תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח)

תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס״ז–2006


ק״ת תשס״ז, 389; תש״ע, 402.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 131(ז) ו־243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”אמצעי שליטה“ – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה;
”בעל מניות מהותי“ – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, שהוא תושב ישראל, למעט בעל מניות כאמור שהחזקתו היא באמצעות מניות הרשומות למסחר בבורסה, ובלבד שבמקום ”10%“ יקראו ”25%“;
”הכנסה“ – לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין;
”מיוחד“ – חבר־בני־אדם תושב מדינה שאינה מדינה גומלת;
”מס“ – לרבות כהגדרתו בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין;
”נכס“ – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל;
פעולות שהן תכנון מס החייב בדיווח
הפעולות המפורטות להלן הן תכנון מס החייב בדיווח:
(1)
תשלום מאדם לקרובו בסכום כולל של 2 מיליון שקלים חדשים לפחות בשנת מס בשל ניהול, אם בעקבות התשלום פחת סכום המס שהיה משתלם על התשלום האמור אלמלא הועבר לקרוב בשל אחד מאלה:
(א)
לקרוב הפסד הניתן לקיזוז לפי הוראות הפקודה;
(ב)
שיעורי המס החלים על ההכנסה של הקרוב נמוכים מאלה שחלים על הכנסתו של האדם;
(ג)
ההכנסה בידי הקרוב פטורה ממס;
(ד)
ההכנסה בידי הקרוב איננה חייבת במס בישראל;
(ה)
התשלום אינו מהווה הכנסה בידי הקרוב;
לענין פסקה זו –
”ניהול“ – לרבות ייעוץ או פעילות אחרת הדומה במהותה לניהול או ייעוץ גם אם כונתה אחרת בידי הצדדים לה;
”תשלום“ – לרבות אם לא שולם בפועל אך נדרש בניכוי בחישוב הכנסתו החייבת של האדם;
(2)
מכירת נכס לקרוב שנוצר בה הפסד בסכום של 2 מיליון שקלים חדשים לפחות, שקוזז, כולו או חלקו, בשנת המכירה או בתוך 24 חודשים שלאחר תום שנת המכירה;
(3)
מכירת נכס לאחר, אם התקיימו כל אלה:
(א)
הנכס הגיע לידי המוכר במכירה פטורה ממס, מאת קרוב;
(ב)
המוכר מכר את הנכס לאחר בתוך שלוש שנים מיום שהגיע לידיו או מיום שנעשה זכאי לו, לפי המוקדם;
(ג)
במכירה לאחר נוצר הפסד בסכום של 2 מיליון שקלים חדשים לפחות, הניתן לקיזוז לפי הוראות הפקודה;
(4)
מכירת נכס לאחר, אם התקיימו כל אלה:
(א)
הנכס הגיע לידי המוכר במכירה פטורה ממס, מאת קרוב;
(ב)
המוכר מכר את הנכס לאחר בתוך שלוש שנים מיום שהגיע לידיו או מיום שנעשה זכאי לו, לפי המוקדם;
(ג)
כנגד רווח או הכנסה שהיו במכירת הנכס לאחר, קוזז הפסד בסכום שלא פחת מ־2 מיליון שקלים חדשים, שהיה למוכר;
(5)
מחילת חוב לקרוב, אם התקיימו כל אלה:
(א)
המוחל הוא חבר־בני־אדם;
(ב)
המחילה היא בסכום של 1 מיליון שקלים חדשים לפחות;
(ג)
בשל המחילה פחת סכום המס שהיה משתלם על סכום המחילה, אלמלא היתה מחילה כאמור, בשל אחד מאלה:
(1)
לקרוב הפסד הניתן לקיזוז לפי הוראות הפקודה;
(2)
שיעורי המס החלים על ההכנסה של הקרוב נמוכים מאלה שחלים על הכנסתו של המוחל;
