תקנות מעונות יום שיקומיים (רישוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טיפול בהם)

תקנות מעונות יום שיקומיים (רישוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טיפול בהם) מתוך

תקנות מעונות יום שיקומיים (רישוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טיפול בהם), התשס״ח–2008

---

ק״ת תשס״ח, 1304; תשע״ד, 1803.

---

בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 3(ב) ו־12(א) לחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר לעניין פרק ד׳, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: רישוי מעון

פרק ג׳: מבנה המעון ומיתקניו

פרק ד׳: סל שירותים

פרק ה׳: עובדי המעון והרכב הצוות המקצועי–טיפולי

פרק ו׳: שמירת מסמכים הנוגעים לטיפול בפעוט עם מוגבלות

פרק ז׳: שונות

תוספת ראשונה

תוספת שניה

תוספת שלישית

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ד]

בתקנות אלה –

”אחראי על פעוט“ – האחראי כהגדרתו בחוק;

”גננת“ – כמשמעותה בתקנה 26;

”הממונה“ – כל אחד מאלה:

(1)

מנהל אגף השיקום של משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה);

(2)

מנהל האגף לטיפול באדם המפגר של משרד הרווחה;

(3)

מנהל היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם של משרד הרווחה;

”חוק הסדרת העיסוק בבריאות“ – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008;

”טיפול ייעודי“ – טיפול בקשיי שפה ותקשורת לפעוטות שאובחנו בגין קשיים אלה כפעוטות עם אוטיזם, ויכול שיהא טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, פארה־רפואי, וכל טיפול אישי אחר שיאשרו משרד הבריאות ומשרד הרווחה, שלפי מהותו מיועד לקידום בעיותיהם ההתפתחותיות הייחודיות של פעוטות עם אוטיזם;

”מעון“ – מעון יום שיקומי, כהגדרתו בחוק;

”מפעיל מעון“ – מי שמנהל מעון, בעצמו או באמצעות אחרים, או אחראי לפתיחתו, או מבקש לנהלו או לפותחו, ולרבות בעל המעון או המחזיק בו;

”מפקח“ – מי שמונה לפי סעיף 8 לחוק;

”פסיכולוג“ – כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977 (להלן – חוק הפסיכולוגים);

”פסיכולוג בעל מומחיות מוכרת“ – כמשמעותו בסעיף 8 לחוק הפסיכולוגים;

”פעוט בעל צרכים רפואיים מורכבים“ – פעוט עם מוגבלות הסובל מאחד מהמצבים הרפואיים המפורטים להלן:

(1)

צורך בהנשמה מלאכותית;

(2)

צורך בתרופות לווריד באופן קבוע או הזנה תוך־ורידית;

(3)

אי־ספיקת לב לא מאוזנת או הפרעות קצב קשות;

(4)

אי־יציבות מטבולית כגון היפוגליקמיות קשות;

(5)

אי־ספיקת כליות טרמינלית הדורשת דיאליזה;

(6)

סוכרת התלויה באינסולין;

(7)

חיבור וניתוק ממכונת הנשמה לצורך שאיבת הפרשות;

(8)

מצבים רפואיים מורכבים נוספים שקבע שר הבריאות; השר יפרסם ברשומות מצבים נוספים שקבע כאמור;

”פעוט בעל צרכים רפואיים מיוחדים“ – פעוט עם מוגבלות הזקוק מדי יום ביומו לטיפול בתחומים המפורטים להלן:

(1)

שאיבת הפרשות דרך טרכאוסטומיה, עזרה בכיוח והוצאת הפרשות;

(2)

האכלה דרך זונדה, ג׳ג׳ונוסטומיה;

(3)

האכלה דרך גסטרוסטומיה;

(4)

מתן חמצן;

(5)

צינתור לכיס השתן;

(6)

ביצוע חוקן;

(7)

מתן תרופה בידי סייעת על פי הוראת רופא ובהרשאת האחראי, לגבי תרופות שנתינתן אינה דורשת הפעלת שיקול דעת רפואי או שינוי מינון בשל מצב רפואי בלתי יציב;

(8)

מצבים רפואיים מיוחדים נוספים שקבע שר הבריאות; השר יפרסם ברשומות מצבים נוספים שקבע כאמור;

”פעוט עם אוטיזם“ – פעוט שלוקה באוטיזם או במצב פסיכיאטרי–התנהגותי דומה לליקוי האמור;

”רישיון“ – רישיון כאמור בסעיף 7 לחוק, לפתיחת מעון ולניהולו.

פרק ב׳: רישוי מעון

2.

ניהול מעון ברישיון

(א)

לא ייפתח מעון ולא ינוהל אלא ברישיון ולפי התנאים שנקבעו בו.

(ב)

מעון אשר נקבעה לו חובת רישוי בחיקוק אחר, רשאים השרים שלא לתת לגביו רישיון כל עוד לא ניתן למעון רישיון לפי החיקוק האחר.

3.

בקשה לרישיון

(א)

מפעיל מעון יגיש לשרים בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה, לא יאוחר משלושה חודשים לפני המועד המיועד לפתיחתו של מעון או לפני תום תוקפו של הרישיון, לפי הענין.

(ב)

לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו המסמכים שלהלן:

(1)

פירוט העובדים לסוגיהם, לרבות המנהל, והכשרתם, בצירוף תעודות השכלה ואישורי ניסיון;

(2)

מאזן מבוקר ומאושר אחרון, ולגבי מעון חדש – הצעת התקציב הראשונה;

(3)

אישור לשכת הבריאות המחוזית בדבר התנאים התברואיים;

(4)

אישור שירותי הכבאות בדבר סידורי מניעת אש וכיבוי דליקות;

(5)

מסמכי התאגדות, אם מפעיל המעון הוא תאגיד;

(6)

העתק פוליסות הביטוח לפי תקנה 38;

(7)

מסמכים אחרים שידרשו השרים.

