תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)
תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים) מתוך 
תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים), 1945
תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה לפי סעיף 2.
ע״ר 1945, תוס׳ 2, 2; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39.
בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941, התקין הנציב העליון במועצה את התקנות הבאות:–
מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”משרד מחלקת היערות“ ייקרא מעתה ”מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות“, ומקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”ממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.
שם
תקנות אלה תיקראנה ”תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים), 1945“.
הטלת התקנות על איזור, שבתחומי גבולות הכפרים בית־
התקנות האלה תחולנה על איזור שבתחומי גבולות הכפרים בית־אכסא, ליפתא, ודיר יסין, המתוארים בתוספת על התקנות האלה. כל אדם, המעוניין בכך, יכול לראות את התסריט [צ״ל: תשריט] של האיזור הנ״ל, בשעות העבודה הרגילות במשרד מנהל המחלקה לשימור הקרקע שבמשרד החקלאות [במקור: במשרד שומר היערות] בירושלים, או במשרד הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], ירושלים.
הכרזת איזור מיוחד
האיזור המתואר בתוספת על התקנות האלה, והמותחם בקו ירוק על התסריט [צ״ל: תשריט] הנזכר בתקנה 2, ונזכר להלן ”כאיזור המיוחד“ מוכרז בזה לאיזור מיוחד לצרכי סעיף 2 של פקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941.
איסור מרעה ומעבר [תיקון: תש״ח]
מרעה כבשים, עזים, פרות או של בעלי־חיים ביתיים אחרים באיזור המיוחד, ומעברם דרכו, נאסרים בזה, אלא־אם נתן סגן הממונה על מחוז ירושלים [במקור: סגן מושל מחוז ירושלים], או בא־כוחו המורשה, אישור בכתב על־כך, והם רשאים להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד, וכן רשאים הם להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים, ותנאים אלה יכולים לכלול הגבלת מספר הכבשים, העזים, הפרות או שאר בעלי־החיים הביתיים.
איסור השמדת צמחיה ועיבוד חקלאי [תיקון: תש״ח]
בזה אוסרים לכרות, לשבור, לשרוף או לסלק צמחיה כל־שהיא באיזור המיוחד בין שנזרעה או נטעה ובין שצמחה מעצמה, ולעבד קרקע כל־שהיא באיזור המיוחד, אלא־אם נתן סגן הממונה על מחוז ירושלים [במקור: סגן מושל מחוז ירושלים], או בא־כוחו המורשה, אישור בכתב על־כך, והם רשאים להגביל אותו אישור כדי חלקים מסויימים של האיזור המיוחד וכן רשאים הם להעניקו מתוך כפיפות לתנאים מיוחדים.
כוח לבצע עבודות שימור [תיקון: תש״ח]
סגן הממונה על מחוז ירושלים [במקור: סגן מושל מחוז ירושלים] או בא־כוחו המורשה רשאים לבצע – בתחומי האיזור המיוחד כל עבודות הדרושות למניעת חשף ורשאים הם לקיים אותן עבודות.
כוח להיכנס לקרקע [תיקון: תש״ח]
סגן הממונה על מחוז ירושלים [במקור: סגן מושל מחוז ירושלים], או בא־כוחו המורשה, רשאים להיכנס לכל קרקע באיזור המיוחד, כדי להוציא לפועל כל בדיקה או מדידות, הדרושים לצרכי התקנות האלה, או לבצע את כל העניינים, שעליהם נקבעו הוראות בתקנות האלה, או מקצתם.
ענשים [תיקון: תש״ח־2]
כל אדם, העושה מעשה כל־שהוא מן המעשים שנאסרו בתקנות האלה, יאשם בעבירה ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – למאסר לתקופה שלא תעלה על שישה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמישים לירות, או לשני הענשים כאחד.
תוספת
1.
תחומי האיזור המיוחד, המסומנים בקו ירוק בתסריט מס׳ פ/362-364, שקנה מידתו 1:10,000, מותחמים על־פני הקרקע כולה בציוני־סלעים – מצויינים במספרים – שהם לולבי ברזל המחוזקים בסלע בבטון ומוקפים טבעת משוחה במרח ביטון. גלעדי־אבנים רפויות ומסוידות וגלעדים בנויים אבנים מרובעות הוקמו על־יד ציוני־הגבולות, כדי שיהיו הגבולות נראים לעין ובולטים.
2.
שם האיזור המיוחד:- ירושלים (מבואות מערביים).
3.
מקום: בתחומי הכפרים בית־אכסא, לפתא ודיר יסין, נפת ירושלים.
4.
גבולות:-
צפון: החל מציון־סלע 1/ב, הנמצא במדרון המזרחי של ואדי א־לוזה, במקום הנקרא עקבת בית־תלמא, בתחומי הכפר בית־אכסא, נמשך הגבול צפונה־מזרחה דרך המקומות הנקראים מרג׳ אל קונאר, יער אבו איסמאעיל וציוני־סלעים 2/ב (גלעד אבנים בנוי), 3/ב ו־4/ב עד סימן סלע 5/ב (גלעד אבנים בנוי), הנמצא במקום־עתיקות הנקרא חרבת עלואנה.