(3)
ההכנסה בידי הקרוב פטורה ממס;
(4)
ההכנסה בידי הקרוב איננה חייבת במס בישראל;
(5)
המחילה אינה מהווה הכנסה בידי הקרוב;
לענין פסקה זו –
”מחילה“ – ובלבד שהמוחל שמט את החוב או מחל עליו לצורכי מס;
”קרוב“ – חבר־בני־אדם שבהחזקת המוחל או קרובו וחבר־בני־אדם המוחזק בידי אדם המחזיק במוחל; לענין הגדרה זו, ”החזקה“ – במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ב־25% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה;
(6)
פירעון חוב של יחיד בעל מניות מהותי בחבר־בני־אדם לחבר, כולו או חלקו, בסכום של 1 מיליון שקלים חדשים לפחות, ברבעון האחרון של שנת מס, ובלבד שברבעון הראשון של שנת המס העוקבת, גדל סכום החוב של בעל המניות המהותי בחבר או של קרובו, לחבר, בשיעור שלא יפחת מ־25% מסכום החוב שנפרע כאמור; לענין פסקה זו, ”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1) לפקודה;
(7)
רכישת אמצעי שליטה בחבר־בני־אדם, אם התקיימו כל אלה במשך תקופה של 12 חודשים:
(א)
נרכשו אמצעי שליטה בחבר־בני־אדם;
(ב)
לרוכש או לקרובו הומחתה זכותו של אחר כלפי חבר־בני־האדם;
(ג)
ההתחייבות של חבר־בני־האדם לאחר, שולמה, שלא במלואה, על ידי רוכש אמצעי השליטה, במישרין או בעקיפין או על ידי מוכר אמצעי השליטה;
(ד)
לחבר־בני־האדם נוצר חוב כלפי רוכש אמצעי השליטה בחבר, במישרין או בעקיפין, הנובע מהזכות שהומחתה לפי פסקת משנה (ב), בסכום העולה על סכום ההתחייבות ששולם כאמור בפסקת משנה (ג);
(8)
רכישת אמצעי שליטה בחבר־בני־אדם, לרבות רכישה בשיעורין, של 50% לפחות מאמצעי השליטה בחבר, במהלך תקופה של 24 חודשים רצופים (להלן – תקופת הרכישה), ובלבד שלחבר־בני־האדם שבו נרכשו אמצעי השליטה הפסד בסכום של 3 מיליון שקלים חדשים לפחות, הניתן לקיזוז לפי הוראות הפקודה, וזאת עד לתום תקופת הרכישה; לענין פסקה זו ותקנה 3(7), ייחשב לרוכש אחד כל אחד מאלה:
(1)
יחיד, קרובו, מי שאינו קרובו ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בענינים מהותיים של חבר־בני־האדם, במישרין או בעקיפין;
(2)
חבר־בני־אדם, בעל שליטה בו, חבר־בני־אדם שבשליטתו, חבר־בני־אדם שלהם אותו בעל שליטה; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;
(9)
(א)
רכישה, במישרין או בעקיפין, לרבות רכישה בשיעורין, על ידי רוכש תושב ישראל, של 25% לפחות של אחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר־בני־אדם מיוחד, ובלבד ששיעור המס שיוטל על החבר במדינת תושבותו, אם תהיה לו הכנסה כלשהי נמוך מ־20%;
(ב)
החזקה, במישרין או בעקיפין, של תושב ישראל, באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר־בני־אדם מיוחד, בשיעור של 25% לפחות, ובלבד ששיעור המס שיוטל על החבר במדינת תושבותו, אם תהיה לו הכנסה כלשהי, נמוך מ־20%;
(ג)
קבלת תקבולים, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, בשווי כולל של 1 מיליון שקלים חדשים לפחות בשנת מס, בידי בעל מניות מהותי בחבר־בני־אדם מיוחד, מאת החבר;
