תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין־וחשבון), התשמ״ח–1988


ק״ת תשמ״ח, 580; תשמ״ט, 202; תש״ן, 259; תשנ״א, 406; תשנ״ב, 640; תשנ״ג, 21, 287; תשנ״ד, 319; תשנ״ה, 500; תשנ״ו, 306; תשנ״ז, 278, 472; תשנ״ח, 378, 944; תשנ״ט, 519, 519; תש״ס, 569, 570; תשס״א, 407, 407; תשס״ב, 382, 383; תשס״ג, 575, 880; תשס״ד, 558ב, 722; תשע״ד, 1585; תשע״ח, 848, 950.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 134א לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ז, תשנ״ח־2, תש״ס־2, תשס״ד, תשע״ד, תשע״ח, תשע״ח־2]
בתקנות אלה –
”בעל חשבון בתאגיד בנקאי חוץ“ – מי שרשום בתאגיד חוץ בנקאי כבעל חשבון במטבע כלשהו;
”הכנסה מאנרגיה מתחדשת“ – הכנסה כאמור בסעיפים 2 ו־3 לחוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע״ז–2016, ובלבד שסך כל ההכנסה לא עלה על הסכום המרבי כהגדרתו בחוק האמור;
”הכנסה מדמי שכירות“ – הכנסה מדמי שכירות ששולם עליה מס לפי סעיף 122 לפקודה, ושסך כל ההכנסה ממנה בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ב׳;
”הכנסת חוץ“ – הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל, וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל, שהתקיימו בה כל אלה:
(1)
סכומה לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ד׳;
(2)
שולמה בשלה מקדמת מס, ולענין הכנסה כאמור שאינה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל הנסחרת בבורסה או ממכירת נייר ערך זר – שולמה בשלה מקדמת מס או שנקבע לה פטור ממס;
”הכנסה מריבית“ – הכנסה מריבית, מדמי ניכיון, מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה, שהופקה או שנצמחה בישראל, המשתלמת בתכנית חיסכון, בפיקדון או בקופת גמל, או המשתלמת על פי איגרת חוב הנסחרת בבורסה, מילווה מדינה או מילווה קצר מועד, ושהתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)
נקבע לה פטור ממס;
(2)
היא חייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודה, נוכה ממנה מלוא המס החל לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע בתוספת ה׳;
”הכנסה מנייר ערך“ – הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר, או ממכירת מילווה קצר מועד, שהתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)
נקבע לה פטור ממס;
(2)
נוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע בתוספת ו׳;
”הכנסה מקצבת חוץ“ – הכנסה מקצבה כאמור בסעיף 9ג לפקודה, שהתקיימו בה שני אלה:
(1)
בשל הוראות סעיף 9ג לפקודה או הוראות חלק י׳ פרק שלישי לפקודה, אין לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס;
(2)
סכומה לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ד׳;
”הכנסה נוספת“ – כל אחד מאלה:
(1)
הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה, בשיעור שאינו נמוך מהשיעור המרבי, או באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ־30%;
(2)
הכנסה שאינה הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, שחל לגביה פטור ממס;
והכל למעט משכורת, הכנסה מדמי שכירות, הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ, הכנסה מריבית או הכנסה מנייר ערך, ובלבד שסך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ב׳;
”השיעור המרבי“ – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה ולענין הכנסה שנקבע לה שיעור מס נמוך יותר – השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה;
”משכורת“ – הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת א׳, שנוכה ממנה מלוא המס החל לפי הוראות הפקודה ושהיא אחת מאלה:
(1)
הכנסת עבודה;
(2)
קצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה, המשולמת על ידי מעביד או קופת גמל;
(3)
מענק פרישה או מוות כמשמעותו בסעיף 9(7א) לפקודה, החייב במס;
(4)
סכום המתקבל עקב היוון קיצבה כמשמעותו בפסקה (6) להגדרת ”הכנסה מיגיעה אישית“ ב[סעיף 1 ל]פקודה, החייב במס;
(5)
הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו ושחלות במכירתה הוראות סעיף 102 לפקודה;
התקבלו סכומים ממספר מעבידים או מצירוף של הכנסות מההכנסות המנויות בפסקאות (1) עד (5) יראו את כלל ההכנסה כמשכורת רק אם מאחד הסכומים נוכה המס לפי סעיף 164 לפקודה ומשאר הסכומים נוכה המס בשיעור שאינו נמוך משיעור המס המירבי או בשיעור שקבע פקיד השומה;
”מקדמת מס“ – מקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס״ד–2004, שצורף אליה דו״ח בדבר דרך קביעת המקדמה, כפי שנקבע באותן תקנות;
”נייר ערך“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה;
”נכס חוץ“ – כל רכוש, בין מקרקעין בין מיטלטלין וכן כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות והכל כשהם מחוץ לישראל;
”בעל חשבון בתאגיד חוץ בנקאי“ – (נמחקה);
”תאגיד חוץ בנקאי“ – תאגיד שהואגד מחוץ לישראל והוא בנק או מוסד כספי אחר לפי דיני אותה מדינה.
פטור מהגשת דו״ח [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ז, תש״ס־2, תשס״ד, תשע״ח]
(א)
יחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס היתה הכנסה ממשכורת או הכנסה מדמי שכירות, או שהיתה הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ, הכנסה מריבית, הכנסה מנייר ערך, הכנסה מאנרגיה מתחדשת או הכנסה נוספת, או צירוף של כולן או חלקן, יהא פטור מהגשת דין וחשבון לפי סעיף 131 לפקודה.