4.

החלטה בבקשה

(א)

הוגשה בקשה לרישיון או לחידושו, ידונו בה שני השרים, והם רשאים להתייעץ עם ועדה מייעצת של ארבעה חברים כמפורט להלן:

(1)

מנהל אגף השיקום של משרד הרווחה או נציגו;

(2)

מנהל האגף לטיפול באדם המפגר של משרד הרווחה או נציגו;

(3)

האחראי על תחום התפתחות הילד במשרד הבריאות או נציגו;

(4)

מנהל היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם של משרד הרווחה או נציגו.

(ב)

החלטה בבקשה לרישיון או לחידושו ייתנו שני השרים כאחד והם רשאים לדחות את הבקשה בהחלטה מנומקת בהתחשב, בין השאר, בקיומם של מעונות נוספים באזור ובצורכי האוכלוסיה.

(ג)

החלטת השרים בבקשה תינתן לא יאוחר מ־90 ימים מיום הגשתה או מיום קבלת המסמך האחרון הנדרש לפי תקנות אלה, לפי המאוחר מביניהם.

(ד)

על החלטת השרים בבקשה לרישיון, תישלח הודעה למפעיל המעון, לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה.

5.

מתן רישיון

(א)

רישיון ייתנו השרים לפי טופס 3 שבתוספת הראשונה.

(ב)

תוקף הרישיון הוא לשנתיים מיום נתינתו, זולת אם נקבע בו מועד קצר יותר.

(ג)

הוגשה בקשה למתן רישיון או לחידושו, וראו השרים כי קיים צורך במתן רישיון זמני אף שלא הסתיים הדיון בבקשה מכל סיבה שהיא, לרבות בשל המתנה לקיום תנאי, ובלבד שאי־קיומו אינו מסכן את שלום הפעוטות, ביטחונם או שיקומם, רשאים השרים לתת רישיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, ורשאים הם להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שתקופת תוקפו של רישיון זמני, על הארכותיו, לא תעלה על 12 חודשים רצופים.

(ד)

הוגשה בקשה לרישיון או לחידושו וראו השרים כי לא התקיימו במעון הוראות לעניין מבנה המעון ושטחו לפי פרק ג׳, מחמת שקיומן יטיל על מפעיל המעון נטל כבד מדי, וכי אין בהפעלתו של המעון משום סכנה לשלום הפעוטות, ביטחונם או שיקומם, רשאים הם לתת רישיון להפעלת המעון או לחדש את הרישיון.

(ה)

חל אחרי מתן הרישיון שינוי בפרטים הכלולים בבקשה לרישיון, יודיע עליו מפעיל המעון לממונה הנוגע לעניין בתוך חודש מיום השינוי, לכל המאוחר.

פרק ג׳: מבנה המעון ומיתקניו

6.

מבני המעון

(א)

מבני המעון יהיו עשויים חומרים יציבים ואטומים לחדירת רטיבות, חרקים ומכרסמים וכן אטומים מבחוץ במידה מספקת מפני חדירת חום וקור.

(ב)

דלתות המעון יהיו ניתנות לנעילה מבפנים או מבחוץ, ואולם תובטח אפשרות פתיחת דלתות נעולות מבחוץ בשעת חירום.

(ג)

רצפת המעון תהיה עשויה מרצפות הניתנות לניקוי בנקל.

(ד)

במעון שיש בו יותר ממבנה אחד, יהיו מעברים מקורים שיחברו בין המבנים השונים.

(ה)

במעון יתקיימו הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, לעניין מרחב מוגן או מקלט אחר.

7.

שטח המעון

(א)

במעון יתקיימו הוראות הנגישות לפי כל דין.

(ב)

מעון יהיה מגודר בגדר שגובהה לא יפחת מ־2 מטרים.

(ג)

במעון המיועד –

(1)

ל־20 פעוטות עם מוגבלות לכל היותר, תהיה חצר או מרפסת בלתי מקורה, שלא תפחת מ־25 מטרים רבועים;

(2)

ליותר מ־20 פעוטות עם מוגבלות, תהיה חצר או מרפסת בלתי מקורה, שלא תפחת מ־35 מטרים רבועים.

8.

חלונות

בכל חדר במעון יהיה חלון לתאורת יום ולאוורור שיותקנו בו סורגים.

9.

מיתקני חשמל, מים, ביוב והסקה

(א)

מערכות החשמל, המים, הביוב ומערכות מכניות אחרות במעון, יותקנו לפי הוראות כל דין החל לעניין התקנתן, לפי העניין.

(ב)

במעון תהיה אספקת מים חמים במשך כל שעות הפעילות; וסת מים חמים יותקן למניעת כוויות ובו תרמוסטט חשמלי שיכוון לטמפרטורה שלא תעלה על 45 מעלות צלזיוס, ובכפוף להוראות כל דין.

(ג)

במעון תהיה תאורה טבעית במשך כל שעות הפעילות וכן תאורה חשמלית מספקת במשך כל שעות הפעילות; כמו כן ייעשו בו סידורים לתאורת חירום חשמלית.

(ד)

במעון יותקנו הסקה מרכזית ומערכת קירור או מיתקני חימום וקירור אחרים שקיבלו את אישור מכון התקנים הישראלי לעניין בטיחות.

10.

בטיחות במעון

(א)

סדרי בטיחות מפני אש במעון יהיו לפי הוראות רשות הכבאות המקומית.

(ב)

במשך שהותו במעון יימצא כל פעוט עם מוגבלות בהשגחת אחד מעובדי המעון.

(ג)

במעון תוחזק ערכת החייאה במצב תקין ונגיש, ובה כל הפריטים שבתוספת השנייה לפחות.

(ד)

הדרכה לשימוש בערכת החייאה, לפי העניין, תינתן לצוות הטיפולי של המעון, במימון משרד הבריאות.

