תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים)
תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים) מתוך
תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים), תשל״ה–1975
תקנות בדבר דרכי פעולתם של ועדי נאמנים
ק״ת תשל״ה, 1826; תשמ״א, 343; תשמ״ה, 365.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 29ד, 29ה, 29יב ו־39 לחוק נכסי נפקדים, תש״י–1950 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות
בתקנות אלה –
”השר“ – שר האוצר או מי שהסמיכו לענין תקנות אלה.
פרק ב׳: יושב ראש הועד ופקידים אחרים
יושב ראש הועד
(א)
הועד יבחר, מדי פעם בפעם, באחד מחבריו ליושב ראש.
(ב)
יושב ראש הועד ייבחר ברוב קולות של חברי הועד; לא קיבל מועמד רוב כזה, יהיה ליושב ראש מי שהשר מינהו לכך.
ממלא מקום יושב ראש הועד
נבצר מיושב ראש הועד זמנית למלא את תפקידיו, רשאי הועד לבחור בחבר אחר כממלא מקומו עד שיחזור למלא את תפקידיו.
תפקידי יושב ראש הועד
יושב ראש הועד יעשה ככל האפשר שהחלטות הועד יוצאו לפועל כדין.
גזבר, מזכיר ועובדים אחרים
(א)
הועד ימנה, מדי פעם בפעם, גזבר, בין מקרב חבריו ובין שלא מקרב חבריו, ובלבד שלא יתמנה יושב ראש הועד לגזבר.
(ב)
הועד רשאי למנות מזכיר, בין מקרב חבריו ובין שלא מקרב חבריו, וכן הוא רשאי להעסיק עובדים שייקבעו על ידו.
(ג)
גזבר או מזכיר שהוא חבר הועד לא יקבל שכר או משכורת בעד עבודתו, אלא באישור השר ובתנאים שייקבעו.
(ד)
שכרם או משכורתם וכן תנאי עבודתם של גזבר או מזכיר, שאינו חבר הועד, ושל עובדים אחרים של הועד, יהיו לפי המקובל בשירות המדינה, באופן יחסי לשעות עבודתם בועד.
עורך־ דין ורואה חשבון
הועד רשאי להעסיק עורך־דין ורואה חשבון, דרך קבע או לענין מסויים, בתנאים שיקבע באישור השר.
פרק ג׳: ישיבות הועד וסדריהן
סימן א׳: מועדי הישיבות
ישיבות רגילות ומועדיהן
(א)
הועד יקיים לפחות ישיבה רגילה אחת לחודש; אולם רשאי ועד שאינו חבר נאמנים להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחודש רמדאן של כל שנה.
(ב)
הועד יחליט על יום קבוע ושעה קבועה לישיבותיו הרגילות.
דחיית ישיבה
לפי בקשתם המנומקת בכתב של שניים מחברי הועד, שהוגשה ליושב ראש הועד חמישה ימים לפני מועד ישיבה רגילה של הועד, רשאי יושב ראש הועד לדחות את הישיבה למועד אחר שלא יהיה מאוחר משבעה ימים אחרי המועד שנקבע לישיבה הרגילה.
ישיבה שלא מן המנין
יושב ראש הועד רשאי לכנס בכל עת ישיבת ועד שלא מן המנין, והוא חייב לעשות כן אם שלושה מחברי הועד הגישו לו דרישה לכך, חתומה בידיהם והמפרטת את סדר היום של הישיבה; הוגשה דרישה כאמור, תתקיים הישיבה לא יאוחר משבעה ימים אחר יום משלוח ההזמנות לישיבה, כפי שיקבע יושב ראש הועד.
כינוס ישיבה שלא מן המנין על ידי חברי הועד
לא נשלחו ההזמנות לישיבת ועד בנסיבות המתוארות בתקנה 9 תוך שבעה ימים מהיום שקיבל יושב ראש הועד את הדרישה לכנס את הועד לישיבה, רשאים הדורשים לכנס את הועד לאותה ישיבה במועד שיקבעו; ההזמנות לישיבה ייחתמו בידיהם ויישלחו על ידיהם.
