תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)
תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה) מתוך
תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי״ח–1957
תקנות בדבר כללים להוכחת חוסר פרנסה
ק״ת תשי״ח, 481; תשכ״ד, 644; תשל״ו, 1032.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ב(ב) ו־27 לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”זמן קובע“ – התקופה שבה היה הנכה מחוסר פרנסה, שהיא לא פחות מחודש ולא יותר מחדשיים;
”נכה“ – נכה שדרגת נכותו בזמן הקובע אינה פחותה מ־20%;
”רשות מוסמכת“ – רשות מוסמכת שנתמנתה על פי סעיף 2 לחוק;
”לשכה“ – לשכה אזורית של מחלקת השיקום במשרד הבטחון שבמקום מגוריו של הנכה או בסמוך למקום מגוריו;
”רשות“ – רשות מוסמכת שהוקמה לטיפול בעניני העסקת נכי מלחמה, שבאזור שיפוטה נמצא מקום מגוריו של הנכה;
”ועדה רפואית“ – ועדה רפואית שנתמנתה על פי סעיף 6 לחוק;
”תקנות העסקה“ – תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי״א–1951;
”רישום“ – רישום בלשכה לסידור בעבודה באמצעות הרשות או הלשכה;
”נכה משוקם“ – נכה שלאחר עלייתו לישראל סודר או הסתדר בעבודה, עסק או מקור פרנסה אחר;
”רופא מוסמך ראשי“ – רופא מוסמך ראשי שנתמנה על פי תקנה 2(א)(1) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט״ו–1955;
”אפשרות מעשית להעסקה“ – כאמור בתקנה 9 לתקנות העסקה;
”ועדת שיקום“ – ועדת שיקום שהוקמה לפי תקנה 2;
”סיוע לכינון עסק“ – סיוע שניתן על ידי המדינה, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד בע״מ (קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל) הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ־ישראל או על ידי כל מוסד אחר שהמוסדות האמורים משתתפים או השתתפו במימון פעולותיו, לשם –
(1)
מימון מלא או חלקי של כינון עסק בצורת הענקה, מילווה לשיקום, או בצורה אחרת, או
(2)
המצאת מקום לצרכי עסק, התעסקות בעבודה או במקצוע או סיוע בהמצאתו, או
(3)
המצאת ציוד לעסק או כלים לעבודה או סיוע בהמצאתם, או
(4)
אספקת חמרי גלם ואמצעים אחרים הדרושים לעבודה או לעסק או סיוע באספקתם, או
(5)
המצאת רשיונות וזכויות הדרושים לעבודה או לעסק או סיוע בהמצאתם.
ועדת שיקום [תיקון: תשכ״ז, תשל״ו]
(א)
תוקם ועדת שיקום בהרכב זה:
(1)
הרשות המוסמכת שתשמש יושב־ראש;
(2)
שני חברים שנתמנו על ידי שר האוצר.
(ב)
הודעה על הקמת ועדת שיקום ועל הרכבה תפורסם ברשומות.
תנאים לתשלום תגמול
נכה שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא, חוץ מתגמולים או דמי נכות לפי החוק, יראו אותו, לצורך סעיף 4ב לחוק, כאילו עשה כל אשר ביכולתו כדי לקבל הכנסה כאמור אם הוכיח לרשות המוסמכת שמילא תנאים אלה:
(1)
נרשם בלשכה תוך שבוע ימים מתחילת זמן הקובע;
(2)
הגיש לרשות המוסמכת, לא יאוחר משבוע מתום הזמן הקובע, בקשה בכתב לתשלום תגמול למחוסר פרנסה לפי הנוסח שבטופס שנקבע בתוספת, החתום בידו בצירוף תעודה מאת הלשכה המעידה כי בזמן הקובע –
(א)
לא הוציאה הרשות לגביו הודעה לפי תקנה 6(ב) לתקנות העסקה;
(ב)
לא סירב לקבל עבודה שלגביה הציעה הרשות להוציא הודעה כאמור;
(ג)
לא סירב לקבל עבודה או מקור פרנסה שהוצע לו מטעם הלשכה.
