תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)
תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש) מתוך
תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש), תשל״ו–1975
תקנות בדבר תנאי תברואה נאותים לקייטנות ולמחנות נופש
ק״ת תשל״ו, 78.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 10 לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”המנהל“ – מהנדס תברואה ראשי במשרד הבריאות או תברואן מוסמך עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך בכתב לענין תקנות אלה;
”ילד“ – מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
”מנהל קייטנה“ – אדם שעל שמו הוצא הרשיון לניהול הקייטנה או מחנה הנופש לפי החוק;
”מזון“ – כמשמעותו בפקודת בריאות העם (תקנות בענין צרכי מזון), 1935;
”נקי“ – נקי מכל זיהום הנראה לעין, הניתן למישוש או הנותן ריח;
”קייטנה“ – מקום קייט המיועד לחמישה ילדים לפחות ובו מכינים ומגישים מזון, במבנים ארעיים או יציבים, בין אם לנים במקום הקייט ובין אם לאו, לרבות מחנה נופש כאמור.
תנאים כלליים לאישור רשיון
לא תאושר לאדם בקשה לרשיון לפי סעיף 6 לחוק לקייטנות, ולא ינהל אדם קייטנה אלא אם הוא ממלא אחר תקנה 3 ונתמלאו בקייטנה התנאים המפורטים בתקנות אלה, להנחת דעתו של המנהל.
שטח הקמת הקייטנה
הקייטנה תוקם –
(א)
בשטח:
(1)
שהוא יבש ונקי;
(2)
שהוא במרחק סביר מאזור מגורים ואזור תעשיה, מביצות, שלוליות ומקומות לסילוק אשפה ושפכין;
(3)
שהוא נקי מעשבי בר וקוצים עד למרחק של 10 מטר מהאוהלים הקיצוניים.
(ב)
בחניון הנמצא בחורשה ושיש בו מי שתיה, שולחנות, ספסלים ובתי כסא, או בחורשה, למעט בחורשת אורנים מדרום לזיכרון־יעקב ומצפון לבאר־שבע שאין בה שירותי אספקת מי שתיה, שולחנות וספסלים ובתי כסא.
מרחקים למיקום הקייטנה
קייטנה תוקם במרחק העולה על –
(1)
50 מטר מקו מתח גבוה;
(2)
100 מטר מעורק תנועה ראשי;
(3)
150 מטר ממקורות מים המשמשים לשתיה.
תנאים לקייטנה שקיימים בה בתי כסא שדה
בקייטנה שבה קיימים בתי כסא שדה, יוקמו מקומות מגורים במרחק שאינו פחות מ־30 מטר מבית כסא שדה הקרוב ושאינו עולה על 100 מטר ממנו, ובלבד, שכאשר תנאי המקום אינם מאפשרים שמירה על מרחק של 100 מטר ייבנו בתי כסא השדה במרחק שאינו עולה על 200 מטר.
המטבח
המטבח יוקם במרחק של 100 מטר לפחות מחדרי השירותים ובהתחשב עם כיווני הרוחות.
מבנה המטבח
(א)
מטבח הקייטנה יהיה במבנה קבוע או במבנה ארעי.
(ב)
במבנה מטבח קבוע יתקיימו התנאים לפי תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), תשל״ד–1974.
(ג)
מבנה מטבח ארעי יוקם באוהל המיועד למטרה זו בלבד.
תנאים למטבח ארעי
במטבח הנמצא במבנה ארעי –
(1)
יהיו שולחנות עבודה מצופים בחומר אטום הניתן לרחצה או לשימוש חד־פעמי;
(2)
הכלים והמצרכים יוחסנו על אצטבאות המוגבהות מהרצפה 30 ס״מ לפחות;
(3)
הלחם יוחסן בארון מרושת המונע חדירת חרקים ומכרסמים לתוכו שיהיה סגור בכל עת, או בארגז עץ או בקופסת קרטון נקיה המונחים על אצטבה אם הלחם ארוז באריזה מקורית של המאפיה;
(4)
יהיה ברז למים זורמים לשטיפת כלים; מתחת לברז יותקן שולחן רחצה מצופה בחומר אטים לנוזלים או מרצפות, או אבנים בגובה של 30 ס״מ מהרצפה, והם ינוקו משאריות מזון מייד לאחר גמר שטיפת הכלים;
(5)
יהיו ווים לתליית הסירים הרחוצים בגובה של 50 ס״מ לפחות מהרצפה.