סימן ב׳: הזמנות לישיבות
משלוח ההזמנות על ידי יושב ראש הועד
יושב ראש הועד יחתום על ההזמנות לכל ישיבת ועד ויהיה אחראי למשלוחן, אם אין הוראה אחרת בתקנות אלה.
פירוט סדר היום בהזמנה
הזמנה לישיבת ועד תפרט את סדר יומה, את סדר העדיפויות של סעיפיו ודברי הסבר תמציתיים לגביהם.
מועד למשלוח ההזמנות
הזמנה לישיבת ועד תימסר לכל חברי הועד אישית או תישלח אליהם בדואר רשום; הזמנה אישית תימסר לא יאוחר מ־24 שעות לפני השעה שנקבעה לתחילת הישיבה וקבלתה תאושר בחתימת ידו של המקבל; נשלחה ההזמנה בדואר, תימסר לדואר לא יאוחר מ־48 שעות לפני השעה האמורה.
מסירת ההזמנות
ההזמנות לישיבות הועד יישלחו בדואר לפי מעניהם של חברי הועד שעליהם הודיעו ליושב ראש הועד בכתב.
הזמנה שלא הגיעה לידי חבר ועד
הזמנה לישיבת ועד שנשלחה לחבר ועד בהתאם לתקנות אלה ולא הגיעה לידיו, אין בכך כדי לפסול את חוקיות הישיבה.
סימן ג׳: ניהול הישיבות
יושב ראש הישיבה
יושב ראש הועד יהיה יושב ראש בישיבת הועד; נעדר יושב ראש הועד מן הישיבה, רשאים החברים הנוכחים בישיבה לבחור יושב ראש לישיבה.
יושב ראש בישיבה קרואה על ידי חברים
סימן ד׳: מנין חוקי
תפקיד היושב ראש
היושב ראש יפתח וינעל כל ישיבה, ינהל את הדיונים בהתאם לסדר היום של הישיבה ויקבע את תוצאות ההצבעה בכל ענין.
סימן ד׳: מנין חוקי
מנין חוקי בדרך כלל
רוב חברי הועד הם מנין חוקי בישיבותיו; אולם אם נקבע בתקנות אלה להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי בישיבה שבה מתקיים הדיון באותו ענין.
מנין חוקי של שליש חברי הועד
לא היה מנין חוקי בישיבה של הועד במשך חצי שעה מהשעה שנקבעה בהזמנה לפתיחתה, תידחה הישיבה לשבוע ימים לאותה שעה, ואם אותו יום הוא יום מנוחה או ערב יום מנוחה – ליום החול הבא למחרת יום המנוחה; בישיבה זו יהוו שלושה חברי הועד מנין חוקי בכל ענין שעמד על סדר היום של הישיבה הקודמת, פרט לענין שלגביו נקבע, בתקנות אלה, רוב מיוחד.
התמעטות המשתתפים
אם תוך מהלך ישיבת הועד נתמעט מספר חברי הועד המשתתפים אך לא פחת משלושה, אין בזה בלבד כדי לפגוע בחוקיות ההחלטות שיתקבלו באותה ישיבה.
סימן ה׳: סדר היום
קביעת סדר היום
ישיבה רגילה שלא נקבע לה סדר יום מראש בהחלטת הועד, ייקבע סדר היום שלה וסדר העדיפויות של סעיפיו בידי יושב ראש הועד.
סדר היום בישיבה שלא מן המנין
לישיבה שלא מן המנין שכונסה לפי דרישה, ייקבע סדר היום בידי אלה שדרשו את כינוסה.
הנושאים לסדר היום
אין להעלות על סדר היום של ישיבת הועד שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך רוב חברי הועד.
