תקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי)
תקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי) מתוך 
תקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס״ב–2001
ק״ת תשס״ב, 66; תשס״ג, 68; תשע״ו, 1086.
עדכון סכומים: ק״ת תשס״ג, 430; תשס״ו, 588; תשס״ח, 513; תשס״ט, 1034; תש״ע, 808; תשע״א, 534; תשע״ב, 725; תשע״ג, 608; תשע״ד, 926; תשע״ז, 750; תשע״ח, 883; תשע״ט, 1952; תש״ף, 770; תשפ״א, 2007; תשפ״ב, 1961; תשפ״ג, 1089; תשפ״ד, 1369.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ג(ד), 1ד(ג), 1ז ו־6ב לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרה
בתקנות אלה, ”עובד בסיעוד“ – עובד זר המועסק בידי יחיד במתן טיפול סיעודי.
שיעור הניכוי בעד דמי ביטוח רפואי [תיקון: תשס״ג, תשע״ו, [הודעות]]
השיעור המרבי שרשאי מעביד לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות שהוציא המעביד בעד דמי ביטוח רפואי או שהתחייב להוציאן, לפי סעיף 1ד לחוק, לא יעלה –
(1)
בעובד זר שאינו עובד סיעוד – על שליש מהסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו;
(2)
בעובד סיעוד – על מחצית הסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו; ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר שאינו עובד סיעוד לא יעלה על 124.73 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2016; בשנת 2024, 138.96 ש״ח), והניכוי המרבי משכרו של עובד זר בסיעוד לא יעלה על 143.53 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2016; בשנת 2024, 159.45 ש״ח).
עדכון סכום הניכוי המרבי [תיקון: תשס״ג]
(א)
הסכום הנקוב בתקנה 2 ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי ב־1 בינואר 2003 – המדד שפורסם בחודש יולי 2002.
(ב)
השר יפרסם בהודעה ברשומות את הסכום המעודכן כאמור.
סך כל הניכויים
סך כל הניכויים המותרים לפי תקנות אלה, יחד עם הניכויים לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש״ס–2000 (להלן – תקנות ניכוי בעד מגורים), ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958 (להלן – חוק הגנת השכר), לא יעלה על 25% משכרו החודשי של עובד זר.
תנאי בחוזה עבודה
(א)
לא תיכלל בחוזה עבודה שעובד זר צד לו, הוראה המאפשרת לנכות לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, סכום העולה על ההפרש שבין 25% משכר העבודה לבין הסכום שנוכה לפי תקנות אלה ולפי תקנות ניכוי בעד מגורים.
(ב)
תנאי כאמור בתקנת משנה (א) שנכלל בחוזה עבודה, בטל לענין ניכויים שעולים על ההפרש האמור.
מסירת מידע
מעביד חייב לצרף לחוזה העבודה לפי סעיף 1ג לחוק העתק מפוליסת הביטוח הרפואי שהסדיר לו המעביד לפי סעיף 1ד לחוק, בשפה שהעובד הזר מבין.
[תיקון: תשס״ג]
(בוטלה).
כ״ט בתשרי התשס״ב (16 באוקטובר 2001)
- שלמה בניזרי
שר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.