החסנת אשפה
האשפה מהמטבח תוחסן במכלים בעלי מכסה תקין; בתוך המכל יהיו שקיות מפוליאטילן (ניילון) בגודל מתאים למכל.
פינוי אשפה
האשפה תפונה מהמטבח, אחת ליום לפחות, אל מכלי אשפה מכוסים המותקנים במרחק של חמישה עד עשרה מטר מהמטבח; משטח מכלי האשפה יהיה נקי בכל עת.
מקורות אספקת המים לקייטנה
(א)
המים שיסופקו לקייטנה יהיו ממקור שאישרה לשכת הבריאות המחוזית.
(ב)
יסופקו לפחות 40 ליטר ליום לנפש ממקור מים מאושר.
דרכי אספקת המים
(א)
המים יסופקו ממקור לאספקת מים זורמים על ידי רשות מקומית או במכלים נקיים ואטומים, אליהם מחוברים ברזים.
(ב)
מים המיועדים לשימוש במטבח הקייטנה יסופקו במכל המיועד למטרה זו בלבד.
שולחנות לרחיצת כלי אוכל
בשטח הקייטנה יהיה שולחן לרחיצת כלי אוכל שימלא אחר תנאים אלה:
(1)
יהיה מצופה מתכת בלתי מחלידה או פח מגולוון;
(2)
שני צדיו הקיצוניים יהיו מוגבהים ולוח השולחן ייבנה בשיפוע כלפי פנים;
(3)
בחלק התחתון של השיפוע יהיו פתחים לניקוז מי שטיפת הכלים;
(4)
מתחת לכל שולחן יהיו תעלות ניקוז פתוחות להרחקת מי השטיפה אל מחוץ לשטח המחנה, או יהיה בור סופג בנפח של מטר מעוקב אחד לפחות אשר ימולא באבנים או חצץ;
(5)
מעל לשולחן יותקנו ברזים זוגיים נגדיים כדי לאפשר רחיצת כלים משני הצדדים;
(6)
מספר הברזים שיותקנו על השולחנות לרחיצת הכלים יחושב לפי זוג ברזים נגדיים לכל 25 ילדים לפחות.
איסור הכנסת מזון מסויים לשטח הקייטנה
לא יוכנסו מצרכי מזון מהמנויים להלן לשטח הקייטנה:
(1)
קרמים, קצפות ורוטבים;
(2)
מיונז;
(3)
בשר, עוף, דגים או מוצריהם בין שהם מבושלים או בלתי מבושלים, טחונים או בלתי טחונים, קפואים או בלתי קפואים, אלא אם הם משומרים וארוזים בקופסאות סגורות הרמטית;
(4)
חלב שאינו מפוסטר או מעוקר.
הכנסת מזון למטבח הקייטנה
מצרך מזון מהמנויים להלן בטור א׳ יוכנס לקייטנה רק אם מולאו התנאים המצויינים לצדו בטור ב׳:
טור א׳ מצרך המזון | טור ב׳ התנאים |
---|---|
1. מצרכי מזון משומרים
|
1. ארוזים רק באריזות הרמטיות
|
2. חלב, מוצרי חלב וגבינות
|
2. (א) ארוזים באריזות סגורות ונקיות
(ב) טריים מדי יום
|
3. מרגרינה, חמאה וריבה
|
3. ארוזים באריזה מקורית של היצרן
|
4. ביצי תרנגולת
|
4. נקיות, בלתי סדוקות ובלתי שבורות
|
5. דברי מאפה
|
5. יבשים, בלתי מצופים וארוזים
|
6. שוקולד ודברי מתיקה
|
6. עטופים בלבד
|
7. פירות וירקות
|
7. טריים בלבד
|
8. מוצרי מזון שונים
|
8. מיובשים
|
9. לחם
|
9. אספקה יומית.