הצעות לשנות סדר העדיפויות
הצעה לשנות את סדר העדיפויות בישיבת הועד לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב ליושב ראש הועד לפני פתיחת הישיבה בידי רוב הנוכחים בישיבה.
העדרות המציע הוספה לסדר היום
הציע חבר ועד סעיף לסדר היום ולא נוכח בישיבה שבסדר יומה נכלל, יידחה הדיון בסעיף לישיבה הבאה של הועד; נושא הסעיף ייכלל בהזמנה לישיבה זו.
הסרת סעיף מסדר היום
המציע סעיף לסדר היום, רשאי, בכל עת, להסירו עם מתן הודעה בכתב ליושב ראש הועד או בהודעה בעת הישיבה והיא תירשם בפרוטוקול.
סימן ו׳: סדרי הויכוח
רשות הדיבור
יושב ראש הישיבה יתן את רשות הדיבור למשתתפים לפי סדר הפונים אליו.
הזמן הקצוב לנואם
לא יאריך חבר ועד בדבריו בסעיף אחד יותר מעשר דקות, זולת אם החליט הועד החלטה אחרת; אולם יושב ראש הועד המשיב בענין שנדון בועד רשאי להאריך בדיבורו עד חמש־עשרה דקות.
הפסקת נואם מעל לזמן הקצוב
יושב ראש הישיבה רשאי להפסיק חבר ועד הנואם למעלה מן הזמן שהוקצב לו לפי תקנה 29.
סימן ז׳: סדרי ההצבעות בישיבות
דרכי ההצבעה בהצעות
(א)
עמדו להצבעה באותו ענין יותר מהצעה אחת –
(1)
יצביעו עליהן אחת אחת, כשהמרחיקת־לכת שבהן בכל הצבעה קודמת לאחרות, ובכפוף לזה – לפי סדר הגשתן; נתעורר ספק בדבר ההצבעה, יכריע יושב ראש הישיבה;
(2)
מצביעים בעד כל הצעה לחוד; הצעה שזכתה במספר הגדול ביותר של קולות מצביעים עליה שנית בעד ונגד.
(ב)
לא היתה יותר מהצעה אחת, מצביעים בעד ונגד ההצעה.
צורת ההצבעה
ההצבעה תהיה בהרמת ידיים.
הרוב הדרוש לקבלת החלטה
פרט למקרים שתקנות אלה קבעו להם רוב מיוחד, מתקבלות החלטות הועד ברוב קולות המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי; היה מספר הקולות שקול – תידחה ההצעה.
הגבלת הצעה לביטול החלטה או לתיקונה
הצעה לביטול החלטת ועד או לתיקונה, לא תועמד לדיון ולהצבעה לפני שעברו שלושה חדשים מאז נתקבלה, אלא על פי בקשת השר, או על פי בקשה של שלושה מחברי הועד כשהיא חתומה בידיהם.
תוקף הדיונים וההחלטות
תוקפם של דיון והחלטה בועד לא ייפגע מחמת שנתפנה בו מקומו של חבר מחבריו, או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות.
סימן ח׳: משך הישיבות
הגבלה על נעילת ישיבה
ישיבת ועד לא תינעל לפני שנסתיימו הדיונים וההצעות בכל סעיפי סדר היום, אלא בהסכמת רוב חברי הועד הנוכחים בה אותה שעה.
דחיית המשך הישיבה
לא נגמרו דיוני הישיבה בענינים שהיו בסדר יומה, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי הועד המשתתפים בישיבה, להזמין את חברי הועד להמשך הישיבה ביום־חול הבא לאחר הישיבה הנדונה; חברי הועד שלא השתתפו באותה ישיבה יוזמנו להמשכה.
