תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)
תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית) מתוך
תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית), התשע״ח–2018
ק״ת תשע״ח, 1049; תשפ״ג, 416.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6 ו־23(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963 (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 23(א) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשפ״ג]
בתקנות אלה –
”הפעלת כלי טיס בחקלאות“ – כהגדרתה בתקנה 201 לתקנות ההפעלה;
”הפעלת כלי טיס בעבודות אוויר“ – הפעלת כלי טיס לצורכי עסק שעיקרו מתן שירות באמצעות כלי טיס, בתמורה, שאינו שירות של הובלת נוסעים, מטען או דואר; לעניין זה, ”שירות של הובלת נוסעים“ – לרבות –
(1)
(נמחקה);
(2)
הצנחת צנחנים לפי הפרק העשירי לתקנות ההפעלה;
”תקנות ההפעלה“ – תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981.
פטור מרישיון [תיקון: תשפ״ג]
סוגי ההפעלות המסחריות המפורטות להלן פטורות מרישיון לפי סעיף 2 לחוק:
(1)
הפעלת כלי טיס בחקלאות;
(2)
הפעלת כלי טיס בעבודות אוויר;
(3)
הוראת טיס במסגרת בית ספר כהגדרתו בתקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971;
(4)
הדרכה לפי תוכנית אימונים ופיקוח שאושרה לפי תקנה 34(2)ב.3 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981, שמבצע בעל רישיון מדריך טיסה לפי התקנות האמורות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע״ח–2017.
ל׳ בשבט התשע״ח (15 בפברואר 2018)
- ישראל כ״ץ
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.