תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר)
תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר) מתוך 
תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ״ה–1965
תקנות סדרי הדין בועדות ערר
ק״ת תשכ״ה, 2740; תשל״ז, 402; תשנ״ב, 975; תשס״ג, 735, 740, 818; תשע״ב, 764; תשע״ד, 1036; תשפ״א, 3794.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 110 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ״ג–1963 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשפ״א]
בתקנות אלה –
”ועדת ערר“ – ועדה שנתמנתה לפי סעיף 89 לחוק;
”מס“ – מס המוטל לפי החוק;
”מספר זהות“ – כהגדרתו בתקנות סדר הדין;
”משיב“ – מנהל מיסוי מקרקעין;
”ערר“ – ערר לפי סעיף 88 לחוק.
”תקנות סדר הדין“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.
כתב ערר וכתב תשובה – כללי [תיקון: תשע״ד, תשפ״א]
(א)
ערר יוגש במסירת כתב ערר לוועדת הערר המכהנת במחוז שבו נמצא משרדו של המשיב שנתן את ההחלטה שעליה מוגש הערר, ואולם ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין במחוז המרכז שמשרדו נמצא בתל אביב, יוגש לוועדת הערר במחוז המרכז.
(ב)
ערר ייפתח בהגשת כתב ערר; ועדת הערר רשאית להורות על הגשת כתב תשובה; הורתה ועדת הערר כאמור, יוגש כתב תשובה בתוך שישים ימים ממועד המצאת החלטת ועדת הערר בעניין לידי המשיב.
(ג)
כתב ערר וכתב תשובה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:
(1)
כותרת;
(2)
תמצית הטענות;
(3)
פירוט הטענות.
(ד)
חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על ארבעה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עשר עמודים;
(ה)
עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין.
כתב ערר – כותרת [תיקון: תשפ״א]
(א)
כתב ערר יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
שם ועדת הערר שהערר מוגש לה;
(2)
שם העורר, מספר הזהות שלו, כתובתו וכן מענו להמצאת כתבי בית דין ופרטי ההתקשרות עימו;
(3)
שם משרדו של המשיב שנגד החלטתו מוגש הערר ומענו;
(4)
מספר השומה של העורר וזיהוי המקרקעין שאליהם נוגע הערר; באיגוד מקרקעין, מספר השומה של העורר ופרטי איגוד המקרקעין;
(5)
אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד או ישות אחרת – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
(6)
תאריך ההחלטה שעליה מוגש הערר ותאריך המצאתה לעורר;
(7)
שווי המכירה או שווי הרכישה, לפי העניין, וסכום המס הנקוב בהחלטה;
(8)
סכום החיוב השנוי במחלוקת;
(9)
רשימת כל הסעדים המבוקשים;
(10)
הפרטים הנדרשים לפי תקנה 10(8) לתקנות סדר הדין;
(11)
סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם העורר פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;
(ב)
כתב הערר ייחתם ביד העורר או בא כוחו.
עיקר תמצית הטענות בכתב הערר [תיקון: תשפ״א]
בחלקו השני של כתב הערר יפרט העורר את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
תיאור תמציתי של בעלי הדין;
(2)
הסעד המבוקש באופן תמציתי;
(3)
טענות מקדמיות שיש בהן כדי להביא לקבלת הערר כולו או מקצתו;
(4)
תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת הערר;
(5)
נימוקי הערר; כל נימוק יפורט בנפרד.
כתב תשובה – כותרת [תיקון: תשפ״א]
כתב תשובה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
ועדת הערר שאליה הוגש כתב הערר וכן מספר התיק בבית המשפט;
(2)
שם העורר ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב הערר ופרטיו של המשיב;
(3)
שם פרקליטות המחוז;
(4)
מען ופרטי התקשרות של המשיב ושל פרקליטות המחוז;
(5)
המועד האחרון להגשת כתב התשובה.