11.

בטיחות בהאכלה

(א)

המזון במעון יוכן על פי ההוראות שבתכנית הטיפול האישית של הפעוט עם מוגבלות; ואולם ההוראות הנוגעות למזון שבתכנית טיפול אישית של פעוט בעל צרכים תזונתיים מיוחדים יאושרו בידי דיאטנית קלינית המטפלת בפעוט בקהילה.

(ב)

האכלת פעוט תיעשה כשראש הפעוט בקו אמצע ובישיבה המותאמת לצרכיו על פי הוראות תכנית הטיפול האישית של אותו פעוט.

(ג)

לא יינתנו לפעוט עם מוגבלות מאכלים קשים הקטנים מקוטר 2.5 ס״מ, כגון ענבים ונקניקיות, אלא אם כן הם יהיו חתוכים לאורך לרצועות דקות של חצי ס״מ רבוע ומטה, כל אחד.

(ד)

לא יינתנו לפעוט עם מוגבלות סוכריות ופיצוחים.

(ה)

מוצצים יחוברו לבגדי הפעוט עם מוגבלות רק בעזרת חיבור תקין שאינו מאפשר סיבוב מלא סביב הצוואר ושאינו סיכה שאפשר להידקר בה.

12.

בטיחות בשעת השינה בחדר כיתה

(א)

המיטות במעון יהיו במרחק של 60 ס״מ לפחות ממקור חום.

(ב)

לא ייתלו על קיר המעון מעל למיטה של פעוט עם מוגבלות חפץ כבד או תמונה עם מסגרת וחיפוי זכוכית.

(ג)

המיטות והמזרנים במעון יהיו בעלי תו תקן של מכון התקנים הישראלי.

13.

בטיחות במבנה

(א)

במעון יותקנו –

(1)

שער כניסה ובו נעילה ואינטרקום;

(2)

לחצן מצוקה לשעת חירום;

(3)

היו במעון מדרגות, יותקן שער ביטחון לפני המדרגות, ובצדי המדרגות יותקנו מעקים.

(ב)

בכל מעון יהיו חדרי מטבח, משרד וחדרי טיפול הניתנים לנעילה, ולא תתאפשר כניסה אליהם לפעוטות עם מוגבלות, אלא בליווי מבוגר.

(ג)

במעון ייעשו סידורי בטיחות נוספים אלה:

(1)

רהיטים כבדים יקובעו לקיר;

(2)

פינות רהיטים חדות יחופו;

(3)

שקעים חשמליים שאינם בשימוש ייסגרו בעזרת מגיני פלסטיק;

(4)

חומרים רעילים ותרופות יאוחסנו במקום גבוה או נעול.

(ד)

בכל מעון תהיה ערכת עזרה ראשונה תקנית.

14.

בטיחות באמבטיה ובשירותים

(א)

קיימים במעון אמבטיה או כיור לרחצת הפעוטות עם מוגבלות, יונחו שטיחי גומי או מדבקות על קרקעיתם; במעון לפעוטות עם מוגבלות שאינם יושבים – ייעשה שימוש בערסל רחצה.

(ב)

לא יושאר פעוט עם מוגבלות בלא השגחה צמודה באמבטיה או על משטח החלפה.

(ג)

היו במעון פעוטות עם מוגבלות בתכנית גמילה מהרטבה או גמולים מהרטבה, יותקנו מאחזים משני צדי אסלת השירותים.

15.

בטיחות בחצר

(א)

המיתקנים שיותקנו בחצר מעון יהיו בעלי תו תקן של מכון התקנים הישראלי.

(ב)

פני קרקע החצר במעון יהיו בלא מכשולים.

(ג)

במעון אשר ממוקם מעל לקומת הקרקע יותקנו סידורי בטיחות מפני נפילה, ויוכל המפקח ליתן הוראות לעניין זה.

16.

טלפון

במעון יותקן מכשיר טלפון אחד לפחות שיבטיח קשר עם החוץ בעת הצורך.

17.

חדרים

(א)

שטחם המזערי של חדרי כיתות יהיה כמפורט להלן:

(1)

לכל 6 פעוטות עם מוגבלות – כיתת אם – 30 מטרים רבועים, ולכל 10 פעוטות עם מוגבלות – כיתת אם – 45 מטרים רבועים;

(2)

שטח אחסון שגודלו 4 מטרים רבועים לכל כיתה ובלבד שלא יפחת מ־8 מטרים רבועים למעון.

(ב)

בכל כיתה במעון תהיה פינת החתלה, עמדת רחצה ויחידת שירותים.

(ג)

במעון שבו עד שלוש כיתות, יוקצו חדרים נוספים ששטחם המזערי כמפורט להלן:

(1)

חדר מינהלה – 10 מטרים רבועים;

(2)

חדר צוות – 9 מטרים רבועים;

(3)

חדר עובד סוציאלי / פסיכולוג – 10 מטרים רבועים;

(4)

מטבח ומזווה – 16 מטרים רבועים;

(5)

מחסן ציוד – 8 מטרים רבועים;

(6)

חדר שירותים לצוות – 4 מטרים רבועים.

(ד)

בכל מעון יוקצה חדר רב־תכליתי לכל 14 פעוטות, ששטחו המזערי יהיה 12 מטרים רבועים לפחות.

(ה)

במעון יהיו 4 כתות לכל היותר, ואולם רשאי הממונה לאשר פתיחת כיתות נוספות.

(ו)

במעון שבו ארבע כיתות או יותר ייווספו 25% לשטחם המזערי של החדרים המפורטים בתקנת משנה (ג) וכן חדר שירותים נוסף לצוות.

פרק ד׳: סל שירותים

18.

הגדרת סל השירותים לפעוט עם מוגבלות [תיקון: תשע״ד]

(א)

פעוט עם מוגבלות יהיה זכאי לטיפול ולחינוך, להסעה ולליווי בהסעה לפי סל השירותים שיינתן לו, במעון יום שיקומי קרוב ככל האפשר למקום מגוריו.