|
טיפול במזון
הטיפול במזון ייעשה בדרך זו:
(1)
לא יוחזקו, ולא יוגשו לילדי הקייטנה שאריות מזון או מאכלים מארוחה לארוחה;
(2)
המאכלים יוכנו סמוך ככל האפשר לשעת הצריכה;
(3)
יש להימנע מנגיעת ידיים מיותרת במצרכי המזון;
(4)
החסנת מזון תהיה בכלים נקיים וסגורים הנתונים על מדפים המורמים 30 ס״מ מעל לרצפה;
(5)
מאכלים הנאכלים חם יוחזקו מעל לטמפרטורה של 65 מעלות צלזיוס עד להגשתם;
(6)
הובלת המאכלים תיעשה במכלים נקיים וסגורים; מכלים אלה ינוקו מייד אחרי השימוש;
(7)
פירות וירקות יש לרחוץ באופן יסודי ביותר בתמיסת דטרגנט ולהדיח היטב במים זורמים אחרי רחיצתם;
(8)
המטפלים במזון ירחצו את ידיהם בסבון באופן יסודי, לפני התחלת העבודה, אחרי כל הפסקה בעבודה, ובמיוחד אחרי ביקור בבית כסא.
בריאות העובדים במטבח קייטנה
(א)
לא יעבוד במטבח קייטנה אדם שנתקיים בו אחת מאלה:
(1)
הוא חולה במחלה מדבקת או נושא טפילים של מחלה מדבקת;
(2)
הוא חולה בשחפת;
(3)
על גופו נמצאים חבורות, חטטים, פצעים פתוחים או מוגלתיים, אף אם הם מכוסים בתחבושת;
(4)
הוא חולה במחלת עיניים, בדלקת עיניים או בדלקת אחרת כלשהיא או לוקה בהצטננות;
(5)
אינו מקפיד על נקיון גופו להנחת דעתו של המנהל.
(ב)
לא יתקבל אדם לעבודה במטבח קייטנה אלא אם הציג בפני מנהל הקייטנה מסמכים אלה:
(1)
אישור מאת רופא שאין הוא חולה באחת המחלות המנויות בתקנת משנה (א);
(2)
תעודת בדיקת רנטגן של ריאותיו המאשרת שהוא אינו חולה בשחפת הריאה.
איסור כניסה למטבח
לא יכנס אדם למטבח הקייטנה אלא לצרכי עבודה בלבד.
בתי כסא ומשתנות
(א)
בקייטנה ייבנו בתי כסא לכל מין בנפרד כמפורט להלן:
(1)
לכל 25 נפשות או חלק מהן ייבנה לפחות בית כסא אחד;
(2)
לכל 40 ילדים או חלק מהם תיבנה לפחות משתנה אחת.
(ב)
בתי הכסא לשני המינים ייבנו במרחק של 10 מטר לפחות.
(ג)
בתי הכסא לכל מין יסומנו באופן ברור ונראה לעין בדרך זו:
(1)
הדרך לבתי הכסא תסומן בסרטים לבנים;
(2)
בשעות הלילה תואר הדרך במנורות סערה (פנסי רוח).
סוגי בתי הכסא והמשתנות
בתי הכסא והמשתנות יהיו מאחד או יותר מהסוגים המפורטים בתוספת הראשונה בטור א׳ וייבנו בהתאם לתנאים הנקובים לצידם בטור ב׳, הם יוחזקו בהתאם לתנאים הנקובים לצדם בטור ג׳ ויסולקו בהתאם לתנאים שלצדם בטור ד׳.
התקנת ברזי מים
סמוך לבתי הכסא או השוחות יותקנו ברזי מים זורמים לשטיפת ידיים לאחר השימוש בהם; ליד הברזים יימצא תמיד סבון.
מלאי של חמרי נקיון
בקייטנה יימצא תמיד מלאי של סיד, גיר, נייר טואלט וסבון לשימוש לשבוע ימים.
אחראי לנקיון בית כסא
בקייטנה ימונה אחראי שתפקידו לדאוג לנקיון בתי הכסא והמשתנות.
חמרי הדברה וחיטוי
(א)
בקייטנה יימצאו תמיד חמרי חיטוי והדברה שאישר המנהל.