עבודה או מקור פרנסה פסולים
(א)
עבודה או סידור מקור פרנסה שהרופא המוסמך הראשי או ועדה רפואית, בתעודה חתומה על ידיו או על ידי הועדה הרפואית, פסלו אותם מפאת אי התאמתם מבחינה רפואית לנכה, לא יראו אותם כעבודה או מקור פרנסה שהוצעו לנכה לפי תקנה 3(2).
(ב)
עבודה כאמור בהודעה שניתנה לפי תקנה 6(ב) לתקנות העסקה ונותן עבודה סירב למלא אחרי ההודעה, לא יראו אותה כעבודה שהוצעה לנכה לפי תקנה 3(2).
נכה משוקם
נכה משוקם, שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא, חוץ מתגמולים או דמי נכות לפי החוק, יראו אותו לצורך סעיף 4ב לחוק, כאילו עשה כל אשר ביכלתו כדי לקבל הכנסה כאמור, אם נוסף לאמור בתקנה 3, הוכיח לרשות המוסמכת שהפסיק את עבודתו או התעסקותו במקום פרנסה שבאמצעותו שוקם באחת הנסיבות המפורטות להלן:
(1)
מפאת אי־התאמתו לעבודה או להתעסקות האמורה מבחינה רפואית בהתאם לאישור בכתב מאת הרופא המוסמך הראשי;
(2)
אין לו אפשרות מעשית להתעסק בעבודה או בהתעסקות האמורה, בהתאם לאישור מאת ועדת השיקום שניתן לפני ההפסקה כאמור;
(3)
היתה ההפסקה האמורה לפני פרסום תקנות אלה ברשומות וועדת השיקום אישרה אותה כמוצדקת.
השבתת נכה
השבית מעביד נכה מעבודתו במפעל ללא קבלת היתר לפיטוריו כאמור בתקנה 7 לתקנות ההעסקה והנכה לא נמצא אשם בהתנהגות רעה חמורה הפוגעת במפעל או בנותן העבודה ולא הפסיק מרצונו הטוב את עבודתו במפעל ולא הסכים, בפירוש או מכללא, להשבתה כאמור, יראו את השבתת הנכה מעבודתו כאילו עבודתו נפסקה מפאת חוסר אפשרות מעשית להעסקתו בעבודה האמורה, כל עוד עשה הנכה כל מה שבאפשרותו, בהתאם לדרישה סבירה מאת הלשכה או הרשות, כדי לא להיות מושבת מהעבודה האמורה.
נכה שקיבל סיוע לכינון עסק
(א)
נכה שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים או דמי נכות לפי החוק ושקיבל סיוע לכינון עסק, בבעלותו היחידה או בבעלותו המשותפת, לא יראוהו, לצורך סעיף 4ב לחוק, כאילו עשה כל אשר ביכלתו כדי לקבל הכנסה כאמור, אלא אם הוכיח לרשות המוסמכת – נוסף לאמור בתקנות 3 ו־5 – אחד מאלה:
(1)
שמאז ניתן האישור האמור בתקנה 5(1) או בתקנה 5(2), הכל לפי המקרה, נהג לגבי העסק שלכינונו קיבל סיוע, לפי הוראותיה של ועדת השיקום;
(2)
שנתמלאו בו התנאים האמורים בתקנה 5(3) וועדת השיקום אישרה כי נהג כיאות בכל הענינים הנוגעים לחיסול העסק, להעברתו ולכספים שנתקבלו בקשר לחיסול העסק או העברתו כאמור.
(ב)
בתקנה זו –
”עסק בבעלות משותפת“ – כולל הפקת רווחים או קבלת הכנסות בין בצורת שכר עבודה ובין בצורת רווחים אחרים המתקבלים מעסק השייך לחברה או לקבוצת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, שבה יש לנכה חברות או זכויות אחרות.
הוראות מעבר
פעולה שנעשתה אחרי יום י״ג באב תשט״ו (1 באוגוסט 1955) ולפני תחילתן של תקנות אלה ואשר היתה נעשית כדין אילו תקנות אלה היו בתוקף אותה שעה יראו אותה כאילו נעשתה כדין.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי״ח–1957“.
ט״ז בכסלו תשי״ח (9 בדצמבר 1957)
- לוי אשכול
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.