(ב)

סל השירותים שזכאי לו פעוט עם מוגבלות יהיה מורכב מהשירותים המפורטים להלן לפי תכנית הטיפול האישית שתיקבע לו לפי תקנה 20:

(1)

טיפולים התפתחותיים כלליים וחינוך:

(א)

תכנית חינוכית של גננת;

(ב)

הזנה;

(ג)

האכלה;

(ד)

החתלה;

(ה)

ניקיון והיגיינה אישית;

(ו)

גירוי סנסו–מוטורי תקשורתי, חברתי ורגשי;

(ז)

הדרכת משפחתו של פעוט עם מוגבלות לשיפור הטיפול בו בביתו וליווי סוציאלי או פסיכוסוציאלי, לפי העניין, של הפעוט ומשפחתו;

(ח)

ייעוץ תזונאי (דיאטני);

(2)

טיפולים פארה־רפואיים:

(א)

פיזיותרפיה;

(ב)

ריפוי בעיסוק;

(ג)

טיפול בהפרעות בתקשורת;

(3)

הסעה וליווי:

(א)

ליווי הפעוט עם מוגבלות מביתו למעון וחזרה;

(ב)

שירותי הסעה בטיחותית למעון וממנו.

(ג)

פעוט עם אוטיזם יהיה זכאי, נוסף על השירותים המפורטים בתקנת משנה (ב), גם לטיפול ייעודי.

(ד)

פעוט עם מוגבלות בעל צרכים רפואיים מיוחדים או בעל צרכים רפואיים מורכבים, יהיה זכאי, נוסף על השירותים המפורטים בתקנת משנה (ב), גם לשירותי סייעת אישית או שירותי אחות, לפי העניין, לצורך קבלת טיפולים שהוא זקוק להם מדי יום.

19.

עלות סל השירותים [תיקון: תשע״ד]

(א)

העלות הכוללת של סל השירותים לפעוט עם מוגבלות כמפורט בתוספת השלישית, היא 6,490 שקלים חדשים לחודש ומתוכם 1,080 שקלים חדשים בעד ארבע שעות של טיפולים פארה־רפואיים לשבוע, מהן שלוש שעות של טיפולים פרטניים ושעה להדרכות ולעבודת צוות; לפעוט עם מוגבלות שיש לו אוטיזם, ייווספו לאמור לעיל 2,520 שקלים חדשים בעד 10 טיפולים שבועיים יעודיים ישירים, מהם שבע וחצי שעות של טיפולים ישירים ושעתיים וחצי של הדרכות ועבודת צוות.

(ב)

לעלות הכוללת של סל השירותים כאמור בתקנת משנה (א) תיווסף לגבי פעוט עם מוגבלות בעל צרכים רפואיים מיוחדים, עלות של שירותי סייעת אישית; שירותי הסייעת האישית יינתנו לפעוט כאמור למשך זמן שבין שעה אחת לארבע שעות בכל יום במהלך החודש, והכל בהתאם לאישור משרד הבריאות לגבי אותו פעוט; עלות שירותי הסייעת האישית בעד שעה אחת בכל יום במשך חודש (בתקנת משנה זו – עלות חודשית בסיסית) היא בסכום של 875 שקלים חדשים לחודש; עלות שירותי הסייעת האישית תחושב כמכפלה של העלות החודשית הבסיסית במספר השעות ביום שניתנו בהן השירותים כאמור; פעוט עם מוגבלות בעל צרכים רפואיים מיוחדים שאושרו לו שירותי אחות כאמור בתקנת משנה (ג) לא יהיה זכאי לשירותי סייעת לפי תקנת משנה זו.

(ג)

לעלות הכוללת של סל השירותים כאמור בתקנת משנה (א), תיווסף עלות של שירותי אחות שיינתנו לפעוט בעל צרכים רפואיים מורכבים למשך זמן שבין שעה אחת לשעתיים בכל יום במהלך החודש; לפעוט עם מוגבלות בעל צרכים רפואיים מורכבים המונשם באופן מלאכותי או הסובל מאי־ספיקת לב לא מאוזנת או מהפרעות קצב קשות או מאי־יציבות מטבולית כגון היפוגליקמיות קשות, וכן לפעוט עם מוגבלות בעל צרכים מיוחדים עם טרכיאוסטומיה ולפעוטות עם מוגבלות שלפי אישור משרד הבריאות סובלים ממצב מסכן חיים תמידי אחר, יינתנו שירותי אחות עד לתשע שעות בכל יום במהלך החודש, והכל בהתאם לאישור משרד הבריאות לגבי אותו פעוט; עלות שירותי האחות בעד שעה אחת בכל יום במשך חודש (בתקנת משנה זו – עלות חודשית בסיסית) היא בסכום של 915 שקלים חדשים לחודש; עלות שירותי האחות תחושב כמכפלה של העלות החודשית הבסיסית במספר השעות ביום שניתנו בהן השירותים כאמור.

(ד)

סכומי העלויות הנקובים בתקנה זו נכונים ליום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).

(ה)

עלות סל השירותים המפורטים בתקנה זו, למעט שירותים שבהם נושאת קופת חולים במימון ישיר לפי סעיף 5 לחוק, תעודכן לפי השינויים במרכיבי סל השירותים המפורטים להלן, סמוך ככל האפשר, לשינויים כאמור:

(1)

עדכון עלויות טיפולים פארה־רפואיים וטיפול ייעודי ייעשה בידי ועדת תעריפים בין־משרדית של משרד הבריאות ומשרד האוצר;

(2)

עדכון עלויות אחרות כאמור יעשה בידי ועדה משותפת של נציגי משרד הרווחה, משרד האוצר והשלטון המקומי, כלהלן:

(א)

60% מהעלויות האמורות יעודכנו לפי הסכמי השכר החלים על כוח האדם המפורט בתוספת השלישית;

(ב)

40% מעלויות הסל יעודכנו לפי המדדים הנוגעים למרכיבי הסל האחרים, או לפי מדד המחירים לצרכן.

