תקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר)

תקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר) מתוך

תקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ״ו–1996

---

ק״ת תשנ״ו, 719.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971, ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגשת קובלנה

(א)

קובלנה של השר לעניני דתות על רב עיר תוגש לנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל בחמישה עותקים.

(ב)

מינוי בית דין משמעתי ייעשה לא יאוחר מתום שלושים ימים מיום הגשת הקובלנה לנשיא מועצת הרבנות הראשית.

(ג)

נשיא מועצת הרבנות הראשית ימציא ליושב ראש בית הדין המשמעתי שנקבע, ארבעה עותקים של הקובלנה.

2.

תוכן הקובלנה

קובלנה תהיה בכתב ויצויינו בה –

(א)

שם הרב שנגדו הוגשה הקובלנה (להלן – הנקבל) ומענו;

(ב)

המקום שבו מכהן הנקבל כרב עיר;

(ג)

תיאור העובדות הנטענות;

(ד)

ציון הוראות החיקוק שלפיהן הוגשה הקובלנה;

(ה)

המסמכים שעליהם סומכת הקובלנה;

(ו)

שמות העדים.

3.

קביעת מועד הדיון

יושב ראש בית הדין יקבע את יום הדיון, ויזמן לדיון את הקובל ואת בא כוחו, אם הוא מיוצג, את העדים וכל אדם שיראה צורך לזמנו.

4.

הזמנה לדיון

(א)

עותק של הקובלנה יומצא לנקבל במצורף להזמנה לדיון למועד שקבע יושב ראש בית הדין.

(ב)

ההזמנה לדיון תומצא שלושים ימים לפחות לפני מועד הדיון.

(ג)

בהזמנה יצויין כי אם לא יופיע הנקבל לדיון ידון בית הדין שלא בפניו.

5.

אי התייצבות

ראה בית הדין כי הנקבל הוזמן כהלכה ולא התייצב, רשאי בית־הדין לקיים את הדיון בהיעדרו או לדחות את הדיון למועד אחר ולהטיל עליו את הוצאות הדחיה.

6.

ייצוג

(א)

הקובל רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.

(ב)

הנקבל יהיה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין על ידי בא כוח, ובלבד שיתייצב לדיון יחד עם בא כוחו ולא ייעדר מהדיון אלא ברשות בית הדין.

7.

דיון בדלתיים סגורות

הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אולם רשאי בית הדין להתיר לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

8.

קריאת הקובלנה

יושב ראש בית הדין יקרא את הקובלנה והנקבל יתבקש בידי יושב ראש בית הדין להשיב עליה.

9.

התשובה לקובלנה

(א)

תשובת הנקבל יכול שתהיה אחת מאלה בלבד:

(1)

הוא מודה באישום שבקובלנה המיוחסת לו;

(2)

הוא כופר בעובדות המפורטות בקובלנה;

(3)

הוא מודה בעובדות המפורטות בקובלנה או במקצתן, אך כופר באישום שעל פיהן.

(ב)

התשובה לקובלנה תינתן מפי הנקבל גם אם הוא מיוצג על ידי בא כוח.

10.

תוצאות הודאה

(א)

הודה הנקבל באישום שבקובלנה, רשאי בית הדין להסיק את המסקנות לחובת הרב על פי הודאתו.

(ב)

הודה הנקבל בעובדות המפורטות בקובלנה או במקצתן, רשאי בית הדין להסיק מהעובדות את האישום המיוחס לו או כל אישום שניתן לקבול עליו לבית הדין.

11.

הדיונים בקובלנה

(א)

לא הודה הנקבל באישום שבקובלנה, או לא התייצב לדיון ובית הדין החליט לקיים את הדיון בהיעדרו, יגש בית הדין לבירור הקובלנה.

(ב)

הדיונים ינוהלו בידי יושב ראש בית הדין.

12.

דרך ניהול הדיונים

(א)

בניהול הדיונים ינהג בית הדין – עד כמה שאפשר – בדרך שמנהל בית דין רבני ענינים הנדונים בפניו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובכפוף לאמור בתקנות אלה.

(ב)

הדיון יימשך ברציפות ומיום ליום עד גמירה, זולת אם ראה בית הדין כי אין כל אפשרות לנהוג כך.

13.

פרוטוקול

(א)

יושב ראש בית הדין ינהל פרוטוקול של הדיון, אולם רשאי הוא להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או שינוהל בדרך אחרת.

(ב)

הקובלנה והמסמכים שהוגשו ונתקבלו בבית הדין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו.

14.

מסקנות בית הדין

(א)

בית הדין יחליט ברוב דעות ויקבע את מסקנותיו לזכות או לחובה.

(ב)

מצא בית הדין את הנקבל חייב בדינו – יגזור עליו את אמצעי המשמעת הראוי, לדעתו, בנסיבות הענין.

15.

אמצעי משמעת

אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:

(1)

הערה;

(2)

התראה;

(3)

נזיפה;

(4)

קביעה כי אין הרב ראוי להמשיך בתפקידו, וכי יש להעבירו מכהונתו, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

16.

השעיה

(א)

הוגשה קובלנה נגד רב עיר רשאי בית הדין, אם ראה שחומרת הענין וטובת הציבור מחייבות זאת, להשעותו זמנית לתקופה שיקבע או עד לסיום הדיון.

(ב)

בקשה לביטול השעיה זמנית לפי תקנת משנה (א) יגיש הנקבל או בא כוחו בכתב.

(ג)

על סדרי הדיון בבקשה לביטול השעיה זמנית יחולו תקנות 11 עד 14, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

17.

אי תלותו של בית הדין

אין על בית הדין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין שלפיו הוא דן.

18.

סמכויות עזר

(א)

יושב ראש בית הדין רשאי, על דעת בית הדין –

(1)

להזמין ולחזור ולהזמין אדם לבוא לפני בית הדין להעיד או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו;

(2)

לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה לפי פסקה (1) ולא נימק את אי התייצבותו להנחת דעתו של בית הדין;

(3)

לצוות על גביית עדות בחוץ לארץ.

(ב)

מי שנתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוזמן לבוא לפני בית הדין ולא בא או בא ועזב, ללא רשות, את מקום דיוני בית הדין בטרם מסר עדותו;

(2)

נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו;

(3)

נדרש כדין להשיב על שאלה ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת, רשאי יושב ראש בית הדין, על דעת בית הדין, לחייבו בתשלום הוצאות, בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי התייצבותו או כפיית התייצבותו; הוצאות כאמור ייפסקו לזכות מי שנגרמו לו ההוצאות או לקופת המדינה, הכל כפי שיראה בית הדין לנכון.

(ג)

עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני בית הדין, רשאי יושב ראש בית הדין לפסוק לו דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד לפני בית משפט.

(ד)

תשלומים והוצאות שיפסוק בית הדין לעדים ישולמו מאוצר המדינה.

---

כ״ז באדר התשנ״ו (18 במרס 1996)

• שמעון שטרית
  השר לעניני דתות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.