(ב)
חמרי החיטוי וההדברה יוחסנו במקום המיועד למטרה זו בלבד שיהיה נעול בכל עת והמפתח יימצא בידי מנהל הקייטנה.
בניית מקלחות
בקייטנה ייבנו מקלחות נפרדות לשני המינים, שיענו על תנאים אלה:
(1)
לכל 30 נפשות או חלק מהן תבנה לפחות מקלחת אחת;
(2)
מתחת לכל מקלחת ייבנה בור סופג מכוסה באבנים או חצץ לספיגת מי הקולחין, או תעלות ניקוז פתוחות אל מחוץ לשטח הקייטנה;
(3)
רצפת המקלחת תהיה בנויה מביטון או אריחים, או תהיה מכוסה בלוחות עץ ותשטף מדי בוקר במברשת ומים מהולים בתמיסה של 5% ליזול.
מכלי האשפה
בקייטנה יוצב ליד מקומות המגורים מכל אשפה אחד לכל 20 ילד או חלק מהם, שיתקיימו בהם תנאים אלה:
(1)
בתוכם יהיו שקיות פוליאטילן מתאימות לגודל מכל האשפה;
(2)
הם ירוקנו אחת ליום לפחות, לתוך מכלי אשפה מרכזיים כאמור בתקנה 27.
הצבת מכלי אשפה מרכזיים
בקייטנה יוצבו מכלי אשפה מרכזיים שיענו על תנאים אלה:
(1)
הם יהיו בעלי מכסה אטום ומדגם שאישרה הרשות המקומית;
(2)
הם יוצבו במרחק של 5 עד 10 מטר ממטבח הקייטנה;
(3)
השטח שמסביב למכלי האשפה ומתחתם יהיה נקי בכל עת.
דרכי סילוק אשפה ממכלים מרכזיים
(א)
האשפה ממכלי האשפה המרכזיים תסולק באחת מדרכים אלה:
(1)
סילוק מרכזי על ידי הרשות המקומית בתדירות של פעם ליום לפחות;
(2)
סילוק לתוך בור אשפה הממלא אחר תנאים אלה:
(א)
הוא מותקן במרחק של 100 מטר לפחות מהקייטנה וממקור מי שתיה כל שהוא;
(ב)
גודל הבור יהיה מחושב לפי מספר הילדים בקייטנה ויהיה בנפח של 4 מטרים מעוקבים לפחות ועומקו מטר אחד, לכל 100 ילד;
(ג)
האשפה תכוסה מדי יום בשכבת אדמה בעובי של 10 ס״מ;
(ד)
מולא הבור עד כדי 50 ס״מ מתחת לפני הקרקע, יכוסה באדמה ויסומן בשלט שעליו יהיה כתוב ”בור אשפה מלא“.
(ב)
לא איפשרו תנאי הקרקע חפירת בור ולא קויימו הוראות תקנת משנה (א)(1), תשרף האשפה מדי יום ביומו לאחר קיום סדרי בטיחות נאותים.
נקיון השטח בסיום הקייטנה
לא יעזוב מנהל הקייטנה בסיום הקייטנה את השטח אלא לאחר ביצוע פעולות אלה:
(1)
סתימה של כל בורות הניקוז, בורות או שוחות בתי הכסא ובורות אשפה;
(2)
ביצוע פעולת ניקוי כללית של שטח הקייטנה והרחקת כל פסולת ואשפה.
פנקס חיסונים
(א)
לא יתקבל ילד לקייטנה אלא אם הביא עמו את פנקס החיסונים שלו.
(ב)
הפנקס יימסר למנהל הקייטנה ויוחזר לילד עם עזיבתו את הקייטנה.
ציוד רפואי
בקייטנה תימצא מרפאה מצויידת בציוד, באבזרים ובתרופות (להלן – ציוד רפואי), כמפורט בתוספת השניה.
השלמת הציוד הרפואי
השתמשו בציוד הרפואי כולו או בחלקו, יושלם הציוד לפי המפורט בתוספת השניה תוך 24 שעות.
ציוד בתרמילי עזרה ראשונה
במרפאה יימצאו תרמילי עזרה ראשונה המכילים ציוד עזרה ראשונה כמפורט בתוספת השלישית.