סימן ט׳: פרוטוקול
תוכן הפרוטוקול
בכל ישיבה של הועד ירשום מזכיר הועד, או חבר הועד שנתבקש לכך מאת יושב ראש הישיבה, פרוטוקול הישיבה שיכלול לפחות פרטים אלה:
(1)
שמות חברי הועד הנוכחים בישיבה תוך ציון אלה שנוכחו בפתיחה;
(2)
סדר היום;
(3)
שמות המשתתפים בויכוח;
(4)
ההצעות;
(5)
תוצאות ההצבעות, לפי שמות המצביעים בעד או נגד או הנמנעים.
אישור בידי היושב ראש
יושב ראש הישיבה יאשר את הפרוטוקול בחתימת ידו והעתקו יישלח לכל חברי הועד, לפחות שבעה ימים לפני הישיבה הבאה.
אישור בידי הועד
לא הגיש חבר ועד ליושב ראש הועד בכתב התנגדות לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה הרגילה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר בידי הועד.
תיקון הפרוטוקול
הגיש חבר ועד התנגדות כאמור בתקנה 40 והציע בה תיקון הפרוטוקול, יקריא אותה יושב ראש הישיבה ולפני תחילת הדיון בהצעות לסדר היום, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע בו בהצבעה ללא ויכוח.
עיון על ידי חברי הועד
הפרוטוקולים של ישיבות הועד יהיו שמורים בידי יושב ראש הועד, במשרד הועד, וכל חבר ועד רשאי לעיין בהם בכל עת סבירה, להעתיקם או לקבל העתק מהם.
סימן י׳: סדרי הדיון בתקציב
ישיבה שלא מן המנין לתקציב
יושב ראש הועד יקבע דיון בדין־וחשבון השנתי שהגיש הגזבר ובהצעת התקציב בישיבה שלא מן המנין, במועד שיקבע.
הדיון בתקציב
(א)
בישיבה לפי סימן זה יפתח היושב ראש, או מי שהיושב ראש יורה, בדברי הסבר, והועד יקבע בעצמו את הזמן שיוקדש לויכוח ולהצעות התקציב, על אף האמור בסימן ו׳.
(ב)
בישיבות לפי סימן זה לא יידון כל ענין אחר.
פרק ד׳: כספים ונכסים
קופת הועד [תיקון: תשמ״ה]
כל הכספים, לרבות תרומות, שמקבל הועד או על שמו הם קופת הועד, וממנה ישולם כל סכום שהועד רשאי או חייב להוציאו כדין.
אחריות הגזבר
יושב ראש הועד והגזבר יהיו אחראים לקופת הועד, והם יפעלו לגביה לפי הוראות הועד.
ביטחון הקופה
כל הכספים השייכים לקופת הועד או המתקבלים למענו או לחשבונו ישולמו מיד לחשבון הועד בבנק שהוא יקבע לכך, אלא שהועד רשאי להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום־יום של הועד, שלא יעלה על הסכום שקבע השר לענין זה.
הוראות מיוחדות לענין תקבולים [תיקון: תשמ״ה]
(א)
עם קבלת כספים כאמור בתקנה 45, יתן הועד קבלה ובה יצויין שם נותן הכסף ומענו, הסכום המלא ותאריך נתינתו וכן ייעוד הסכום – אם צויין ייעוד בידי הנותן; בתקבול הניתן בהמחאה, יצויין גם שם הבנק ומספר ההמחאה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), אם נאספו הכספים בקהל בנסיבות שאין מתבקשת קבלה אישית לכל תורם יערוך הגזבר קבלה כוללת ויציין בה שהכספים באו מתרומת הקהל.
(ג)
הועד ינהל רישום מסודר של התרומות, לרבות תרומות בטובין או בשירותים; התרומות במזומנים או בהמחאות יצויינו גם בכל הדו״חות הכספיים התקופתיים של הועד ובתקציב.
חתימה על התחייבויות ומסמכים
כל המחאה, פקודת תשלום או התחייבות אחרת, וכן כל שטרי קנין או מסמך אחר של הועד, יהיו חתומים ביד יושב ראש הועד וביד הגזבר.