(ו)

עלות השירותים שבהם נושאת קופת חולים במימון ישיר לפי סעיף 5 לחוק, תעודכן לפי הוראות לפי סעיף 12(ב) לחוק.

(ז)

עלות שירותי ייעוץ תזונאי לפי תקנות 18(ב)(1)(ח) ותקנה 29א תיווסף על האמור בתקנת משנה (א); המדינה תיתן את השירות האמור לפעוטות בדרך שתוסכם בין השרים.

20.

תכנית טיפול אישית

(א)

מנהל המעון, בשיתוף האחראי על הפעוט, יקבע תכנית טיפול אישית לכל פעוט עם מוגבלות במעון, על פי המלצות מכון או יחידה להתפתחות הילד שהוכרו לפי סעיף 4 לחוק, ואשר אבחנו את הפעוט עם מוגבלות.

(ב)

תכנית הטיפול האישית לכל פעוט עם מוגבלות במעון תיקבע על פי סל השירותים שלפי פרק זה.

21.

ליווי צמוד של סייעת או אחות

(א)

פעוט עם מוגבלות בעל צרכים רפואיים מיוחדים או בעל צרכים רפואיים מורכבים הזקוק עקב מצבו הרפואי לליווי צמוד לפי קביעת משרד הבריאות, יקבל את כל שעות הטיפול שהוא זכאי להן על ידי סייעת או אחות אחת, ככל שניתן, שתלווה אותו במשך כל שעות הטיפול כאמור כדי להבטיח את רצף הטיפול בו.

(ב)

פעוט עם מוגבלות כאמור בתקנת משנה (א), יהיה זכאי לליווי צמוד של סייעת או אחות גם בהסעתו מביתו למעון יום שיקומי וממנו, בהתאם לזכאותו לפי תכנית הטיפול האישית.

(ג)

הסייעת לעניין תקנה זו תהיה סייעת שקיבלה אישור כמלווה אישית לאותו פעוט עם מוגבלות לפי הנחיות משרד הבריאות במתן אישור למלווה אישי לביצוע פעולות סיעודיות.

22.

הסעה וליווי

תנאי הסעת פעוט עם מוגבלות למעון יום שיקומי וממנו וכישורי המלווה בהסעה יהיו לפי הוראות שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994, והוראות תקנות אלה.

פרק ה׳: עובדי המעון והרכב הצוות המקצועי–טיפולי

23.

מועסקים

(א)

תקן ומספר עובדי המעון ייקבע כאמור בתוספת השלישית.

(ב)

על אף האמור בתקנות 24 עד 30, רשאי מפעיל מעון, משיקולים שיציין בכתב בהודעה לממונה, להעסיק את בעלי התפקידים האמורים בהן אף אם לא התקיימו בהם דרישות הניסיון האמורות באותן תקנות.

24.

מנהל המעון

(א)

מנהל מעון יהיה בעל השכלה אקדמית בתחום חינוך, שיקום, עבודה סוציאלית, מדעי ההתנהגות או מקצועות בריאות, או השכלה שהממונה אישר כי היא דומה מבחינת היקפה ותחומיה, ובעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בטיפול בילדים עם מוגבלות; הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות ובתנאים שיקבע, לאשר לתפקיד מנהל מעון מועמד שאין מתקיימים בו תנאי ההשכלה האמורים, אם מצא כי היקף ניסיונו המיוחד של המועמד או מומחיות מיוחדת אחרת שלו, מקנים לו כישורים מתאימים לביצוע נאות של תפקיד מנהל המעון.

(ב)

המנהל יהיה אחראי –

(1)

להפעלתו התקינה של המעון ולניהול הצוות הרב־מקצועי בו;

(2)

לרמתם הנאותה של שירותי המעון;

(3)

להבטחת הצרכים הגופניים והנפשיים של כל אחד מהפעוטות עם מוגבלות השוהים במעון, לשלומם, לביטחונם ולתהליך שיקומם, בין במהלך השהות במעון ובין בפעילות מטעם המעון;

(4)

להכנת תקציב המעון, ביצועו ועריכת המאזן;

(5)

לקבלת עובדים מתאימים, לפיקוח על עבודתם, להדרכתם, לעדכונם המקצועי, לתנאי עבודתם ולפיטוריהם במידת הצורך, בתיאום עם מפעיל המעון אם אינו המנהל בעצמו;

(6)

לדווח לממונה באופן שוטף לפי תקנה 34 ולפי דרישה, ונוסף על כך לדווח לגורמים המתאימים על אירועים חריגים לפי תקנה 37;

(7)

לקיומן של הוראות הבטיחות כמפורט בתקנות אלה;

(8)

לקביעת תכנית הטיפול האישית לכל פעוט עם מוגבלות במעון לפי הוראות תקנה 20;

(9)

לניהול תיק אישי לכל פעוט עם מוגבלות במעון, לפי הוראות תקנה 32, ולניהול פנקס רישום לפי הוראות תקנה 33;

(10)

לקיומו של ציוד לפי הוראות תקנה 35;

(11)

לקיומו של ביטוח לפי הוראות תקנה 38.

25.

עובד סוציאלי

(א)

עובד סוציאלי במעון יהיה בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה עם ילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם.

(ב)

תפקידי עובד סוציאלי במעון יכללו את אלה:

(1)

שמירת קשר עם האחראים על הפעוטות עם מוגבלות שבמעון, וייעוץ לצוות המעון לעניין זה;

(2)

תמיכה וליווי האחראים על הפעוטות עם מוגבלות לעניין צורכי הפעוטות;

(3)

שמירת קשר עם הגורמים המקצועיים הנוגעים לעניין בקהילה;

(4)

השתתפות בבניית תכנית טיפול אישית של כל פעוט עם מוגבלות במעון;

(5)

השתתפות בישיבות הצוות של המעון.