תרמילי עזרה ראשונה בטיולים
מנהל הקייטנה יבטיח שכל קבוצה היוצאת לטיול למרחק העולה על 3 ק״מ משטח הקייטנה תצוייד בתרמיל עזרה ראשונה כאמור בתקנה 33 ותלווה על ידי מדריך שסיים קורס להגשת עזרה ראשונה.
דרך הגשת עזרה ראשונה
(א)
בקייטנה המיועדת לאכסן יותר מ־50 ילד, יימצא במרפאה, בכל עת, חובש או חובשת מוסמכים.
(ב)
בקייטנה המיועדת לאכסן עד 50 ילד, יהיה לפחות אחד המדריכים אדם שסיים קורס עזרה ראשונה.
(ג)
בכל קייטנה שלנים בה יימצא חובש, הורה או מדריך בעל ידע בהגשת עזרה ראשונה.
(ד)
נתגלו אצל ילד סימני מחלה, יופנה לרופא, בליווי מדריך.
(ה)
גילה הרופא אצל ילד סימני מחלה מדבקת יודיע מנהל הקייטנה על כך ללשכת הבריאות הקרובה, תוך 12 שעות.
(ו)
הורה הרופא על שליחת ילד חולה לביתו יישלח עמו מלווה מבוגר.
(ז)
המלווה המבוגר ילווה את הילד החולה עד מסירתו לידי הוריו או אפוטרופסו.
טיפול אחרי הכשת נחש או עקיצת עקרב
הוכש ילד על ידי נחש או נעקץ על ידי עקרב ינהגו כלהלן:
(א)
אחרי הכשת נחש –
(1)
קיבוע האבר המוכש;
(2)
חסימה קלה של האבר המוכש בעזרת תחבושת אלסטית או בד אחר;
(3)
העברה מיידית של המוכש יחד עם שני תורמי דם לפחות, לבית החולים הקרוב באמצעות רכב ממונע;
(4)
נקיטה במידת האפשר בפעולות אלה:
(א)
הודעה טלפונית לבית החולים;
(ב)
שליחת הנחש, אף אם הומת, יחד עם המוכש.
עקיצת עקרב
(ב)
אחרי עקיצת עקרב –
(1)
היה הנעקץ ילד עד גיל 15 שנה יועבר מיד לבית החולים הקרוב;
(2)
היה הנעקץ נער בגיל 15 שנה או יותר יועבר למרפאה.
נשיכת כלב או חתול
נושך או נסרט ילד על ידי כלב או חתול ינהגו כלהלן:
(1)
הילד הנשוך או הסרוט יועבר מייד לבדיקה ללשכת הבריאות הסמוכה, לתחנת מגן דוד אדום או למרפאה אחרת;
(2)
בעל־החיים הנושך או הסורט יישלח, אם נלכד, לבדיקה.
איסור הכנסת בעלי חיים
אין להכניס בעלי־חיים לשטח הקייטנה.
מניעת מחלות
(א)
לא יהלכו, לא ישבו ולא ישכבו ילדים גלויי ראש וחסרי גופיות כשהם חשופים לקרני השמש.
(ב)
לא יהלכו ילדים יחפים בטיולים או בשטח הקייטנה.
(ג)
לילדי הקייטנה תהיה מנוחת לילה שלא תפחת משמונה שעות רצופות ומנוחת צהריים שלא תפחת משעה אחת.
(ד)
כל המשחקים שאינם מתנהלים בישיבה יופסקו מחצית השעה לפני הגשת הארוחה.
מי שתיה
(א)
בשטח הקייטנה יימצאו מי שתייה בכמות בלתי מוגבלת בכל עת.
(ב)
בשטח הקייטנה יותקנו ברזים למי שתייה.
(ג)
חשיבות השתייה תוסבר לילדים על ידי המדריכים.
(ד)
לא יצאו ילדים לטיול אלא אם צויידו בכמות נוזלים המחושבת כלהלן:
(1)
3⁄4 ליטר לילד לשעת הליכה או חלק ממנה;
(2)
1⁄3 ליטר לילד לשעת נסיעה, או חלק ממנה.