הוראות להנהלת הקופה וניהול נכסים [תיקון: תשמ״ה]
השר רשאי, בכפוף לאמור בפרק זה, לתת הוראות נוספות בדבר הנהלת קופות הועד ובדבר שמירת נכסי הועד וניהולם.
השקעת כספים
הועד רשאי, בכפוף להוראות השר, לנהל את נכסי הועד ולהשקיע את עודפי כספיו בדרך הטובה בעיניו.
פרק ה׳: חשבונות ובקורת חשבונות
הנהלת חשבונות
הועד יקיים הנהלת פנקסים סדירה הכוללת חשבון נכון של כל הכספים שהוא מקבל או מוציא או בשמו ושל שאר פעולותיו הכספיות.
דו״ח שנתי
(א)
גזבר הועד יגיש תוך 30 יום מתום שנת הכספים את חשבונות הועד ואת הדין וחשבון שלו לרואה חשבון שמינה לכך השר וכן ימציא העתק מהדין וחשבון הכספי השנתי לכל חברי הועד.
(ב)
רואה החשבון כאמור בתקנת משנה (א) יערוך דין־וחשבון על בקורתו ויציין בו את ההוצאות הבלתי־חוקיות שהוציא הועד; הדין־וחשבון יוגש לשר והעתקים ממנו יישלחו ליושב ראש הועד, והוא יעבירם לחברי הועד.
הוצאה שאינה חוקית
(א)
השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר, והלה רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולועד.
(ב)
לא נתברר מהחלטותיו של הועד מי מחבריו הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שלא הוכיח היפוכו של דבר.
(ג)
האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית, יהא חייב בתשלומה לועד תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.
(ד)
לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, יתבע אותו הועד במשפט, ואם סירבו או התרשלו להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמו ולמענו והוצאות המשפט ישולמו מקופת הועד.
הוראות השר
השר רשאי, בכפוף לאמור בפרק זה, לתת לועד הוראות בדבר ניהול חשבונות וסדרי בקורת חשבונות.
פרק ו׳: חוזים והצעות
התקשרות בחוזים
יושב ראש הועד והגזבר רשאים, על פי החלטת הועד, להתקשר בחוזה בשם הועד; ואולם אם החוזה מטיל הוצאות או התחייבות כספית על הועד, לא יחליט הועד על התקשרות באותו חוזה אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של הועד.
מכרזים
לא יתקשר ועד בחוזה ללא מכרז, אלא על פי הוראות פרק זה.
חוזים שאינם טעונים מכרז [תיקון: תשמ״א]
הועד רשאי להתקשר בחוזה ללא מכרז בכלל אם החוזה הוא אחד מסוגים אלה:
(1)
חוזה להעברת מקרקעין לרשות הועד;
(2)
חוזה להעברת מקרקעין של הועד אם התקיים אחד מאלה:
(א)
המקרקעין מועברים לרשות המדינה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים;
(ב)
המקרקעין מועברים לרשות מוסד ציבורי לאחת מהמטרות האמורות בסעיף 29ה או בסעיף 29יב לחוק, לפי הענין;
(ג)
העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש, הכרוכים בביצוע תכנית בנין ערים שנתאשרה;
(ד)
המקרקעין הם דירות המושכרות למטרות מגורים לפי כללים שקבע הועד באישור השר;
(3)
חוזה לביצוע עבודה אמנותית או ספרותית;
(4)
חוזה לביצוע עבודה דחופה שעל הועד להתקשר בו להצלת נפש או רכוש;
(5)
חוזה שערכו אינו עולה על 3000 שקלים;
(6)
חוזה שהשר התיר לערוך ללא מכרז.
חוזים הטעונים מכרז [תיקון: תשמ״א]
(א)
ועד רשאי להתקשר בחוזה שערכו עולה על 3000 שקלים, אולם אינו עולה על 10,000 שקלים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא) מלבד אם השר הורה לועד לערוך מכרז פומבי.
