בידם לתמוך בהצהרת המבקשת, כולה או מקצתה, בציון מעניהם של העדים ומשלחי ידם (להלן – הבקשה).
מועד הגשת הבקשה
(א)
הבקשה תוגש לא יאוחר מהיום שנקבע להתייצבות ראשונה של המבקשת כיוצא צבא בהתאם לסעיפים 3, 3א, 4, 7, 8 או 9 לחוק.
(ב)
הבקשה יכול שתוגש בטרם היות האשה יוצאת צבא, אולם תידון בועדת הפטור משהיתה ליוצאת צבא.
(ג)
(1)
פוקד רשאי לקבל את הבקשה במועד מאוחר מהמועד האמור בתקנת משנה (א), אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים;
(2)
החליט פוקד לקבל את הבקשה כאמור, יעבירנה לועדת הפטור.
(ד)
הוגשה בקשה לפטור, לא תיקרא המבקשת לבדיקות האמורות בסעיפים 3א ו־7א לחוק, אלא אם נדחתה הבקשה בכל ההליכים לפי תקנות אלה.
ראיות העדים
(א)
מצאה ועדת הפטור, לאחר עיון בבקשה, כי אין להסתפק בתצהיר, תבקש הועדה תחילה ראיות ביחס לאמור בתצהיר המבקשת מכל אחד מן העדים ששמותיהם פורטו בבקשה, באחת הדרכים האלה:
(1)
קבלת תצהיר מאת העד בהתאם לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971;
(2)
הזמנת העד להעיד בפני ועדת הפטור.
(ב)
ההודעה על הגשת התצהיר או הזמנתו להעיד לפני ועדת הפטור, תיחתם בידי יושב ראש ועדת הפטור או אחד מחבריה.
טענות המבקשת
קבעה ועדת הפטור, לאחר שנהגה לפי תקנה 6, כי לא הוכח לה שטעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים את המבקשת מלשרת בשירות בטחון, תשלח לה הודעה בכתב כי ניתנת לה אפשרות לעיין בפרוטוקול הדיון ולבוא ולהשמיע את טענותיה לפני הועדה, אם תרצה בכך.
ראיות אחרות
ועדת הפטור רשאית לקבל כל ראיה שיכולה, לדעתה, לאשר או לסתור ראיה שהובאה לפניה מטעם המבקשת.
רישום פרוטוקול בועדת הפטור
יושב ראש ועדת הפטור או חבר מחבריה שהיושב ראש מינהו לכך, ירשום פרוטוקול שישקף את דברי העדים ואת דברי המבקשת לפני הועדה; הפרוטוקול ייחתם בידי כל חברי הועדה שנכחו בדיון.
הוכחת הטעמים לועדת הפטור
קבעה ועדת הפטור כי המבקשת הוכיחה שטעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים את המבקשת מלשרת בשירות בטחון, תינתן למבקשת תעודה חתומה בידי יושב ראש ועדת הפטור המעידה כי המבקשת זכאית לפטור.
אי הוכחת הטעמים לועדת הפטור
(א)
החליטה ועדת הפטור כי המבקשת לא הוכיחה כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים את המבקשת מלשרת בשירות בטחון, תנמק הועדה בכתב את ההחלטה.
(ב)
יושב ראש ועדת הפטור יודיע בכתב את ההחלטה וההנמקה למבקשת ולפוקד, וכן יודיע למבקשת על זכותה לעיין בפרוטוקול הדיון בועדה, להעתיקו ולהגיש ערר כאמור בתקנה 12.
ערר
מבקשת הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטתה של ועדת הפטור רשאית, תוך 30 יום מהיום שההחלטה הגיעה לידיה, לערור עליה בפני ועדת ערר (להלן – העוררת).
הגשת הערר
הערר יוגש בכתב לועדת הערר שמקום מגוריה של העוררת הוא באזורה, או למי שהסמיכה אותה ועדה לקבלת ערר.
אי תחולת סדרי הדין ודיני ראיה
(א)
ועדת ערר לא תהיה קשורה בסדרי דין ובדיני ראיה אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה, לרבות הזמנת העוררת והעדים שהעידו בפני ועדת הפטור או הגישו תצהירים.
(ב)
הוראות תקנה 9 בדבר רישום הפרוטוקול של ועדת פטור, יחולו על ועדת ערר.
הוכחת הטעמים בועדת הערר
קבעה ועדת הערר כי העוררת הוכיחה שטעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים את העוררת מלשרת בשירות בטחון, תינתן לעוררת תעודה חתומה בידי יושב ראש ועדת הערר המעידה כי העוררת זכאית לפטור.
אי הוכחת הטעמים בועדת הערר
(א)
קבעה ועדת הערר כי העוררת לא הוכיחה שטעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים את העוררת מלשרת בשירות בטחון, תנמק הועדה בכתב את החלטתה.
(ב)
יושב ראש ועדת הערר יודיע בכתב את ההחלטה וההנמקה לעוררת ולפוקד.
הוראת מעבר
הוגשה בקשה לפטור מחובת שירות בטחון לפני יום תחילתו של חוק שירות בטחון (תיקון מס׳ 13), תשל״ח–1978, רשאית המבקשת להגיש בקשה לפטור לפי סעיף 30(ג) לחוק תוך התקופות שנקבעו בתקנות אלה או תוך 60 יום מיום שהמבקשת קיבלה מפוקד הודעה על זכותה להגיש בקשה לפטור כאמור, הכל לפי המועד המאוחר יותר.
ביטול
תקנות שירות בטחון (פטור), תשי״ב–1952 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978“.
תוספת
(תקנה 4)
תצהיר
(הטופס הושמט).
כ״ט באב תשל״ח (1 בספטמבר 1978)
- עזר ויצמן
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.