תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים)
תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים) מתוך 
תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים), תשכ״ג–1963
תקנות בדבר כללים להעברת בעלות לנפקדים
ק״ת תשכ״ד, 2076.
בתוקף סמכויותינו לפי הסעיפים 2(2) ו־4 לחוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”חוק נכסי נפקדים“ – חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950;
”האפוטרופוס“ – כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים.
כללים להעברת בעלות לנפקדים
סעיף 1 לחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, לא יחול על העברת בעלות במקרקעי ישראל לנפקדים הנמצאים בישראל או ליורשיהם הנמצאים בישראל תמורת מקרקעין שהוקנו לאפוטרופוס מכוח חוק נכסי נפקדים, אם נתמלאו תנאים אלה:
(1)
המקרקעין המוקנים הועברו על ידי האפוטרופוס לרשות הפיתוח, או שהוא התחייב להעבירם כאמור;
(2)
האפוטרופוס נתן לנפקד שמקרקעיו הוקנו לו אישור לפי סעיף 27(א) לחוק נכסי נפקדים או השתמש לגביו בסמכויותיו לפי סעיף 27(ב) או שיחרר את נכסיו המוקנים לפי סעיף 28 לאותו חוק;
ובלבד שלא תועבר הבעלות במקרקעין שאינם קרקע עירונית אלא אם המקרקעין שהוקנו לאפוטרופוס שימשו ערב הקנייתם לחקלאות והנפקד או יורש מיורשיו, לו מועברת הבעלות במקרקעין, עיקר מחייתו הוא על החקלאות, או שהנפקד ערב היותו לנפקד, עיקר מחייתו היה על החקלאות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים), תשכ״ג–1963“.
ה׳ באלול תשכ״ג (25 באוגוסט 1963)
- משה דיין
שר החקלאות - פנחס ספיר
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.