תקנות שירותי תיירות (סוכנויות)

תקנות שירותי תיירות (סוכנויות) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות שירותי תיירות (סוכנויות), התשס״א–2000


ק״ת תשס״א, 70, 729, 931.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4(א), 11, 20 ו־24 לחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה לענין תקנות 10 ו־11 ולענין תקנות 27 ו־28, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות
בתקנות אלה –
”המנהל“ – מי ששר התיירות מינהו למנהל לצורך תקנות אלה, כולן או חלקן;
”ותק“ – התמחות במתן מרבית שירותי נסיעות, לפי הענין, שהכיר בה המנהל לצורך תקנות אלה;
”חבילת תיור“ – צירוף של שניים או יותר משירותי נסיעות או שירותי הסעת תיירים, ולרבות שירותי מורה דרך, הנמכר או מוצע למכירה במחיר כולל, ושהוא לתקופה של יותר מעשרים וארבע שעות או שנכללה בו לינת לילה, למעט שירות שלקוח נקב לגביו את נותן השירות במפורש ושהוזמן ביוזמתו לפי תכנית או פרטים שהוא הכין וביקש;
”כלי הסעה“ – כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס המשמשים להובלת נוסעים;
”מארגן תיור“ – סוכנות המארגנת חבילות תיור ומוכרת או מציעה אותן למכירה, בין במישרין ובין באמצעות אחרים;
”מומחה“ – מומחה לנסיעות, מומחה להסעת תיירים, או מומחה לתיירות פנים, בעל רישיון לפי סימן ג׳, ד׳ או ה׳ בפרק ב׳, לפי הענין;
”סוכנות“ – משרד לתיור, סוכנות נסיעות, סוכנות לתיירות פנים, או סניף של כל אחד מהם;
”סוכנות לתיירות פנים“ – סוכנות שבתמורה או כעסק נותנת שירותי תיירות פנים בלבד, כולם או חלקם;
”סיור קבוע“ – סיור בישראל במסלול קבוע ולפי לוח זמנים קבוע, המוצע בתמורה לציבור;
”קטין“ – מי שטרם מלאו לו 16 שנים;
”רישיון“ – רישיון כמשמעותו בסעיף 12 לחוק שנתן או חידש המנהל לפי תקנות אלה;
”שירות הסעת תיירים“ ו”שירות נסיעות“ – השירותים כאמור בהגדרה ”משרד לתיור“ או בהגדרה ”סוכנות נסיעות“ שבחוק, לפי הענין;
”שירותי תיירות פנים“ – כל אחד משירותים אלה, המיועדים לתושב ישראל או למזמין הנמצא בישראל:
(1)
ארגון של סיור קבוצתי בישראל שאיננו סיור קבוע;
(2)
הזמנת שירותי בית מלון או חניון בישראל;
(3)
הזמנה ומכירה של כרטיסים או שוברים לסיורים בישראל;
(4)
מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (3).
”תושב“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות מי שקיבל אשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.

פרק ב׳: רישוי

סימן א׳ – כללי

איסור לפעול בלא רישיון
לא יעסוק אדם כמומחה או כסוכנות, לא יפרסם ולא יציג את עצמו כאחד מאלה ולא יפעל כאמור, אלא אם כן הוא בעל רישיון, ובהתאם לתנאיו.
בקשה לרישיון והענקתו
(א)
המבקש רישיון או חידושו יגיש בקשה על כך לפי טופס שהורה עליו המנהל, ויפרט בו את הפרטים הנדרשים לרבות הפרטים שבתקנות 10 עד 13 או 14, לפי הענין, וכן יצרף מסמכים לאימות הפרטים האמורים.
(ב)
ראה המנהל, כי נתקיימו במבקש כל התנאים למתן רישיון, יעניק לו רישיון לאחר ששילם את האגרה כמפורט בתקנה 27.
תוקף הרישיון
תוקף רישיון לפי תקנות אלה הוא לתקופה הנקובה בו.
הודעה על שינוי פרטים
בעל רישיון יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בטופס הבקשה לרישיון, בתוך 14 ימים מתאריך השינוי.
שינויים בתאגיד
ניתן רישיון לתאגיד, לא תועבר השליטה בתאגיד אלא אם כן הודיע על כך, בכתב ומראש, למנהל.