התנהגות בימי שרב
(א)
בימי שרב לא יתקיימו טיולים מחוץ לשטח הקייטנה.
(ב)
בימי שרב יתנהלו כל המשחקים במקומות מוצלים בלבד ובתנאים שימנעו כל מאמץ פיזי.
(ג)
כל המשחקים שאינם מתנהלים בישיבה יופסקו בימי שרב בין השעות 11.30–16.00.
(ד)
יש לערוך הפסקות שתייה תכופות.
החזקת רכב לצרכים דחופים
(א)
רכב מנועי במצב תקין יימצא דרך קבע בשטח הקייטנה לצורך הסעת חולים או פצועים בלבד.
(ב)
לא עלה המרחק בין שטח הקייטנה לתא טלפון ציבורי תקין על 1 ק״מ, מותר לא להחזיק בקייטנה רכב מנועי כאמור בתקנת משנה (א).
רשימת טלפונים
לוח שרשומים בו מספרי הטלפון של המנויים להלן ייקבע במקום נראה לעין במשרדו של מנהל הקייטנה:
(1)
הרופא הקרוב;
(2)
מרפאת קופת חולים הקרובה;
(3)
תחנת מגן דוד אדום;
(4)
בית החולים הקרוב;
(5)
בתי החולים התורנים בסביבה;
(6)
שירות המוניות הקרוב;
(7)
הורי הילדים, מקום המגורים ומקום העבודה.
מפקד
(א)
ילדי הקייטנה ייפקדו בכל בוקר, צהריים וערב.
(ב)
ילדי הקייטנה ייפקדו בכניסה לים, לבריכה ולכל מקום רחצה אחר וביציאה מהם.
מקומות רחצה מותרים
(א)
לא ירחצו ילדי הקייטנה אלא במקום רחצה מוסדר לפי צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואיסור רחצה בחופי ים תיכון וים סוף), תשל״ג–1973, או בבריכת שחייה שניתן לגביה רשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968.
(ב)
לכל 15 ילדים יילווה מדריך אחד לפחות היודע לשחות.
(ג)
לא יורשו ילדי קייטנה לרחוץ או לטבול חלקית בתעלות השקייה, בריכת דגים, בנהר הירקון, בנחל הקישון ובנחל אלכסנדר.
כניסה לחורבות, בתים נטושים או מערות
ילדי הקייטנה לא יורשו להיכנס לחורבה, לבית נטוש או למערה, אלא בהתאם להוראות אלה:
(1)
הנכנס נעול בנעליים;
(2)
אין לשכב או לשבת על הארץ;
(3)
אין לעמוד סמוך לדפנות או לקירות או להישען עליהם;
(4)
אין לנוח או ללון בהם.
שמירת דינים
התנאים המיוחדים כאמור בסעיף 43 לחוק לא יחולו לגבי קייטנות ומחנות נופש.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש), תשל״ו–1975“.
תוספת ראשונה
(תקנה 20)
טור א׳ סוג בתי כסא | טור ב׳ התנאים לבנייתם | טור ג׳ התנאים להחזקתם | טור ד׳ התנאי לסילוקם מהשטח |
---|---|---|---|
1. בית כסא כימי
| מאושר ע״י המנהל | הרחקה וטיפול בהפרשות בהתאם להוראות היצרן בתנאי שיניחו דעתו של המנהל. | נקיונו והעברתו מהשטח. |
2. בית כסא שדה
|
(א) עומקו מטר מתחת לפני הקרקע.
(ב) נפחו מטר מעוקב (להלן הבור).
(ג) פתחו מכוסה בצדדיו במשטח עשוי ביטון או עץ, עם מכסה תקין.
(ד) מתיחת בד יוטה או חומר מתאים אחר מסביב לבור, להנחת דעתו של המנהל.
|
(א) רחיצת המשטח מדי בוקר במברשת ומים מהולים בתמיסה של 5% ליזול.
(ב) על הצואה יפוזר מדי יום סיד בלתי כבוי.
|
(א) הרחקת מחיצות היוטה.
(ב) שפיכת שכבת אדמה בעובי 50 ס״מ לתוך הבור.
(ג) הקפת שטח הבור באבנים.