(ב)
רצה ועד להתקשר בחוזה שאין הוראות תקנה 57 או סעיף קטן (א) לתקנה זו חלות עליו – יערוך מכרז פומבי.
פיצול חוזים
עמד ועד להתקשר במספר חוזים לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו בכל אותם חוזים כאילו היו, לצורך תקנות אלה, חוזה אחד.
הודעה על מכרז
רצה ועד להתקשר בחוזה הטעון מכרז, יפרסם יושב ראש הועד הודעה על כך ובה יפורטו:
(1)
תיאור נושא החוזה המוצע;
(2)
סכום האשראי שיידרש מהמציע לביצוע החוזה;
(3)
המקום והמועד האחרון להגשת הצעות מחירים;
(4)
המקום לקבלת פרטים נוספים.
אופן פרסום הודעה על מכרז פומבי
פרסום הודעה על מכרז פומבי ייעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים המופיעים בתחום המדינה ושאחד מהם הוא בשפה הערבית, והשני בעברית.
אופן פרסום הודעה על מכרז זוטא
פרסום ההודעה על מכרז זוטא ייעשה על ידי משלוח ההודעה בדואר רשום לפחות לשלושה אנשים שעיסוקם הוא בנושא החוזה.
פנקס מכרזים
כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה הועד; כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרד הועד.
המועד האחרון להגשת הצעות
המועד האחרון להגשת הצעות ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ובתנאיו; המועד יהיה לא מוקדם משבוע ימים ולא מאוחר משלושה חדשים מיום פרסום ההודעה.
הגשת הצעות
מי שרוצה להשתתף במכרז ישלח לועד את הצעת המחירים שלו בדואר רשום.
תיבת הצעות
כל מעטפת הצעה שנתקבלה על ידי הועד לפני תום המועד להגשת הצעות תוכנס בידי מגיש ההצעה או מזכיר הועד, או עובד ועד אחר שמינה לכך יושב ראש הועד, לתוך תיבה מיוחדת שתהא נעולה בשני מנעולים שונים שמפתחותיהם יישמרו אחד אחד בידי שני אנשים שהועד מינה לכך.
הצעה שהוגשה באיחור
מעטפת הצעה שנתקבלה בידי הועד אחרי תום המועד להגשת הצעות לא תוכנס לתיבת ההצעות ומזכיר הועד, או עובד אחר כאמור, יחזיר אותה לשולח בלי לפתוח אותה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח; לא יגלה המזכיר או עובד כאמור את שמו ומענו של השולח ופרטי הצעתו.
כללים לקביעת המועד להגשת הצעה
מעטפת הצעה שנמסרה למשלוח בדואר יראו אותה כאילו נתקבלה בידי הועד במועד מסירתה כאמור וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
פתיחת תיבת ההצעות
(א)
לא יאוחר מ־7 ימים לאחר תום המועד להגשת הצעות תיפתח תיבת ההצעות בידי האנשים שבידיהם המפתחות לתיבה.
(ב)
יושב ראש הועד יודיע לחברי הועד בכתב על המקום והמועד לפתיחת תיבת ההצעות לענין מכרז פלוני.
רישום ההצעות
משנפתחה תיבת ההצעות, יוצאו ממנה ההצעות וכל מעטפה תסומן במספר סידורי; מספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול; לאחר מכן תיפתח כל מעטפה ויושב ראש הועד יסמן בראשי תיבות כל גליון שהוצא מכל מעטפה; שמות בעלי ההצעות, הסכום הכולל של כל הצעה ומספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת הצעה יירשמו בפרוטוקול.
טעות חשבונית בהצעה
נתגלתה בהצעה טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועד ועל דעת הועד; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי־התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין בהצעה – תתוקן אי־התאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה.