סימן ב׳ – פעילות בעל רישיון

חובותיו של בעל רישיון
בעל רישיון יפעל במהימנות ויעמוד בקפדנות בהתחייבויותיו על פי תקנות אלה, וכן ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של המועסקים על ידו.
גילוי נאות בחבילת תיור
מארגן תיור ימסור, בכתב, למי שרכש חבילת תיור שארגן (להלן – החבילה), מידע על כל אחד מאלה:
(1)
מחירה הכולל של החבילה, לרבות כל מס, אגרה או תשלום אחר שהלקוח חייב בו, בין בישראל ובין בחוץ לארץ;
(2)
המטבע שאליו צמוד התשלום בעד חבילת התיור, דרך חישוב הצמדה, השער שלפיו תחושב ההצמדה, ואם הרכישה נעשית בתשלומים – שיעור הריבית ודרך חישובה;
(3)
מרכיבי החבילה, לרבות מידע על שירותים אשר אינם כלולים במחיר הכולל;
(4)
מקומות הלינה ודירוגם או רמתם;
(5)
מספר הארוחות בכל יום;
(6)
מסלול הטיול ואתרי הביקור;
(7)
אמצעי התחבורה בישראל ובחוץ לארץ, לרבות טיסות פנים ואמצעי תחבורה יבשתיים או ימיים, ולרבות זהות המוביל בטיסות;
(8)
כל מידע הנחוץ לשם כניסה למדינות הנכללות בחבילה, לרבות תוקף דרכונים, הצורך להצטייד באשרות כניסה, וכל דרישה אחרת מטעם מדינות היעד;
(9)
מידע לגבי הערובה להבטחת כספי הלקוחות כמפורט בפרק ג׳;
(10)
מועדים ותנאי התשלום בעד החבילה;
(11)
התנאים והמועדים שבהם יוכל מארגן תיור לבטל את החבילה;
(12)
הסדרי הצמדה של החזרי כספים ששילם הלקוח במקרה שהחבילה לא קוימה עקב ביטול כאמור בפסקה (11) ותהליך החזרתם;
(13)
מועדים ותנאים אפשריים לביטול רכישת החבילה בידי הלקוח והסכומים שיש לשלמם בשל ביטול כאמור;
(14)
רשימה של שמות נציגיו ביעדי החבילה, לרבות כתובותיהם, מספרי הטלפון והפקסימיליה, שעות קבלת קהל ומידע על הסיוע שניתן לקבל מהם בעת הצורך; אם אין לו נציג כאמור, ימציא לנוסע כתובת וטלפון לבירור ענינים ודברים מהותיים הקשורים בחבילה;
(15)
לגבי קטין הנוסע בחבילה לבדו, ימציא המארגן להוריו או לאפוטרופסו מידע כיצד ליצור קשר עם הקטין.
מעשים שאינם הולמים
(א)
עשה בעל רישיון, בין בעצמו ובין באמצעות אדם המועסק על ידו אחת מאלה – יראו אותו כמעשה או מחדל שיש בו לענין סעיף 12(א)(3) לחוק, ובלי לגרוע מכלליות האמור בו, כדי לפוסלו מלהיות בעל רישיון:
(1)
פרסם פרסום בלתי הוגן או מטעה או פרסום שכלולים בו פרטים כוזבים או מטעים;
(2)
מסר בתחום עיסוקיו מידע מטעה, לא נכון או לא שלם, בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול על בעל רישיון שמסר ללקוח, בכתב, את המידע שנמסר לו בכתב מאת מארגן תיור;
(3)
פעל בתחום עיסוקיו באמצעות אדם שנתן שירות נסיעות או שירות תיירות פנים או שירות הסעת תיירים ושאינו בעל רישיון לשירות זה או בשיתוף עמו;
(4)
פעל בניגוד לאמור בתקנה 8.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם לדעת המנהל טיבו של המעשה או המחדל, נסיבותיו או תוצאותיו קלי ערך.