(ד)
לענין פסקה זו, פסקה (10) ותקנה 3(8) עד (10), ייחשב לרוכש אחד או למחזיק אחד, לפי הענין, כל אחד מאלה:
(1)
יחיד, קרובו, מי שאינו קרובו ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בענינים מהותיים של חבר־בני־האדם, במישרין או בעקיפין;
(2)
חבר־בני־אדם, בעל שליטה בו, חבר־בני־אדם שבשליטתו, חבר־בני־אדם שלהם אותו בעל שליטה; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;
והכל ובלבד שהרכישה או ההחזקה, לפי הענין, אינה של מניות הרשומות למסחר בבורסה;
(10)
(א)
רכישה, במישרין או בעקיפין, לרבות רכישה בשיעורין, על ידי תושב ישראל, של 25% לפחות של אחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר־בני־אדם תושב מדינה גומלת שמרבית נכסיו בישראל, לרבות זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס בישראל או שמרבית הכנסותיו נובעות משימוש בנכסי החבר בישראל;
(ב)
החזקה, במישרין או בעקיפין, של תושב ישראל, בשיעור של 25% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר־בני־אדם תושב מדינה גומלת שמרבית נכסיו בישראל, לרבות זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס בישראל או שמרבית הכנסותיו נובעות משימוש בנכסי החבר בישראל;
(ג)
קבלת תקבולים, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, בשווי כולל של 1 מיליון שקלים חדשים לפחות בשנת מס, בידי בעל מניות מהותי בחבר־בני־אדם תושב מדינה גומלת שמרבית נכסיו בישראל, לרבות זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס בישראל, או שמרבית הכנסותיו נובעות משימוש בנכסי החבר בישראל, מאת החבר;
לענין פסקה זו –
”מרבית הכנסותיו“ – 50% או יותר מסך כל הכנסות החבר כפי שנקבעו בדוח רווח והפסד הערוך לפי כללי חשבונאות מקובלים במדינת התושבות של החבר, שנערך לתום שנת המס שבה נעשתה הפעולה;
”מרבית נכסיו“ – 50% או יותר משווי נכסי החבר;
”שימוש בנכסי החבר בישראל“ – השכרה או מכירה של נכסי החבר לתושב ישראל, במישרין או בעקיפין;
”שווי נכסי החבר“ – הסכום שנקבע במאזן הערוך לפי כללי חשבונאות מקובלים במדינת התושבות של החבר, שנערך לתום שנת המס שבה נעשתה הפעולה, לנכסי החבר;
(11)
תשלום מחברה משפחתית לנישום, שנדרש על ידה כהוצאה בשנת מס, ושיצר באותה שנת מס הפסד לחברה, הנחשב כהפסדו של הנישום, בסכום שלא פחת מ־500,000 שקלים חדשים; לענין פסקה זו, ”חברה משפחתית“ ו”נישום“ – כמשמעותם בסעיף 64א לפקודה;
(12)
התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למתן שירותי בניה על המקרקעין או למתן שירותי מימון לבניה כאמור, שהתמורה להם, כולה או חלקה, מחושבת לפי התמורה ממכירת הזכות במקרקעין;
(13)
התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם מארגן; בפסקה זו, ”גורם מארגן“ – בין אם הוא פועל לארגון הקבוצה רק לצורך רכישת הזכות במקרקעין ובין אם הוא פועל לארגונה גם לצורך רכישת שירותי בניה על המקרקעין.
