תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)
תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה) מתוך 
תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה), התשע״ט–2018
ק״ת תשע״ט, 46; תשפ״ג, 1841.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8ג(ד) ו־23(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963 (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 23(א) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
פטור מחובת היתר הפעלה [תיקון: תשפ״ג]
(א)
סוגי ההפעלות המסחריות לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בתמורה, שלא נדרש לגביהן היתר הפעלה לפי סעיף 8ג לחוק הן:
(1)
טיסת שכר לשימוש עצמי, כהגדרתה בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023, שקיבולתה כוללת מושבים להסעת נוסעים;
(2)
טיסות נוסעים המופעלות באמצעות כלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא של 9 מושבים או פחות;
(3)
טיסות להובלת מטען המופעלות באמצעות מטוס קטן כהגדרתו בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, או באמצעות כלי טיס בינוני כהגדרתו בסעיף 231 לאותן תקנות;
(4)
הסעת נוסעים לכל מטרה שאינה תובלה בין שתי נקודות גאוגרפיות לפחות.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), טיסות כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3) שנעשה בהן שימוש בזכויות החופש השביעי, החופש השמיני או החופש התשיעי, טעונות היתר הפעלה לפי סעיף 8ג לחוק, אלא אם כן הן מופעלות לצורך ביצוע תפקידיו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; לעניין זה, ”חופש שביעי“, ”חופש שמיני“ ו”חופש תשיעי“ – כמשמעותם במסמך (9626 Doc) שעניינו: ”Manual on the regulation of international air transport“, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי רשות התעופה האזרחית, בלא תשלום; המנהל יפרסם באתר הרשות במרשתת את עיקרי החופשים האמורים.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.
כ״ד באלול התשע״ח (4 בספטמבר 2018)
- ישראל כ״ץ
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.