תמצית הטענות בכתב התשובה [תיקון: תשפ״א]
בחלקו השני של כתב התשובה יפרט המשיב את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
טענות מקדמיות שיש בהן כדי לסלק את הערר, כולו או מקצתו, על הסף;
(2)
תמצית תשובת המשיב וטענותיו.
חלקו השלישי של כתב הטענות [תיקון: תשפ״א]
חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
נספחים לכתבי הטענות [תיקון: תשפ״א]
לכתבי הטענות המפורטים להלן יצורפו המסמכים המפורטים לצידם בלבד, והם יהיו נספחי כתב הטענות:
(1)
לכתב הערר יצורף העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הערר, לרבות העתק מההחלטה שבשלה הוגש הערר והעתק מהשומה;
(2)
לכתב התשובה יצורף העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב התשובה אם לא צורפו לכתב הערר;
(3)
אם מסמך המפורט בפסקאות (1) או (2) אינו ברשותו של בעל הדין, יצוין בידי מי הוא מצוי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעתו.
אגרה [תיקון: תשל״ז, תשנ״ב, תשפ״א]
עם הגשת כתב הערר ישלם העורר בועדה אגרה בסכום הנקוב בפסקה (5) בתוספת הראשונה לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח–1987 (בתקנות אלה – תקנות האגרות), ולענין זה יראו כשווי התובענה את סכום המס השנוי במחלוקת.
מסמכים שיש לצרפם לכתב הערר
לכתב הערר יש לצרף העתק מכל מסמך הנזכר בו.
[תיקון: תשס״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטלה).
תחולת תקנות סדרי־
(א)
על ערר יחולו הוראות תקנות סדר הדין בכפוף לתקנת משנה (ג), למעט תקנות 7 עד 15, 17 עד 23, 25, 26(ב), 34 עד 39, 49, 54, 56 עד 60, 62, 78 עד 82, 87 עד 128, 134 עד 150.
(ב)
לענין תקנה זו, כל מקום שנאמר בהוראות סדר הדין – ”תובע“ – לרבות עורר; ”נתבע“ – לרבות המשיב; ”תובענה“ – לרבות ערר; ”בית משפט“ – לרבות ועדת ערר, הכל לפי הענין.
(ג)
לעניין החלת תקנות סדר הדין, יחולו ההוראות האלה:
(1)
על אף האמור בתקנה 67 לתקנות סדר הדין, בערר יישמעו עדויות ראשיות בכתב; ועדת הערר רשאית, במקרים המתאימים, בהתחשב, בין השאר, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שעדויות מסוימות, כולן או מקצתן, יישמעו בעל פה;
(2)
על אף האמור בתקנה 74 לתקנות סדר הדין, בערר, סיכומי טענות יוגשו בכתב בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; ועדת הערר רשאית, במקרים המתאימים, בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יישמעו בעל פה.
הפרדת עררים [תיקון: תשפ״א]
הוגש כתב ערר על יותר מהחלטה אחת ונראה לוועדת הערר שאין זה נוח לדון בערר על כל ההחלטות ביחד, רשאית היא להחליט, בכל שלב, על דיון בנפרד בכל החלטה או באחדות מהן.
ראיות [תיקון: תשפ״א]
ועדת הערר תתיר הבאת ראיה שעליה ביסס המשיב את שומתו, או העורר את הדיווח או ההצהרה שהגיש או את הטענות שהשמיע לפי סעיף 85 לחוק, גם אם ראיה כזו לא הייתה קבילה בבית משפט בדיון בהליך אזרחי.
סדרי הדין בבית המשפט העליון [תיקון: תשפ״א]
הוראות פרק י״ז של תקנות סדר הדין יחולו בערעור על החלטתה של ועדת ערר לבית המשפט העליון בשינויים המחוייבים.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ״ה–1965“.
י״ב באלול תשכ״ה (9 בספטמבר 1965)
- בכור ש׳ שיטרית
שר המשטרה
ממלא מקום שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.