מזרח: מציון־סלע 5/ב נמשך הגבול דרומה־מזרחה בקו ישר, עבור על־פני ציון סלע 6/ב, הנמצא במדרון המערבי של ואדי עיסא; משם הוא חוצה את הגבול הכפרי שבין הכפרים בית־אכסא ולפתא עד ציון־סלע 7/ל, הנמצא דרומה־מזרחה מנקודת השלישה [נקודת טריאנגולציה] 298 ט, במקום הנקרא בטן עבדו, בתחומי גבולות הכפר לפתא. מציון־סלע 7/ל, נמשך הגבול דרומה בקו ישר דרך ציון־סלע 8/ל הנמצא מזרחה לוואדי א־שאמי; משם חוצה הגבול את ואדי א־שאמי ועובר לאורך הגבולות בין המקומות אל חומה ותחת אל־בלד עד ציון־סלע 9/ל (גלעד אבנים בנוי), הנמצא מדרום לכביש הראשי ירושלים–החוף. משם נמשך הגבול דרומה מזרחה לאורך הדרך הראשית הנ״ל עד ציון־סלע 10/ל הנמצא דרומה מן הדרך הראשית בגבול הכפר בין לפתא והאיזור העירוני של ירושלים. משם נמשך הגבול דרומה, בהמשך לגבול הכפר הנ״ל, חוצה את הדרך הישנה ירושלים–מוצא, משם בעקבות הגבול הכפרי בין דיר יסין והאיזור העירוני של ירושלים, עד ציון־סלע 11/ד הנמצא בשכונת מונטיפיורי והדרך הראשית לכפר דיר יסין.
דרום: מציון־סלע 11/ד נמשך הגבול מערבה לאורך הדרך הנזכרת לעיל עד לנקודה הנמצאת מול נקודת השלישה 387א, הנמצאת מצפון לדרך. משם נמשך הגבול צפונה דרך אותה נקודת שלישה עד ציון־סלע 12/ד (גלעד אבנים בנוי). משם נמשך הגבול מערבה עבור על־פני מקומות ח׳לת א־דנף, וערת אל־ג׳ונדי ושעב אל־מיס, ח׳לת א־נתש ושעב אל־בור וציוני־סלעים 13/ד ו־14/ד, עד ציון־סלע 15/ד (גלעד אבנים בנוי), הנמצא בנקודת הפגישה של המקומות שעב אל־בור ואל־ג׳מאלונה ועין תות. משם נמשך הגבול דרומה לאורך גבולות המקומות ח׳לת א־דנף ואל־ג׳מאלונה ועין תות עד נקודת השלישה 389א, הנמצאת במקום הנקרא סולם ח׳רש. משם נמשך הגבול מערבה־צפונה־מערבה לאורך גבולות המקומות סולם ח׳רש ואל־ג׳מאלונה ועין תות עד ציון־סלע 16/ד, הנמצא בגבול הכפר בין דיר יסין ועין כרם, משם נמשך לאורך גבול הכפר הנ״ל עד ציון־סלע 17/ד, הנמצא באותו הגבול.
מערב: מציון סלע 17/ד, נמשך הגבול צפונה מזרחה לאורך הגבול הכפרי בין דיר יסין ועין כרם עד ציון־סלע 18/ד, הנמצא בנקודת הפגישה של הגבולות הכפריים בין עין כרם, מוצא ודיר יסין, משם לאורך גבולות הכפר בין דיר יסין ומוצא, עד ציון־סלע 19/ד (גלעד אבנים בנוי), הנמצא דרומה מהדרך הישנה ירושלים–מוצא, בקרבת נקודת הפגישה של הגבולות הכפריים של דיר יסין, מוצא ולפתא. משם נמשך הגבול לאורך הגבול הכפרי בין לפתא ומוצא עבור על־פני ציון־סלע 20/ל ונמשך בחלקו לאורך הכביש ירושלים–החוף עד ציון־סלע 21/ב (גלעד אבנים בנוי), הנמצא צפונה מן הכביש הראשי ירושלים–החוף, על־יד נקודת פגישתם של הגבולות הכפריים של בית־אכסא, מוצא ולפתא. משם נמשך הגבול לאורך אותו הכביש הראשי, המהווה גם את הגבול הכפרי בין לפתא ובית־אכסא עד ציון־סלע 22/ב, הנמצא צפונה לאותו כביש ראשי מול הכניסה אל טחנת הקמח. משם נמשך הגבול צפונה מזרחה לאורך השביל המוביל אל ואדי א־שאמי למטה, עד ציון־סלע 23/ב, הנמצא דרומה מן הוואדי. משם חוצה הגבול את הוואדי ונכנס לוואדי א־לוזה, בהמשך לאותו ואדי עד ציון־סלע 1/ב, הנחשב לנקודת מוצא.
5.
האיזור המיוחד לא יכלול כל דרך מן הדרכים הבאות, או כל שטח – לאורך כל דרך מן הדרכים הבאות – שבתחומי רוחק של 20 מטר, אשר יהיו נמדדים מקו האמצע של דרך כל־שהיא. מן הדרכים הבאות:–
(א)
הכביש הראשי ירושלים–החוף:
(ב)
הדרך הישנה ירושלים–מוצא;
(ג)
הדרך, המובילה מקילומטר 4.7 בכביש הראשי ירושלים–החוף אל כפר בית־אכסא:
(ד)
דרך שכונת מונטיפיורי–דיר יסין.
הדרכים הנ״ל צבועות בצבע צהוב בתסריט [צ״ל: תשריט] הנזכר בפסקה הראשונה של התוספת הזאת.
26 בדצמבר, 1945.
- ג. ט. פארלי
סופר הוועד הפועל הממשלתי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.