תקנות מס הכנסה (ניכוי מדמי השאלה)

תקנות מס הכנסה (ניכוי מדמי השאלה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות מס הכנסה (ניכוי מדמי השאלה), התשס״ג–2002


ק״ת תשס״ג, 383; תשס״ד, 731; תשס״ו, 286.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 164 ו־243 לפקודת מס הכנסה, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות ופרשנות [תיקון: תשס״ד, תשס״ו]
(א)
בתקנות אלה,
”חייב“ – כל המשלם דמי השאלה למשאיל, בין על חשבונו הוא ובין על חשבונו של אדם אחר, לרבות מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף או חבר בורסה, שבאמצעותו משתלמים התמורה או התשלום, והכל במישרין או בעקיפין;
”השיעור המרבי“ – אחד מאלה, לפי הענין:
(1)
לענין יחיד – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;
(2)
לענין חבר־בני־אדם – שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה.
(ב)
לכל מונח אחר בתקנות אלה תהיה המשמעות הנודעת לו בצו מס הכנסה (קביעת דמי השאלה כהכנסה), התשס״ג–2002.
ניכוי מס בדמי השאלה [תיקון: תשס״ד, תשס״ו]
חייב המשלם דמי השאלה למשאיל או למי מטעמו ינכה מהם מס בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
כשהמשאיל הוא יחיד או חבר־בני־אדם – בשיעור המרבי;
(2)
(נמחקה);
(3)
כשהמשאיל הוא קרן נאמנות חייבת כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה – מס בשיעור של 20%.
ניכוי מס מתחליף דיבידנד ותחליף ריבית
חייב המשלם תחליף דיבידנד או תחליף ריבית, בהשאלה מוטבת, למשאיל או למי מטעמו, ינכה מהם מס בשיעורים הקבועים לפי הפקודה, כאילו שולם למשאיל דיבידנד או ריבית, לפי הענין.
חלקו של שותף
(א)
שולמו דמי השאלה, תחליף דיבידנד או תחליף ריבית לפי הענין, לשותפים או לאחד מהם, יראו אותם כמשתלמים באופן שווה לכל אחד מהשותפים.
(ב)
הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי חלקם היחסי של השותפים בדמי השאלה, בתחליף הדיבידנד או בתחליף הריבית אינו שווה, רשאי הוא להורות, בכתב, מהו שיעור חלקו היחסי של כל שותף.
תיאום ניכוי המס
פקיד השומה רשאי להתיר בכתב, כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם הוא סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס על פי השיעורים האמורים בתקנות 2 ו־3.
טפסים ודיווח
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).


י״ז בטבת התשס״ג (22 בדצמבר 2002)
  • סילבן שלום
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.