(ב)
בני זוג הזכאים לחישוב נפרד של המס על הכנסתם מיגיעה אישית, יחולו התקרות הקבועות בהגדרות ”משכורת“, ”הכנסה מדמי שכירות“ ”הכנסת חוץ“ או ”הכנסה מקצבת חוץ“ שבתקנה 1, לגבי כל אחד מבני הזוג, על הכנסתו מיגיעה אישית.
(ג)
(נמחקה).
(ד)
(נמחקה).
סייג לפטור [תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד, תשע״ד]
(א)
על אף האמור בתקנה 2 לא יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על יחיד אם נתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה כאמור בסעיף 32(9) לפקודה;
(2)
הכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן זוגו והם אינם רשאים לתבוע חישוב נפרד של המס בהתאם לסעיף 66 לפקודה;
(3)
הכנסתו או הכנסת בן זוגו, בשנת המס, כללה מענק פרישה או מוות או סכום שנתקבל עקב היוון קיצבה שלגביה התיר הנציב חלוקת ההכנסות לשנים הבאות כאמור בסעיף 8(ג)(3) לפקודה;
(4)
(5)
היה חייב להגיש דין וחשבון לשנת המס הקודמת שלא על פי פסקה זו;
(6)
היתה לו, לבן זוגו או לילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, במועד כלשהו בשנת המס, אחד מאלה:
(א)
זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, למעט בחברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה;
(ב)
נכסי חוץ אחרים ששוויים ביום כלשהו בשנת המס הוא 1,500,000 שקלים חדשים (בשנת 2019, 1,883,000 ש״ח), או יותר;
(7)
הוא, בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים הם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי חוץ במועד כלשהו בשנת המס, אם היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס היא 1,500,000 שקלים חדשים (בשנת 2019, 1,883,000 ש״ח), או יותר;
(8)
הוא או בן זוגו חייבים במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה (בשנת 2019, 649,560 ש״ח).
(ב)
האמור בתקנת משנה (א)(5) לא יחול לגבי יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות ושבשנת המס הקודמת נתחייב בהגשת דו״ח רק משום שהיתה לו הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס לפי סעיף 122 לפקודה.
(ג)
(1)
האמור בתקנת משנה (א)(1) לא יחול על יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה, אם הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוקם בעת היותם של היחיד או בן זוגו תושבי חוץ ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר בני אדם תושב חוץ, בתנאי שהוא ובן זוגו אינם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל, והכל לגבי הדוחות שיש להגישם לשנת המס שבה היה היחיד לתושב ישראל לראשונה או לשנת המס שלאחריה.
(2)
הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על יחיד, שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל עשר שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
(ד)
האמור בתקנת משנה (א)(6) או (7) לא יחול על יחיד, אם הוא, בן זוגו וילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, זכאים כולם בשנת המס לפטור ממס לפי סעיף 14(א) או (ג) לפקודה או לפי סעיף 90(ב) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 132), התשס״ב–2002.
פטור במקרים מסויימים [תיקון: תשנ״ח־2]
יחיד תושב ישראל שכל הכנסותיו אינן מעבודה, מעסק או ממשלח יד, ושלא מתקיימות בו הנסיבות האמורות בפסקאות (6) או (7) שבתקנה 3(א), יהיה פטור מהגשת דין וחשבון על פי סעיף 131 לפקודה אם סך כל הכנסתו בשנת המס לא עלה על סכום שהוא פי שלושה מסכום נקודות הזיכוי שהוא זכאי להן באותה שנת מס לפי סעיפים 34 ו־36 לפקודה.
פטור לתושב חוץ [תיקון: תשס״ד, תשע״ח־2]
(א)
תושב חוץ שהיתה לו הכנסה שנצמחה או הופקה בישראל, יהא פטור מחובת הגשת דין וחשבון על פי סעיף 131 לפקודה, אם מההכנסה האמורה נוכה מלוא המס לפי סעיפים 161, 164 או 170 לפקודה והיא הכנסה אחת מאלה:
(1)
מעסק או משלח יד אשר הפעילות בהם התמשכה בשנת המס תקופה או תקופות שאינן עולות בסך הכל על 180 יום;
(2)
(3)
הכנסה לפי 2.4, (6) או (7) לפקודה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על תושב חוץ אם הוא חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה.
סייג לפטור בנאמנות [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ד]
על אף האמור בתקנות 2 עד 4, לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 שקלים חדשים, גם אם אינו חייב במס בישראל.
סייג לפטור למי שחייב בדוחות נוספים [תיקון: תשע״ח־2]
על אף האמור בתקנות 2 עד 5, יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על מי שחייב בדיווח לפי סעיפים 131(א)(1) עד (5) לפקודה בלבד.
סייג לפטור
הפטור מהגשת דו״ח לפי תקנות אלה לא יחול לגבי דו״ח שיחיד נדרש להגישו על ידי פקיד השומה.
תיאום סכומים ועיגולם [תיקון: תשס״ד]
הסכומים הנקובים בתקנה 3 ובתוספות יתואמו על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היו תקרות הכנסה, ויעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של אלף שקלים חדשים.
תחולה
תחולתן של תקנות אלה לגבי הדו״חות שחייבים להגישן לשנת המס 1987 ואילך.
ביטול
תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשל״ט–1978 (להלן – תקנות הפטור), בטלות לגבי הדו״חות לשנת המס 1987 ואילך.
[תיקון: תשמ״ט]

