תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים) מתוך 
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים), תשי״ד–1954
תקנות בדבר ערבויות למילוות לזכאים
ק״ת תשי״ד, 939; תשכ״ג, 1304; תשכ״ד, 1706; תשכ״ט, 964; תשנ״ב, 7; תשנ״ד, 1228.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 33 ו־36 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ד, תשכ״ט, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ד]
בתקנות אלה –
”רשות מוסמכת“ – ראש היחידה לתגמולים והטבות באגף השיקום במשרד הבטחון ביחד עם ראש מערכת חשבונאות, שיקום והנצחה באגף הכספים במשרד הבטחון;
”זכאי“ – יתום, הורה, ואלמנתו של חייל שנספה במערכה;
”קרן“ – קרן שהמדינה משתתפת בה או ערבה להפסדיה, לרבות בנק או אגודה שיתופית לאשראי שהמדינה העמידה לרשותם כספים למימון מילוות;
”שיקום“ – פעולה המכוונת להמציא לזכאי תעסוקה ומקור הכנסה שביחד עם הכנסות הזכאי מכל מקור אחר תהיה מספקת כדי מחייתו;
”דיור“ – לרבות שיכון;
”מימון“ – המצאת אמצעים כספיים הדרושים לפעולת השיקום או הדיור.
מתן ערבות
(א)
מצאה רשות מוסמכת כי זכאי זקוק לשם שיקומו או דיורו למימון שאין להשיגו אלא בדרך של מילווה מקרן וכי אין לו אפשרות להמציא ערבים מתאימים שבלעדיהם אין לקבל את המילווה, רשאית היא לערוב בשם המדינה בפני הקרן למילווה האמור.
(ב)
ערבות לפי תקנה זו תינתן לפי התנאים שתקבע הרשות המוסמכת, ובלבד שהזכאי ישתמש בכספי המילווה אך ורק למטרה שלמענה נועד המילווה.
(ג)
זכאי שהפר הוראה מהוראות תקנה זו או תנאי מתנאי הערבות, או המילווה, חייב לשלם למדינה מיד ובבת אחת כל סכום שהמדינה חייבת או עלולה להיות חייבת לקרן בתוקף הערבות שניתנה.
החלטה סופית
החלטת הרשות המוסמכת בענין ערבות היא סופית.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים), תשי״ד–1954“.
י״ז באייר תשי״ד (20 במאי 1954)
- פנחס לבון
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.