סימן ג׳ – מומחה לנסיעות

דרישות לרישיון מומחה לנסיעות
(א)
תושב ישראל, יהיה זכאי לקבל רישיון מומחה לנסיעות אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
אין לו רישום פלילי במשטרת ישראל בעבירה שיש בה, לדעת המנהל, כדי למנוע עיסוק כמומחה לנסיעות;
(2)
הוא בעל ותק של שלוש שנים לפחות במתן שירותי נסיעות בסוכנות נסיעות;
(3)
הוא עמד בבחינות כאמור בתקנות אלה.
(ב)
היה מבקש הרישיון בעל תואר אקדמי, תהיה תקופת הותק הנדרשת, מחצית התקופה האמורה בתקנת משנה (א)(2).

סימן ד׳ – מומחה להסעת תיירים

דרישות לרישיון מומחה להסעת תיירים
תושב ישראל יהיה זכאי לקבל רישיון מומחה להסעת תיירים אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
אין לו רישום פלילי במשטרת ישראל בעבירה שיש בה, לדעת המנהל, כדי למנוע עיסוק כמומחה להסעת תיירים;
(2)
הוא בעל ותק של שלוש שנים לפחות בשירות להסעת תיירים, ואם הוא מורה דרך בעל רישיון לפי החוק – אם הוא בעל ותק של לפחות שנה בשירות להסעת תיירים;
(3)
הוא עמד בבחינות כאמור בתקנות אלה.

סימן ה׳ – מומחה לתיירות פנים

דרישות לרישיון מומחה לתיירות פנים
תושב ישראל, יהיה זכאי לקבל רישיון מומחה לתיירות פנים אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
אין לו רישום פלילי במשטרת ישראל בעבירה שיש בה, לדעת המנהל, כדי למנוע עיסוק כמומחה לתיירות פנים;
(2)
הוא בעל ותק של שלוש שנים לפחות במתן שירותי תיירות פנים, ואם הוא בעל רישיון מורה דרך לפי החוק – אם הוא בעל ותק של שנה לפחות בשירות נסיעות, שירות הסעת תיירים, או בשירות תיירות פנים;
(3)
הוא עמד בבחינות כאמור בתקנות אלה.