26.

גננת

(א)

גננת במעון תהיה בעלת תואר ראשון בחינוך או בחינוך המיוחד או מי שסיימה סמינר למורים או בעלת השכלה שהממונה אישר כי היא דומה מבחינת היקפה ותחומיה, ובעלת נסיון בעבודה עם ילדים בגיל הרך.

(ב)

הגננת תהיה אחראית לצרכים החינוכיים של כל פעוט עם מוגבלות במעון, ותפקידיה יכללו את אלה:

(1)

השתתפות בבניית תכנית טיפול אישית לכל פעוט עם מוגבלות במעון;

(2)

אחריות לביצוע תכנית הטיפול האישית האמורה בתקנה 20;

(3)

השתתפות בישיבות הצוות של המעון;

(4)

הדרכת הסייעות בביצוע תפקידן.

27.

סייעת

(א)

הסייעת במעון תהיה בוגרת 11 שנות לימוד לפחות, ויתקיים בה אחד מן התנאים שבפסקאות (1) ו־(2), ואולם רשאי מפעיל המעון משיקולים שיציין בכתב בהודעה לממונה, להעסיקה או להמשיך להעסיקה אף אם לא התקיימו בה התנאים האמורים:

(1)

סיימה קורס לסייעות התפתחותיות שהכיר בו משרד הבריאות, משרד הרווחה או משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, או קורס מטפלות בילדים של משרד הרווחה או משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או השתלמות מקצועית שהממונה אישר כשוות ערך להם;

(2)

השתתפה במשך השנה הראשונה להעסקתה במעון ב־4 השתלמויות מקצועיות לפחות, במימון משרד הבריאות.

(ב)

תפקידי הסייעת במעון יכללו את אלה:

(1)

סיוע לגננת ולצוות המקצועי בביצוע תכניות הטיפול האישיות של הפעוטות עם מוגבלות, ואחריות לביצוע התכניות בהעדרה של הגננת;

(2)

טיפול בצרכים האישיים של הפעוטות עם מוגבלות, לרבות בתחומי האכלה, רחיצה, החתלה והלבשה, וטיפול בצרכים הרפואיים והסיעודיים שלהם;

(3)

טיפול בצרכים הרפואיים והסיעודיים של פעוטות בעלי צרכים רפואיים מיוחדים, ובלבד שקיבלה הדרכה ואישור כמלווה אישית לפעוט מסוים, לפי הנחיות משרד הבריאות למתן אישור למלווה אישית לביצוע פעולות סיעודיות.

28.

אחות

(א)

האחות במעון תהיה רשומה בפנקס העוסקים בסיעוד לפי תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988, במדור אחות מוסמכת, ואולם רשאי מפעיל המעון, משיקולים שיציין בכתב בהודעה לממונה, להעסיק אחות שרשומה בפנקס האמור במדור אחות מעשית.

(ב)

תפקיד האחות במעון יכלול ביצוע פעולות טיפוליות לפעוט עם מוגבלות בעל צרכים רפואיים מיוחדים או מורכבים שנמצא זכאי לשירותי טיפול פרטני כאמור בתקנה 19(ב) או (ג).

29.

מטפלים פארה־רפואיים [תיקון: תשע״ד]

(א)

במעון יועסקו מטפלים פארה־רפואיים במקצועות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, בהתאם לתכניות האישיות של הפעוטות עם המוגבלות שבמעון.

(ב)

מטפל פארה־רפואי יהיה בעל –

(1)

תעודה במקצוע בריאות כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בבריאות;

(2)

ניסיון של שנתיים לפחות בעבודה במכון או ביחידה מוכרים להתפתחות הילד, או בעל שלוש שנות ניסיון לפחות במסגרת החינוך המיוחד או במסגרת חינוכית מוכרת לילדים עם בעיות התפתחותיות; לא היה למטפל הפארה־רפואי ניסיון כאמור, אחראי מנהל המעון לכך שיקבל הדרכה מקצועית מתאימה בשנתיים הראשונות לעבודתו.

(ג)

על אף האמור לעיל, רשאי הממונה לאשר היעדרות זמנית, שלא תעלה על שלושה חודשים, של מטפל פארה־רפואי ובלבד שבמקומו מועסק כוח אדם שמהווה, לדעת הממונה, חלופה סבירה שאינה מסכנת את שלום הפעוטות, ביטחונם או שיקומם.

(ד)

תפקידי המטפל הפארה־רפואי במעון יכללו את אלה:

(1)

טיפול בפעוטות עם מוגבלות לפי מקצועו והכשרתו, בהתאם לתכנית הטיפול האישית שנקבעה לכל פעוט עם מוגבלות במעון ולפי צרכיו;

(2)

השתתפות בבניית תכנית טיפול אישית, לכל פעוט עם מוגבלות במעון;

(3)

השתתפות בישיבות הצוות של המעון;

(4)

הדרכת צוות המעון בטיפול בכל פעוט עם מוגבלות במעון, לפי צורכי הפעוט.

29א.

ייעוץ תזונאי [תיקון: תשע״ד]

המדינה תיתן שירותי ייעוץ תזונאי באמצעות ”תזונאי“, ”דיאטן“ כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בבריאות, לשם הדרכת צוות המעון והורי הפעוטות בטיפול תזונאי בפעוט לפי צורכי הפעוט ולפי תכנית הטיפול האישית שנקבעה לו.

30.