הזמנת בעל הצעה לבירור פרטים
הועד רשאי להזמין בעל הצעה על מנת לברר פרטים בהצעתו, שלדעת הועד יש לבררם לצורך קבלת החלטה בענין ההצעות; פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול.
פסילת הצעה
היה לועד, אחרי עיון בהצעה, יסוד סביר לחשוד שכוונתו של בעל ההצעה היתה להוליך שולל את הועד על ידי שגיאות שנעשו במכוון או על ידי טכסיסים בלתי הוגנים, רשאי הוא – לאחר שנתן לבעל ההצעה הזדמנות להשמיע טענותיו – להחליט שלא לדון עוד בהצעתו; ההחלטה ונימוקיה יירשמו בפרוטוקול.
קביעת ההצעה הזולה ביותר
לאחר שהועד סיים את בדיקת כל ההצעות, ירשום יושב ראש הועד את כל ההצעות לפי גודל סכום ההצעות ויקבע את ההצעה הזולה ביותר ולענין חוזה כאמור בתקנה 77 את ההצעה הגבוהה ביותר.
החלטת הועד על ההצעה הזולה ביותר
בכפוף לאמור בתקנות אלו, יחליט הועד על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם לדעת הועד הוגנים; אולם אם החליט הועד על הצעה שאיננה הזולה ביותר, ירשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
מקרים בהם אין חובה להחליט על ההצעה הזולה ביותר
הועד לא יהא חייב להחליט על ההצעה הזולה ביותר במקרים אלה:
(1)
ההצעה הוגשה שלא בהתאם להוראות אלה;
(2)
ההצעה מבוססת על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות;
(3)
צורפה להצעה הסתייגות עקרונית לאחד מפרטי המכרז, או כללה ההצעה שינויים יסודיים במיפרט המלאכות, בחשבון כמויות או בטיוטת החוזה;
(4)
מסתבר, לאחר תיקון טעות חשבונית, שההצעה שוב איננה הזולה ביותר;
(5)
קיים חשש שבעל ההצעה לא יהיה מסוגל, לדעת הועד ובאישור השר, למלא אחרי תנאי המכרז.
החלטת הועד במכרז למכירת רכוש הועד
היה נושא המכרז חוזה למכירת נכסים של הועד, יחליט הועד על ההצעה הגבוהה ביותר.
הגשת הצעה אחת בלבד
לא יחליט הועד על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה.
אי המלצה
הועד רשאי להחליט שלא לקבל שום הצעה, אך עליו לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
שמירת סודיות
לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או בענין מהלך הדיונים בועד והחלטתו, אלא לאדם שהוסמך לקבל אותה ידיעה.
פרסום תוצאות המכרז
(א)
בתום המכרז, ישלח יושב ראש הועד או המזכיר לכל בעל הצעה הודעה בכתב על קבלת הצעתו או דחייתה, וכן על זכותו לעיין בתוצאות המכרז שפורסמו לפי תקנת משנה (ב).
(ב)
יושב ראש הועד או המזכיר יפרסם, על לוח המודעות במשרד הועד, את תוצאות המכרז, שיכללו את שם הזוכה ומענו, ואת הפריטים, הכמויות והמחירים שהציע הזוכה; והפרסום יהיה פתוח לעיון הציבור בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרד הועד במשך חודש ימים לפחות.
פרק ז׳: הכנת תקציבים ואישורם
מבנה התקציב
אומדן התקבולים והתשלומים בתקציב יסודר לפי חלקים, פרקים, פרקי משנה, סעיפים וסעיפי משנה, כפי שקבע רואה החשבון שמינה השר לפי תקנה 52.
פרטי אומדן התקבולים
אומדן התקבולים בתקציב יכלול רק אותם תקבולים הניתנים לגביה בשנת הכספים אשר בעדה הוכן התקציב.