סימן ו׳ – סוכנות

דרישות לרישיון סוכנות
(א)
המנהל ייתן רישיון סוכנות ליחיד תושב ישראל אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא מומחה לנסיעות או מומחה להסעת תיירים, או שהוא מעסיק במשרה מלאה מומחה כאמור האחראי בסוכנות לשירות נסיעות או לשירות הסעת תיירים, הכל לפי הענין;
(2)
אין לגביו או לגבי המומחה לנסיעות או המומחה להסעת תיירים, ולגבי מי שמנהל בפועל את העסק, רישום פלילי בעבירה, לפי הענין, שיש בה, לדעת המנהל, כדי למנוע עיסוק כסוכנות כאמור;
(3)
הוא בעל אמצעים כספיים המספיקים, לדעת המנהל, לניהול הסוכנות והמבטיחים קיום התחייבויותיו כלפי לקוחותיו על דרך של ערובה כמפורט בפרק ג׳.
(ב)
המנהל ייתן רישיון סוכנות לתאגיד אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא רשום כתאגיד בישראל;
(2)
הוא רשאי, לפי מטרותיו, לעסוק בשירות נסיעות או בשירות הסעת תיירים, הכל לפי הענין;
(3)
יש בו לפחות מנהל אחד, שותף פעיל אחד או פקיד אחד האחראי לשירות נסיעות או לשירות הסעת תיירים, שהוא מומחה לנסיעות או מומחה להסעת תיירים, לפי הענין;
(4)
המומחה מועסק במשרה מלאה;
(5)
אין רישום פלילי במשטרת ישראל לגבי כל מי שפעיל בניהול עניני הסוכנות כבעל מניות, כדירקטור, כמנהל, כמומחה או כעובד אחראי אחר, בעבירה שיש בה, לדעת המנהל, כדי למנוע עיסוקים כאמור;
(6)
הוא ממלא אחר התנאים המנויים בתקנת משנה (א)(3).
(ג)
סוכנות נסיעות רשאית לתת במשרדה שירותי תיירות פנים.
פטור סוכנות לתיירות פנים
מבקש רישיון סוכנות לתיירות פנים, פטור מהוראת תקנה 13(א)(1), ואם הוא תאגיד – מהוראות תקנה 13(ב)(2) ו־(3), ובלבד שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא מומחה לתיירות פנים, או שהוא מעסיק מומחה כאמור כאחראי לפעולת הסוכנות, במשרה מלאה;
(2)
אם הוא תאגיד – יש בו לפחות מנהל אחד, שותף פעיל אחד או פקיד אחד, האחראי למתן השירותים כאמור, שהוא בעל תעודת מומחה לתיירות פנים המועסק במשרה מלאה;
(3)
נתקיימו בו התנאים המנויים בתקנה 13(א)(2) ו־(3), ואם הוא תאגיד – גם התנאים המנויים בתקנה 13(ב)(5).
סירוב לתת רישיון לסוכנות
המנהל רשאי לסרב לתת רישיון לסוכנות אם אדם הפעיל בניהול עניני הסוכנות כבעל מניות, כדירקטור, כמנהל, כמומחה או כעובד אחר, היה פעיל כאמור קודם לכן בניהול סוכנות שהמנהל ביטל את רישיונה, או שהיה לפני כן מומחה שרישיונו בוטל.
שם הסוכנות
(א)
לא יינתן רישיון לסוכנות אם השם המוצע שלה –
(1)
כולל, שלא כדין, את המילים ”ממשלתי“, ”לאומי“, ”ישראלי“, ”עירוני“, או מילה אחרת שאפשר לפרשה כאילו העסק נתון לחסות המדינה, הממשלה, אחד ממשרדיה, אחת ממחלקותיה או רשויותיה או רשות מקומית;
(2)
דומה לשם סוכנות קיימת עד כדי להטעות.
(ב)
לא תשתמש סוכנות אלא בשם שצוין ברישיונה.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי המנהל להתיר לסוכנות שימוש בשם מסחרי השונה מן השם המופיע ברישיונה, ובלבד שהשם המסחרי המבוקש אינו שמו של תאגיד אחר.
חובות הסוכנות
(א)
סוכנות תמלא אחר תנאי רישיונה והתנאים שהותנו לנתינתו, ובכלל אלה:
(1)
תתנהל במקום שצוין ברישיון;
(2)
תודיע למנהל, בתוך 15 ימים, על כל שינוי בכתובת שבה היא מנהלת את עסקיה;
(3)
לא תעסוק, ולא תרשה לאחר לעסוק במקום העסק בעסקים שאינם קשורים בשירות הנסיעות או בשירות הסעת תיירים או בשירות תיירות פנים, לפי הענין, אלא לפי הרשאה בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההרשאה;
(4)
תציג את רישיונה במקום בולט לעין במקום העסק;
(5)
תודיע למנהל, בתוך 15 ימים, על כל שינוי בצוות המומחים שהיא מעסיקה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) רשאית סוכנות לתת שירותיה מחוץ למשרדה, באמצעות מקדם מכירות כאמור בתקנה 18.
(ג)
החליטה סוכנות על סגירת עסקה תודיע למנהל על כך ותחזיר את הרישיון בתוך 15 ימים מיום סגירת העסק, ותמסור למנהל כל ידיעה שידרוש בענין הנוגע לעסקיה.
מקדם מכירות
(א)
אדם המועסק על ידי סוכנות נסיעות רשאי לתת את שירותי הסוכנות גם מחוץ למשרדה, ובלבד שברשותו אישור, בכתב, מאת הסוכנות שהוא מועסק על ידה כמקדם מכירות.
(ב)
מקדם מכירות כאמור בתקנת משנה (א) יודיע ללקוח את שם הסוכנות המעסיקה אותו, וייתן ללקוח קבלות וחשבוניות של הסוכנות בלבד.
(ג)
מקדם מכירות לא יהא רשאי –
(1)
לעסוק במתן שירותים שנותנת סוכנות, ליותר מסוכנות אחת;
(2)
לפרסם הודעות או מודעות ברבים למכירת השירותים שנותנת הסוכנות.