פסיכולוג

(א)

נדרש טיפול פסיכולוגי למי מהפעוטות עם מוגבלות שבמעון בתכניתו הטיפולית האישית, יועסק בו פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג בעל מומחיות מוכרת אחרת, שיש לו ניסיון, מיומנות או הכשרה המתאימים לצורכיהם הטיפוליים של אותם פעוטות, ואם הועסק כאמור, רשאי מפעיל המעון לצמצם את היקף העסקת העובד הסוציאלי, להיקף שלא יפחת מרבע משרה על כל 14 פעוטות עם מוגבלות.

(ב)

תפקידי הפסיכולוג במעון יכללו את אלה:

(1)

טיפול פסיכולוגי בפעוטות עם מוגבלות לפי הצורך;

(2)

ייעוץ והדרכה לאחראי על הפעוט עם מוגבלות;

(3)

הדרכת צוות המעון בטיפול בפעוט עם מוגבלות לפי הצורך.

31.

קורס החייאה

כל עובד במעון יעבור קורס החייאה בסיסי, במימון משרד הבריאות, בשנה הראשונה לעבודתו במעון.

פרק ו׳: שמירת מסמכים הנוגעים לטיפול בפעוט עם מוגבלות

32.

תיק אישי [תיקון: תשע״ד]

(א)

מנהל המעון ידאג שלכל פעוט עם מוגבלות יהיה במעון תיק אישי שיהיו בו כל אלה:

(1)

אישור של המוסד לביטוח לאומי כי בעד הפעוט משתלמת גמלת ילד נכה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, או החלטת ועדת אבחון שיש לפעוט פיגור שכלי, לפי העניין;

(2)

העתק החלטותיה של ועדת השמה, שהחליטה על הפניית הפעוט עם מוגבלות למעון;

(3)

דוח רפואי, מעודכן אחת לשנה לפחות;

(4)

דוח התפתחותי;

(5)

דוח סוציאלי;

(6)

אבחון פסיכולוגי, אם נעשה;

(7)

אבחון בתחום הפיזיותרפיה, אם נעשה;

(8)

אבחון בתחום ריפוי בעיסוק, אם נעשה;

(9)

אבחון בתחום הפרעות בתקשורת, אם נעשה;

(9א)

אבחון תזונאי–דיאטני, אם נעשה, ולגבי פעוט בעל צרכים תזונתיים מיוחדים – הוראות בדבר המזון המותאם לפעוט והכנתו, באישור תזונאי–דיאטן קליני המטפל בפעוט בקהילה;

(10)

כל מסמך אחר הנוגע לפעוט.

(ב)

בתיק האישי יתויק גם כל חומר אחר שנאסף לגבי הפעוט עם המוגבלות, לרבות מידע רפואי ושיקומי מעודכן שימסור האחראי על הפעוט.

(ג)

התיק האישי של כל פעוט עם מוגבלות יישמר במעון באופן שיגן על סודיותו, והמידע בו ישמש לצורכי פיקוח וטיפול בלבד, בכפוף להוראות כל דין.

פרק ז׳: שונות

33.

פנקס רישום פעוטות

(א)

מנהל המעון ידאג לניהול פנקס רישום של פעוטות עם מוגבלות לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה, ולעדכונו אחת לחודש.

(ב)

העתק מהרישום החודשי המעודכן בפנקס רישום הפעוטות עם מוגבלות יישלח למפקח על המעון.

34.

חובת דיווח

סמוך לאחר פתיחת שנת הלימודים ידווח מנהל המעון למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה על מספר הילדים ומצבת כוח האדם במעון.

35.

ציוד רפואי אישי

(א)

ציוד רפואי נייד הצמוד לפעוט בכל עת, לרבות ציוד מתכלה, שמספקת לו קופת חולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (בתקנה זו – חוק ביטוח בריאות), ישמש את הפעוט עם מוגבלות גם בעת שהותו במעון, ולשם כך יובא הציוד האמור למעון עם הפעוט על ידי האחראי או בהסעה, לפי העניין.

(ב)

נדרש ציוד רפואי לשם שהיית הפעוט עם מוגבלות במעון וקופת החולים אינה מספקת אותו בפועל לפעוט או שהציוד אינו נייד, יפנה מנהל המעון בקשה מפורטת אל הממונה על תחום התפתחות הילד במשרד הבריאות, והוא יבדוק ויקבע אם חייבת קופת החולים לספק את הציוד, וזאת בלי לפגוע בזכות האחראי על הקטין להגיש תלונה לנציב הקבילות לפי סעיף 45 לחוק ביטוח בריאות ובלי לפגוע בסמכויות נציב הקבילות לפי החוק האמור; קבע הממונה על תחום התפתחות הילד במשרד הבריאות כי קופת החולים אינה חייבת לספק את הציוד ושוכנע כי בהעדר ציוד זה לא יוכל הפעוט להגיע למעון או לשהות בו, יקבע על מי החובה לדאוג להספקת הציוד האמור במעון, או ידאג בדרך אחרת לכך שהציוד יסופק למעון למשך התקופה שבה שוהה במעון אותו פעוט, במועד שלא יהיה מאוחר מהגעתו של הילד לראשונה למעון, ובלבד שלא תוטל החובה על ההורה או על המעון.

36.

זמני הפעלת מעון

(א)

המעון יפעל בכל ימי השבוע, למעט ימי המנוחה של מפעיל המעון כמשמעותם לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, החל בשעה 7.30 בבוקר, עד השעה 15.30 אחר הצהריים, ובערבי ימי המנוחה כאמור – עד השעה 12.00 בצהריים.

(ב)

המעון יפעל במשך כל ימי השנה למעט ימי חופשה המפורטים בלוח החופשות השנתי למעונות יום של האגף למעמד האישה, מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך, שבמשרד התעשיה המסחר והתעסוקה, אשר מתפרסם בעיתונות ובאתר האינטרנט של המשרד האמור.

37.

דוח אירועים חריגים

(א)

מנהל המעון ידאג לדיווח טלפוני מיידי לאחראי על הפעוט ולמפקח על כל מקרה מוות או תאונה במעון.