(ד) סימון המקום בשלט שעליו כתוב ”בור שופכין מלא“.
|
3. בית כסא שוחות
|
(א) רוחב השוחה 20–25 ס״מ ועומקה 50–60 ס״מ.
(ב) אורך שוחה אחת לא יעלה על 4 מטר.
(ג) השוחות יוקמו [צ״ל: יוקפו] בבד יוטה או חומר מתאים אחר להנחת דעתו של המנהל.
| יכוסו בעפר בגובה של 30 ס״מ מייד כשיתמלאו. |
(א) הרחקת מחיצות היוטה.
(ב) כיסוי השוחות בעפר בשכבה שעומקה לפחות 30 ס״מ.
|
4. משתנות
| בנויות מלוח פח מגולוון ברוחב של 50 ס״מ כשמתחתו בור סופג בנפח של חצי מטר מעוקב מכוסה אבנים או חצץ. |
(א) ניקוי השטח מדי יום.
(ב) פיזור תמיסה של 5% ליזול.
| כיסוי הבור בעפר. |
תוספת שניה
(תקנה 31)
לכל 50 ילד או חלק מהם
ציוד רפואי:
ארון עם סימון עזרה ראשונה
נייר ועפרון
מגש אמאיל
כוסות לתרופות או כוסות לשימוש חד־פעמי
כוסית לשטיפת עין
פינצטה להוצאת קוצים
מספריים לבגדים עם כפתורים
מספריים כירורגיים
2 מדי חום
מכונת גילוח עם סכיני גילוח
שק גומי לקרח
בקבוק גומי למים חמים
אבן מוגלה
כלי לשתן
50 לוחצי לשון
קופסת קיסמים
10 סיכות בטחון
אלונקה
4 שמיכות
3 סדינים
שעוונית
5 סדי רשת ועץ
30 אגדים רוחב 10 ס״מ
50 אגדים רוחב 7 ס״מ
50 אגדים רוחב 5 ס״מ
20 תחבושות אישיות קטנות
10 תחבושות אישיות גדולות
20 משולשים
500 גרם צמר גפן
1 מטר גזה
2 סלילים אספלנית רוחב 5 ס״מ
20 הנזיפלסט
50 פדים סטריליים
200 גרם וזלין בשפופרת
100 גרם אבקת טלק
20 גרם ולריאן בבקבוק עם מזלף
300 סמ״ק אלכוהול 75%
200 סמ״ק בנזין
100 סמ״ק מי חמצן
150 סמ״ק גנציאן ויולט 1%
50 טבליות נגד כאבים ולהורדת חום (א.פ.צ., פלגין וכד׳)
100 גרם אמוניאק
מים וסבון לניקוי פצעים
משחת עור עם אנטיביוטיקה.
תוספת שלישית
(תקנה 33)
לכל 50 ילד או חלק מהם
1.
מים וסבון לניקוי פצעים
2.
30 גרם גנציאן ויולט 1% (בקבוקים עם סגירה הרמטית)
3.
30 גרם אמוניאק או אמפולות אמוניאק
4.
סליל אספלנית (פלסטר) בגודל 2.5×500 ס״מ
5.
2 חבילות וולנופלסט 6×10 ס״מ
6.
10 גרם משחת וזלין בשפופרת
7.
6 תחבושות אישיות קטנות
8.
2 תחבושות אישיות גדולות
9.
10 קיסמים עם צמר גפן
10.
100 גרם אבקת טלק
11.
30 גרם ולריאן בבקבוק עם מזלף
12.
20 טבליות נגד כאבים (א.פ.צ., פלגין וכד׳)
13.
10 סיכות בטחון
14.
מספריים
15.
5 משולשים
16.
8 אגדים ברוחב 7 ס״מ
17.
8 אגדים בגדלים שונים
18.
50 גרם צמר גפן
19.
סדין
20.
10 קוביות סוכר
21.
פנקס
22.
עפרון.
הערה: על כל בקבוק או קופסה יודבק פתק שעליו יהיה כתוב שם התרופה שהוא מכיל והוראות שימוש.
ט״ז באב תשל״ה (24 ביולי 1975)
- ויקטור שם־טוב
שר הבריאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.