סימן ז׳ – משרד לתיור

כלי הסעה במשרד לתיור
(א)
לא יינתן רישיון ליחיד או לתאגיד כמשרד לתיור אלא אם כן עומדים לרשותו כלי הסעה שאישרה הרשות המוסמכת במשרד התחבורה ואשר הוכרו בידי המנהל כרכב המתאים להסעת תיירים (להלן – רכב סיור), במספר שהורה המנהל.
(ב)
סיור המוצע על ידי סוכנות לתיירות פנים, לא יופעל אלא ברכב סיור או ברכב להסעה מיוחדת, כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985.
ניהול ספר נסיעות במשרד לתיור
(א)
משרד לתיור המפעיל רכב סיור ינהל ספר רישום שבו יצוינו, בתוך שבועיים מתום כל סיור, לגבי כל יום שבו פעל רכב כאמור, פרטים אלה:
(1)
מספר הרישוי של הרכב;
(2)
שם הנהג מורה דרך הנוהג ברכב;
(3)
שם מזמין הסיור;
(4)
תאריך ושעת יציאת הרכב לסיור ותאריך ושעת שובו ממנו;
(5)
מסלול הסיור;
(6)
מספר חשבונית המס שהוגשה למזמין הסיור.
(ב)
ספר הרישום יהיה כרוך ודפיו מסומנים במספרים עוקבים.
(ג)
משרד לתיור ישמור את ספר הרישום שלוש שנים מיום הרישום האחרון שבו.

סימן ח׳ – בחינות

קביעת בחינות
(א)
הבחינות לפי תקנות אלה ייערכו בידי המנהל, לפי נהלים, במקום ובמועד שהורה.
(ב)
המנהל יפרסם ברבים, בדרך הנראית לו, הודעה על דרך ההרשמה לבחינות ועל נושאי הבחינות.
(ג)
הבחינות ייערכו בכתב.
(ד)
מועמד יגיש למנהל את בקשתו להיבחן בצירוף אישורים המוכיחים כי הוא עומד בדרישות לקבלת אותו רישיון שלשמו הוא נבחן.
(ה)
אושרה בקשה להיבחן, תישלח למבקש הודעה בכתב, מראש, על מועדי הבחינות, מועדן ומקומן.
עריכת בחינות
(א)
הבחינות ייערכו בפיקוח בוחנים, שימנה המנהל;
(ב)
הערכת תוצאות הבחינות תיעשה על ידי הבוחנים;
(ג)
נבחן רשאי לדרוש להיבחן בחינת השלמה בעל פה.

פרק ג׳: ערובה

ערובה [תיקון: תשס״א]
(א)
ערובה של סוכנות לפי סעיפים 3 ו־3א לחוק (להלן – ערובה) תהיה אחת מאלה:
(1)
חברות בקרן להבטחת כספי לקוחות שהקימה התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל שאת תקנונה אישר המנהל, או קרן אחרת שאישר כאמור;
(2)
פוליסת ביטוח שהוציא מבטח, כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, ושאישר המנהל בהתייעצות עם המפקח על הביטוח, כמשמעותו בחוק האמור;
(3)
ערבות בנקאית שאת נוסחה אישר המנהל, ואשר הופקדה בידיו.
(ב)
הערובה תשמש לפיצוי לקוח בגין כספים ששילם לסוכנות בעד שירות תיירות, בין במישרין ובין באמצעות מי שעוסק בנסיעות בחו״ל, ושלא קיבל את השירות או החזר הכספים ששילם בעד השירות שלא סופק, באשר הסוכנות היא חדלת פירעון, ובלבד שהסוכנות קיבלה בפועל אותם כספים וזאת – בין אם הוצא צו פירוק נגד הסוכנות ובין אם לאו, בין אם בידי הלקוח פסק דין סופי הקובע את זכאותו לכספים, ובין שנתברר כי הסוכנות חדלת פירעון.
(ג)
הערובה תהיה בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
125,000 דולרים של ארה״ב לסוכנות נסיעות, ובלבד שלא תעלה על 700,000 דולרים של ארה״ב לסוכנות ולכלל הסניפים המצויים בבעלותה המלאה של הסוכנות במישרין;
(2)
30,000 דולרים של ארה״ב לסוכנות תיירות פנים, ובלבד שלא תעלה על 180,000 דולרים של ארה״ב לסוכנות לתיירות פנים ולכלל הסניפים המצויים בבעלותה המלאה של הסוכנות במישרין;
(3)
10,000 דולרים של ארה״ב למשרד לתיור.
(ד)
חילוט ערובה יהיה כקבוע בתקנון הקרן, או בפוליסת הביטוח, או בערבות הבנקאית.
(ה)
השר ימנה ועדה לצורך קביעת פיצוי לקוחות מתוך הערבויות הבנקאיות, שהופקדו בהתאם לתקנת משנה (א)(3) (להלן – הועדה); הועדה תהיה מורכבת מחמישה חברים, בהם שלושה עובדי המדינה שאחד מהם יהיה היושב ראש, ושני אנשי ציבור, שאחד מהם נציג התאחדות סוכני הנסיעות והתיירות בישראל; הועדה, באישור השר, תקבע את סדרי עבודתה.
פרסום הערבויות
(א)
רשימת סוכנויות תימצא אצל המנהל ויצוין בה אופן ההסדר החל על כל סוכנות על פי תקנה 23: חברות בקרן ערבות, פוליסת ביטוח או ערבות בנקאית, לפי הענין.
(ב)
הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור.
(ג)
לא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופה שבה חל הסדר כאמור בתקנת משנה (א) על סוכנות, היא תודיע למנהל על ההסדר שיחול עליה מתום אותה תקופה ותמציא לו אישור על כך; לא עשתה כן הסוכנות, יבטל המנהל את רישיונה, לאחר שהתרה בה.

