תקנות עובדים זרים (דמי היתר)
תקנות עובדים זרים (דמי היתר) מתוך 
תקנות עובדים זרים (דמי היתר), התשס״ו–2006
ק״ת תשס״ו, 732; תשס״ז, 571; תשס״ח, 1364; תשע״ז, 694.
בתוקף הסמכויות לפי סעיפים 1י1(ה) לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991 (להלן – החוק), וסמכותי לפי סעיף 8 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשע״ז]
בתקנות אלה –
”דמי היתר“ – כמשמעותם בסעיף 1י1(ב) לחוק;
”היתר“ – היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין לפי הוראות סעיף 1יג לחוק;
”מעסיק“ – בעל היתר להעסקת עובדים זרים מתוך המכסה המרבית להעסקת עובדים זרים בענף הבניין שקובעת הממשלה, לרבות קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים, לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
פטור זמני [תיקון: תשע״ז]
(א)
מעסיק שהוא חברת בנייה זרה, פטור מתשלום דמי היתר למשך שנתיים ממועד קבלת היתר לראשונה.
(ב)
מעסיק שאינו קבלן כוח אדם ואינו חברת בנייה זרה, פטור מתשלום דמי היתר למשך שנה ממועד תחילת תקנות אלה.
(ג)
בתקנה זו, ”חברת בנייה זרה“ – חברת בנייה שהתאגדה מחוץ לישראל, הכלולה במאגר חברות הבנייה הזרות של משרד הבינוי והשיכון.
תשלום חלקי של דמי היתר [תיקון: תשס״ח, תשע״ז]
(א)
סכום דמי ההיתר שישלם מעסיק בענף הבניין, בעד העסקת עובד זר, אשר עד מועד שאינו עולה על 30 ימים לתחילת ההעסקה אצלו היה מועסק כדין אצל מעסיק אחר בענף הבניין, יהיה סכום דמי ההיתר הקבוע בסעיף 1י1(ב) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים שנותרו מיום תחילת ההעסקה אצלו עד מועד פקיעת תוקף ההיתר, ומחולק ב־360.
(ב)
סכום דמי ההיתר שישלם מעסיק בענף הבניין בעד העסקת עובד זר שמיום הגיעו לישראל לא הועסק אצל מעסיק אחר בענף הבניין, יהא סכום דמי ההיתר הקבוע בסעיף 1י1(ב) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום כניסת העובד לישראל עד מועד פקיעת תוקף ההיתר, ומחולק ב־360.
החזר חלקי במקרה של מעבר עובדים [תיקון: תשע״ז]
עובד זר שעבד כדין אצל מעסיק בעל היתר בענף הבניין (להלן – המעסיק הראשון), ועבר לעבוד כדין אצל מעסיק אחר בעל היתר בענף הבניין (להלן – המעסיק החדש), זכאי המעסיק הראשון להחזר חלקי של דמי ההיתר, בשיעור יחסי של הימים שנותרו מהיום שבו החל העובד הזר לעבוד אצל המעסיק החדש, עד היום שבו פוקע תוקף ההיתר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
המעסיק החדש שילם בשל אותו עובד את כל התשלומים שהוא חייב בהם לפי סעיפים 1י(א1) ו־1י1 לחוק;
(2)
מספר העובדים הזרים אצל המעסיק הראשון, שהותר לו להעסיקם, הופחת בהתאם.
החזר חלקי במקרה של יציאה שאינה זמנית מישראל [תיקון: תשע״ז]
עזב העובד הזר את ישראל באופן שאינו זמני, לפני תום תקופת רישיון הישיבה שלו לפי חוק הכניסה לישראל, ולפני תום תקופת ההיתר, יהיה המעסיק בעל ההיתר להעסקת אותו עובד זר בענף הבנין, זכאי להחזר חלקי של דמי ההיתר בשיעור יחסי של הימים שנותרו מהיום שבו עזב העובד הזר עד היום שבו פוקע תוקף ההיתר, ובלבד שמספר העובדים הזרים אצל המעסיק, שהותר לו להעסיקם בענף הבנין, הופחת בהתאם; לענין זה, דין עובד זר שנפטר, כדין עובד זר שעזב את ישראל באופן שאינו זמני.
תחולה
תקנות אלה יחולו על דמי היתר ששולמו בשל היתר שתחילת תוקפו לאחר יום תחילתן.
[תיקון: תשס״ז]
(בוטלה).
כ״ג באדר התשס״ו (23 במרס 2006)
- אהוד אולמרט
שר התעשיה המסחר והתעסוקה
שר האוצר
וממלא מקום שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.