תוספת א׳

[תיקון: תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד]
שנת המסהסכום בשקלים חדשים
1987120,000
1988140,000
1989170,000
1990200,000
1991240,000
1992260,000
1993290,000
1994330,000
1995360,000
1996400,000
1997440,000
1998460,000
1999480,000
2000490,000
2001490,000
2002530,000
2003520,000
(בשנת 2019, 653,000 ש״ח)
[תיקון: תשמ״ט]

תוספת ב׳

[תיקון: תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד]
שנת המסהסכום בשקלים חדשים
198730,000
198835,000
198942,000
199050,000
199160,000
199265,000
1993150,000
1994170,000
1995190,000
1996210,000
1997230,000
1998240,000
1999250,000
2000250,000
2001260,000
2002270,000
2003270,000
(בשנת 2019, 339,000 ש״ח)
[תיקון: תש״ס־2, תשס״ד]

תוספת ג׳ (בוטלה)

[תיקון: תשס״ד]

תוספת ד׳

(הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ)

שנת מסהסכום בשקלים חדשים
2003270,000
(בשנת 2019, 339,000 ש״ח)
[תיקון: תשס״ד]

תוספת ה׳

(הכנסה מריבית)

[תיקון: תשס״ד־2]
שנת מסהסכום בשקלים חדשים
2003פטור מדיווח
2004520,000
(בשנת 2019, 647,000 ש״ח)
[תיקון: תשס״ד, תשע״ד, תשע״ח־2]

תוספת ו׳

(הכנסה ממכירת ניירות ערך)

[תיקון: תשס״ד־2]
שנת מסהסכום בשקלים חדשים
2003פטור מדיווח
20041,500,000
שנת המסהסכום בשקלים חדשים
20172,500,000
(בשנת 2019, 2,538,000 ש״ח)


כ״ב בשבט התשמ״ח (10 בפברואר 1988)
  • משה נסים
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.