פרק ד׳: שונות

סיור קבוע
(א)
סיור קבוע לא יבוצע אלא על ידי משרד לתיור.
(ב)
לא יפורסם, לא יוצע למכירה ולא יבוצע סיור קבוע בישראל אלא אם כן פרטי הסיור, תכניתו ותנאיו אושרו מראש בידי המנהל.
(ג)
סיור קבוע יופעל ברכב סיור.
(ד)
מארגן סיור קבוע ייתן לכל משתתף בו כרטיס או מסמך המקנה זכות השתתפות בסיור ובו יצוין מחיר הסיור, וכן ייתן לו עלון הכולל את תכנית הסיור ובו יצוין כי הסיור אושר בידי המנהל.
מסירת ידיעות ומסמכים
סוכנות או אדם העובד בשירותה חייבים למסור למנהל, לפי דרישתו, ידיעות או רישומים שיש בהם כדי להקל על המנהל בביצוע תפקידיו לפי תקנות אלה.
אגרות
(א)
בעד רישיון מומחה תשולם אגרה לשנה הראשונה בסך 596 שקלים חדשים.
(ב)
בעד חידוש רישיון כאמור בתקנת משנה (א) תשולם אגרה שנתית בסך 200 שקלים חדשים.
(ג)
בעד רישיון סוכנות או חידושו תשולם אגרה שנתית בסך 796 שקלים חדשים.
(ד)
לצורך סעיף זה דין חלק משנה כדין שנה.
הצמדה
(א)
האגרות לפי תקנה 27 ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)
סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג)
המנהל יפרסם, בהודעה ברשומות, את נוסח תקנה 27 כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
(ד)
בתקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם.
סייג לתחולה
תקנות אלה לא יחולו על חברות תעופה וספנות המפעילות טיסות שאינן טיסות שכר או הפלגות בישראל, אל ישראל או ממנה אל יעדים מחוץ לישראל, והמוכרות כרטיסי טיסה או הפלגה בלבד או בצירוף שירות אחד בלבד מן השירותים המנויים בהגדרת חבילת תיור שבתקנה 1.
ביטול
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סוכנויות לנסיעות, לנופש פנים, ומשרדים לתיור), התשכ״ז–1967 (להלן – הצו) – בטל.
תחילה ותוקף [תיקון: תשס״א, תשס״א־2]
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, ותוקפן לענין סוכנויות ומומחים עד יום ט״ז בכסלו התשס״ב [במקור: ט״ז בכסלו התשס״א] (31 בדצמבר 2001).
הוראות מעבר
המחזיק ביום תחילתן של תקנות אלה ברישיון שניתן לפי הצו, רואים אותו כבעל רישיון לפי תקנות אלה עד תום תקופת הרישיון.


י״ב בתשרי התשס״א (11 באוקטובר 2000)
  • אמנון ליפקין־שחק
    שר התיירות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.