איזון התקציב
(א)
סך כל ההקצבות לתשלומים ולקרנות בתקציב לא יעלה על סך כל אומדן התקבולים.
(ב)
היה לועד גרעון משנים קודמות, יפריש בתקציב את הסכומים הדרושים לכיסוי הגרעון, או כל סכום אחר שיאשר השר.
(ג)
היה לועד עודף הכנסות, יירשם העודף כאומדן תקבולים בסעיף המיוחד לכך.
הכנת התקציב
(א)
יושב ראש הועד יכין את התקציב במועד שיאפשר לועד לדון בו, ולא יאוחר מאשר ביום 30 בנובמבר שלפני כל שנה אשר בעדה הוכן התקציב.
(ב)
לתקציב יצורפו דברי הסבר על חישוב אומדן התקבולים והתשלומים, בציון השינויים שחלו לעומת התקציב האחרון שאושר.
דיון בתקציב
הועד יגמור את דיוניו בתקציב ויאשרו לא יאוחר מאשר ביום 15 בינואר שלפני כל שנה אשר בעדה הוכן התקציב.
הגשת התקציב לשר
(א)
יושב ראש הועד יגיש את התקציב שאישר הועד לשר לא יאוחר מאשר ביום 31 בינואר שלפני כל שנה אשר בעדה הוכן התקציב.
(ב)
לא תבוצע כל פעולה על פי התקציב לפני שהתקציב אושר בידי הממשלה.
תקציב נוסף
אם יש צורך בכך, יכין יושב ראש הועד תקציב נוסף לתקציב הרגיל, לפי המתכונת האמורה בתקנות אלה, במועד אשר יאפשר לועד לדון בו, ולשר להגישו לאישור הממשלה, לפני התחלת ביצוע הפעולה שאליה מתייחס התקציב הנוסף.
פרק ח׳: שונות
סעד לעניים
(א)
הועד רשאי לתת סעד לעני, לפי סעיף 29ה(1) לחוק, שנזקקותו אושרה בידי לשכת סעד, כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958, שבתחום פעולתו של הועד.
(ב)
הועד רשאי לתת צדקה, לפי סעיף 29יב לחוק, למי שאושר כנזקק מחמת מחסור בידי לשכת סעד כאמור באזור מגוריו.
(ג)
היקף הסעד או הצדקה ושיעורם יהיו לפי כללים שקבע הועד מראש.
שמירת רשומות הועד
השמירה על ספרי הועד, מסמכיו וניירותיו היא בידי יושב ראש הועד או בידי עובד אחר שימנה הועד, או בכל דרך אחרת שיחליט עליה הועד; יושב ראש הועד יהא אחראי לסדרי השמירה.
זכות עיון לחברי ועד
ספרי הועד, מסמכיו וניירותיו יהיו פתוחים לעיון ובדיקה לפני כל חבר ועד והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוצא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרד הועד בלי הסכמת הועד.
דין וחשבון על הנהלת הועד
(א)
יושב ראש הועד חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על ענייני הועד במשך השנה שחלפה.
(ב)
הדין וחשבון יוגש לועד ולאחר שידון בו ויאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג יושב ראש הועד לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה.
(ג)
הועד רשאי לפרסם את הדין וחשבון לפי שיקול דעתו.
(ד)
הדין וחשבון יהיה פתוח לעיון הציבור בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרד הועד, במשך תקופה שקבע הועד ושלא תפחת מחודש ימים.
המצאת ידיעות לשר
השר רשאי לדרוש בכל עת מאת הועד להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, וכל חומר אחר בקשר לעניני הועד ועל יושב ראש הועד למלא אחר הדרישה תוך זמן סביר.
פרסום קביעות השר
קביעות השר לפי תקנות אלה יובאו לידיעת יושב ראש הועד, ואינן טעונות פרסום ברשומות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים), תשל״ה–1975“.
י״א באייר תשל״ה (22 באפריל 1975)
- יהושע רבינוביץ
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.