(ב)

מנהל המעון ידווח בכתב בתוך 24 שעות למפקח, לממונה ולאחראי על תחום התפתחות הילד במשרד הבריאות לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה, על כל מקרה מוות או תאונה או אירוע חריג אחר שקרה במעון.

(ג)

העתק של הדוח יתויק בתיק האישי של הפעוט הנוגע בדבר במעון, ויישמר לביקורת המפקח.

38.

ביטוח

מנהל המעון ידאג לביטוח הפעוטות עם מוגבלות במעון מפני נזקים להם או לאחרים מפניהם, לפי דרישות הביטוח שעליהן הורה הממונה, ופוליסות הביטוח יתויקו בתיק מיוחד לכך במעון.

39.

סגירת המעון

מפעיל מעון לא יסגור את המעון אלא אם כן הודיע על כך בכתב לממונה שישה חודשים לפחות לפני תום שנת הלימודים או לפני המועד שנועד לסגירת המעון, לפי המוקדם.

40.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

41.

הוראות מעבר

(א)

הוראות לענין מבנה, מיתקניו וחצריו של מעון יום שיקומי, יחולו על מעון שפעל ערב תחילתן של תקנות אלה, בתום שנתיים מיום התחילה; ואולם השרים רשאים להמשיך ולתת רישיון למעון כאמור אף שלא התקיימו בו הוראות פרק ג׳, אם ראו כי מילוי ההוראה יטיל על מפעיל המעון נטל כבד מדי, ובלבד שנוכחו לדעת כי אין בהפעלת המעון משום סכנה לשלום הפעוטות, ביטחונם או שיקומם.

(ב)

מעון יום שיקומי שפעל ערב תחילתן של תקנות אלה זכאי למימון עלות רכישת ערכת החייאה לפי תקנה 10(ג) בסכום של 1,500 שקלים חדשים, אם בשנת הלימודים שקדמה ליום התחילה לא היתה ברשותו ערכת החייאה כאמור.

(ג)

מי ששימש מנהל מעון ערב פרסומן של תקנות אלה, במשך שנה לפחות, יוכל להמשיך ולשמש בתפקידו זה במשך תקופה של שלוש שנים מיום התחילה, אף אם לא מתקיימים בו תנאי ההשכלה או הניסיון האמורים בתקנה 24(א) רישה, וזאת בלי לפגוע בסמכות הממונה לאשר את המשך תפקודו מעבר לתקופה זו, אם נתקיימו התנאים האמורים בתקנה 24(א) סיפה.

(ד)

עדכון העלויות המפורטות בתקנה 19(א) עד (ג), מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) ועד יום התחילה יהיה לפי הקבוע בתקנה 19(ה).

תוספת ראשונה

טופס 1: בקשה לקבלת רישיון או חידושו (תקנה 3(א))

טופס 2: הודעה בדבר החלטה בבקשה לרישיון למעון יום שיקומי (תקנה 4(ד))

טופס 3: רישיון/רישיון זמני למעון יום שיקומי (תקנה 5(א))

טופס 4: פנקס רישום פעוטות עם מוגבלות שבמעון (תקנה 33(א))

טופס 5: דו״ח על אירוע חריג (תקנה 37(ב))

תוספת שניה

תקנה 10(ג)

תכולת ערכת החייאה במעון יום שיקומי ששוהה בו פעוט עם צרכים רפואיים מורכבים

1.

מפוח הנשמה + מסיכה לילדים + מאגר אוויר (רזרוואר) + צינור לחיבור חמצן.

2.

בלון חמצן קטן מחובר לצינור מתן חמצן.

3.

מכשיר שאיבה (סקשן) + קטטרים לסקשן מס׳ 14, 16.

תוספת שלישית

(תקנות 19(א) ו־23(א))

מרכיבי סל השירותים

א.

הרכב כוח האדם המזערי למעון יום שיקומי של 14 פעוטות עם מוגבלות:

מקצוע	היקף משרה	היקף שעות
מנהל	0.25
גננת	1.00
סייעת	4.00	תוספת שעות לפי קביעת משרד הבריאות בלבד, בעבור פעוטות מסוימים לפי תקנה 19(ב)
עובד סוציאלי	0.50
עובד שירותים ותחזוקה	0.50
עובדים במקצועות פארה־רפואיים		56 שעות שבועיות ל־14 פעוטות
עובדים ל”טיפול ייעודי“		43 שעות חודשיות, לכל פעוט עם אוטיזם במעון
אחות		שעות יומיות לפי קביעת משרד הבריאות בלבד, בעבור פעוטות מסוימים, לפי תקנה 19(ג)

במעון שמספר הפעוטות עם מוגבלות בו קטן או גדול מ־14, תקטן או תגדל בהתאמה תקינת כוח האדם באופן יחסי למספר הפעוטות.

ב.

הרכב הוצאות האחזקה בסל השירותים למעון יום שיקומי:

1.

כלכלה לפי תפריט שהכינה תזונאית ומותאם לפעוטות, למעט מזון תרופתי.

2.

מגבות, סדינים, סינרים וכיו״ב (לא כולל ביגוד אישי של הפעוטות והצוות) וכביסתם.

3.

ציוד מתכלה לצורכי חינוך.

4.

ציוד מתכלה לצורכי ריפוי והיגיינה (סבון, עזרה ראשונה וכו׳, לא כולל חיתולים).

5.

אחזקת המבנה, תחזוקה שוטפת והוצאות שירותים כגון חשמל, מים וכיוצא באלה.

6.

הוצאות מינהל.

7.

מסים.

8.

הסעות וליווי.

---

ג׳ בניסן התשס״ח (8 באפריל 2008)

• יעקב בן יזרי
  שר הבריאות
• יצחק הרצוג
  שר הרווחה והשירותים החברתיים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.