אופן הדיווח והיקפו
פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח כאמור בתקנה 2, תפורט בדוח לפי סעיף 131 לפקודה, לרבות הצדדים לפעולה, במישרין או בעקיפין, סכומים ששולמו בשלה בכסף או בשווה כסף ולמי שולמו, כמפורט להלן לגבי כל פעולה:
(1)
פעולה כאמור בתקנה 2(1) תפורט בדוח לשנת התשלום, על ידי האדם;
(2)
פעולה כאמור בתקנה 2(2) ו־(4) תפורט בדוח לשנת המס שבה קוזז ההפסד, כולו או חלקו, על ידי המוכר;
(3)
פעולה כאמור בתקנה 2(3) תפורט בדוח לשנת המכירה, על ידי המוכר;
(4)
פעולה כאמור בתקנה 2(5) תפורט בדוח לשנת המחילה, על ידי המוחל;
(5)
פעולה כאמור בתקנה 2(6) תפורט בדוח לשנת המס העוקבת לשנת הפירעון, על ידי היחיד ועל ידי חבר־בני־האדם;
(6)
פעולה כאמור בתקנה 2(7) תפורט בדוחות לשנת המס שבה נרכשו אמצעי השליטה ולשנת המס שבה פרע חבר־בני־האדם את החוב, כולו או חלקו, כלפי רוכש אמצעי השליטה, על ידי הרוכש ועל ידי חבר־בני־האדם;
(7)
פעולה כאמור בתקנה 2(8) תפורט בדוח לשנת המס שבה הושלמה רכישה של 50% לפחות מאמצעי השליטה בחבר, על ידי הרוכש ועל ידי חבר־בני־האדם שבו נרכשו אמצעי השליטה;
(8)
פעולות כאמור בתקנה 2(9)(א) ו־(10)(א) יפורטו בדוח לשנת המס הראשונה שבה הגיע שיעור ההחזקה באמצעי שליטה על ידי הרוכש וקרובו ל־25% לפחות, על ידי הרוכש;
(9)
פעולות כאמור בתקנה 2(9)(ב) ו־(10)(ב) יפורטו בדוח לשנת המס שבה היה שיעור ההחזקה של תושב ישראל באמצעי שליטה 25% או יותר, על ידי המחזיק;
(10)
פעולות כאמור בתקנה 2(9)(ג) ו־(10)(ג) יפורטו בדוח לשנת המס שבה התקבל התקבול, על ידי בעל המניות המהותי;
(11)
פעולה כאמור בתקנה 2(11) תפורט בדוח לשנת המס שבה נוצר ההפסד, על ידי הנישום;
(12)
פעולה כאמור בתקנה 2(12) תפורט בדוח לשנת המס שבה היתה ההתקשרות, על ידי בעל הזכות במקרקעין, וכן על ידי נותן שירותי הבניה או נותן שירותי המימון, לפי הענין;
(13)
פעולה כאמור בתקנה 2(13), תפורט בדוח לשנת המס שבה היתה ההתקשרות למכירת הזכות במקרקעין על ידי בעל הזכות במקרקעין ועל ידי הגורם המארגן.
אי־תחולה
(א)
על אף האמור בתקנה 2, פעולה כמפורט בתקנה האמורה שניתנה לגביה החלטת מיסוי או החלטת מיסוי בהסכם לפי הוראות פרק שני ב לחלק ט לפקודה או לפי הוראות אחרות הקבועות בדיני המס בענין בקשה למתן החלטת מיסוי על ידי המנהל, לא יראו בה תכנון מס החייב בדיווח; בתקנת משנה זו, ”החלטת מיסוי“, ”החלטת מיסוי בהסכם“ ו”דיני המס“ – כהגדרתם בסעיף 158ב לפקודה.
(ב)
נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יראו בפעולות שלהלן תכנון מס החייב בדיווח:
(1)
התקשרות כאמור בתקנה 2(12), אם דווחה למנהל מיסוי מקרקעין כמכירת זכות במקרקעין, לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, על ידי בעל הזכות במקרקעין וכן על ידי נותן שירותי הבניה או נותן שירותי המימון, לפי הענין;
(2)
התקשרות כאמור בתקנה 2(13), אם דווחה למנהל מיסוי מקרקעין כמכירת זכות במקרקעין, לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, על ידי בעל הזכות במקרקעין לגורם המארגן ועל ידי הגורם המארגן לקבוצת הרוכשים.
[תיקון: תש״ע]
(בוטלה).


י״ב בכסלו התשס״ז (3 בדצמבר 2006)
  • אברהם הירשזון
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.